גלי אלפא הם גלי הפעילות החשמלית של המוח בשעת רגיעה שלפני הרדמות. הם נמדדים באמצעות רישום אלקטרוני של אלקטרו-אנצפאלו-גראם (EEG), ואחד מסימני ההיכר שלהם הוא צורת הרישום הסדורה, המזכירה שיני מסרק. כשאדם עוצם את עיניו ונרגע משתנה הפעילות החשמלית במוחו ממצב של ערנות (שהפעילות החשמלית בו היא של גלי ביתא המהירים), למצב של התרגעות ופעילות איטית של גלי המוח. מהירותם של גלי האלפא היא של 8-12 MHz, אך כל הפרעה במצב הרגיעה, פתיחת העיניים וחזרה לערנות, תעלה מיד את קצב הפעילות ותעלים את גלי האלפא. מאחר שהם מאפיינים מצב של רגיעה זכו גלי אלפא לפופולאריות רבה.
תרגולים שוני של מדיטציה והרפיה מנסים ללמד אנשים כיצד להגיע למצב ערני אך רגוע זה ולשהות בו. בשנות השישים והשבעים פותחו מכשירים אלקטרוניים שיצרו משוב ביולוגי, באמצעותו לומד האדם לשלוט בגלי האלפא ולהרגיע את עצמו. הטענה היא שניתן ללמוד כיצד לייצר בדרך רצונית גלי אלפא וכך להפחית מתח ולסייע בהתמודדות עם בעיות כמו יתר לחץ דם או כאבי ראש. עם זאת, מחקרים שהוכיחו שאכן ניתן ללמוד לשלוט בגלי אלפא ולהשרות רגיעה, לא הצליחו להוכיח בברור שאכן ישנה בכך תרומה של ממש לשיפור המצב הבריאותי.
ביבליוגרפיה
פ. לביא (1993), עולמה הקסום של השינה , הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד
.
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1997) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition.
