הכחדה היא תהליך של מניעת התנהגות מסוימת בתגובה לגירוי שבעבר היה מעורר אותה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על תהליך ההכחדה.
הכחדה היא מושג מרכזי בתחום הלמידה הקוגניטיבית והטיפול ההתנהגותי, אשר מתאר תהליך של דיכוי למידה שנעשתה בנוגע לקשר בין גירוי ותגובה. בתוך טיפול התנהגותי, ההכחדה משמשת לשם ביטול התנהגויות בלתי רצויות.
תהליך ההכחדה
הכחדה מתרחשת כאשר אי תגובה להתנהגות מסוימת, גורמת להתנהגות להיכחד, או במילים אחרות - לא להופיע. לרוב התהליך אינו מתרחש באופן מיידי, אלא לאחר שקודם כל ניכרת התעצמות התגובה, אשר רק לאחריה מגיעה היחלשותה והכחדתה.
לדוגמא, ילד אשר רגיל לבכות בסופר על-מנת לקבל ממתק ויתקל בהתנגדות ההורים לכך, בתחילה יגביר את הבכי במטרה לקבל את הממתק כפי שהוא רגיל. על מנת לייצר הכחדה של הקשר בין ההתנהגות (בכי) לתגובה (קבלת ממתק) על ההורה להתמיד בסירובו ולא להיכנע לבכיו של הילד על מנת להכחיד את ההתנהגות. חשיבות ההתמדה היא קריטית, שכן אחרת ההתנהגות מחוזקת באופן חלקי, והילד מבין שלעיתים ההתנהגות מביאה לתגובה שהוא רוצה, ולעיתים לא.
ואכן, התנהגויות קשות להכחדה הן התנהגויות אשר בעבר חוזקו באופן חלקי. אם לעיתים ההורה נכנע לבכיו של הילד וקונה לו ממתק, ולעיתים לא, הילד לא לומד כי אין קשר בין ההתנהגות והתגובה הרצויה. מאחר והתנהגות ההורה בעבר לא הייתה עקבית, הילד אינו יכול לצפות את תגובתו של ההורה, ולכן יתמיד זמן ממושך בהתנהגות עד שהיא תכחד.
כיום, מחקרים מראים כי תהליך הכחדה עשוי לעכב תגובה, אך כי למידה ישנה לעולם לא לגמרי נעלמת. דוגמא לכך ניתן לראות בהתמכרויות - שכן גם לאחר שהאדם נגמל, לעיתים מספיקה מעידה אחת והאיזון מופר. כך, הכחדה אינה מהווה שכחה של קשר בין דברים, אלא דיכוי של התנהגות.
מקורות
Domjan M.(1998).The Principle of Learning and Behavior. 4th Edition. Brooks/Cole Publishing Company, Pacific Grove, California
