אילו היינו חושבים באופן מקיף ומעמיק על כל פריט מידע המגיע אלינו, הייתה התנהלותנו בעולם איטית באופן בלתי יעיל. הכרותנו עם העולם גורמת לנו ליצור "קיצורי דרך" מחשבתיים אשר הופכים את תהליכי עיבוד המידע למהירים יותר אך גם למדוייקים פחות.
החוקרים הקוגניטיביים טברסקי וכהנמן, טענו שטעויות בעיבוד המידע קורות כאשר אנו משתמשים בהיוריסטיקות - תהליכי עיבוד מידע אשר מאפשרים לנו לחשוב בדרך קלה ומהירה, אך פעמים רבות מובילים למסקנות מוטעית, בניגוד לצורת חשיבה המצריכה מאמץ קוגניטיבי ובעלת ביסוס לוגי. למשל, כאשר שואלים אנשים מה גורם המוות הנפוץ ביותר, תאונות דרכים או דלקת ריאות, רובנו נבחר בתאונות דרכים, למרות שבפועל התשובה הנכונה היא דלקת ריאות. טעות זו מתרחשת מפני שאמצעי התקשורת מדווחים על יותר תאונות דרכים ואנו נוטים לשכוח שקשישים רבים, למשל, נפטרים מדלרת ריאות.
ישנן מספר סוגים של היוריסטיקות:
היריסטיקת הזמינות: הנטייה להעריך שאירוע יקרה על-פי הקלות בה הוא צץ בתודעתנו.
היריסטיקת ההדמיה: הנטייה להעריך שאירוע יקרה על פי הקלות בה ניתן לדמיין אותו.
היריסטיקת היציגות: הנטייה להעריך שתופעה שייכת לקטגוריה מסיימות, על-פי מידת ההתאמה של מאפייניה של התופעה למאפייניה של הקטגוריה.
ביבליוגרפיה
נדלר.א. וליברמן.נ. (2001) פסיכולוגיה חברתית. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
Brehm, S.S, Kassin,S & Steven,F.(2005). Social Psychology sixth edition. N.Y: Houghton Mifflin Company.
