גירוי מותנה הוא גירוי אשר מעורר תגובה מסוימת, שאינה אינסטינקטיבית, בעקבות תהליך התנסותי של למידה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על גירוי מותנה כחלק מהתניה קלאסית.
גירוי מותנה הוא גירוי אשר מעורר באדם תגובה אשר מתרחשת בעקבות תהליך של למידה, שכן טרם הלמידה - אותו גירוי היה ״נייטרלי״, כלומר לא עורר את התגובה. במילים אחרות - מדובר בגירוי אשר מקבל משמעות נוספת לאחר תהליך הלמידה, אשר נקרא תהליך התניה קלאסית.
דוגמא מחיי היום יום לגירוי מותנה היא המראה של אקדח בסביבתנו, שלא בתוך הצגה או סרט. מראה זה עשוי לעיתים לעורר אי נוחות או בהלה, בעקבות זאת שאנשים בתרבות המערבית המודרנית למדו לקשר בין אקדח לבין סכנה או פגיעה פיזית. לכן, נוכחות של אקדח בסביבה לעיתים מספיקה כדי לעורר תגובה של לחץ או חרדה מסוימים. בשונה מגירוי בלתי מותנה, אשר התגובה אליו היא אינסטינקטיבית, ולא תלויה בלמידה, גירוי מותנה מעורר תגובה מסוימת בעקבות תוצאה של תהליך הלמידה.
גירוי מותנה כחלק מהתניה קלאסית
גירוי מותנה הוא מונח מרכזי בתהליך הלמידה המכונה התניה קלאסית. בתהליך זה, לומדים האדם או החיה לקשר בין גירויים אשר אינם קשורים זה לזה באופן טבעי ואינסטינקטיבי, אלא נוצר קשר אותו לומדים מתוך התנסויות בסביבה.
את תהליך ההתניה הקלאסית גילה לראשונה הפיזיולוג הרוסי איוואן פטרוביץ' פאבלוב בעקבות ניסויים בהם בכל פעם שנתן לכלבים במעבדה מזון, השמיע להם צלצול של פעמון. הוא גילה כי כעבור זמן מועט מתחילים הכלבים לרייר לא רק בתגובה למזון (תגובה שהיא טבעית ואינסטינקטיבית), אלא גם בתגובה לצלצול הפעמון בלבד, גם ללא הגשה של מזון. כלומר, הכלבים למדו כי הצליל קשור למזון (כאשר המזון כשלעצמו הוא גירוי בלתי מותנה - מפני שאינו מותנה בתהליך למידה) ולכן גירוי הצליל, קיבל הקשר חדש, שהפך אותו לגירוי מותנה, אשר מעורר תגובה מותנית - הריור.
מקורות
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
ראובינוף, ר., ברקוביץ, ח., ואופנהיימר, א. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 4: למידה). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
