המודל הסטרוקטורלי על פי פרויד, הוא מודל מבני המחלק את רכיבי העצמי לרשויות שונות ונפרדות, הנמצאות במאבק תמידי על השליטה בנפש האדם. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על המודל ומרכיביו.
זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, עסק רבות בניסיון להבין, להמשיג ולתאר את נפש האדם. תחילה, הוא הציג את הנפש כמורכבת משכבות טופוגרפיים של מודעות (המודל הטופוגרפי המחלק את הנפש למודע, לא מודע וסמוך למודע). מודל זה לא היה מספק, שכן הקונפליקט הנפשי אינו מתקיים בין השכבות השונות של הנפש, אלא מתרחש כולו 'בתוך' הלא מודע.
בשנת 1923 הציג פרויד את המודל הסטרוקטורלי, מודל מבני המחלק את רכיבי העצמי לרשויות שונות ונפרדות, הנמצאות במאבק תמידי על השליטה בנפש האדם. לפי מודל זה, מרכיבי הנפש הם איד, אגו וסופר אגו:
• איד/ סתמי (Id) - האיד מתייחס לחלק נפשי מולד המוכוון לסיפוק צרכים ויצרים גרידא. מרכיב זה של העצמי הוא בלתי מאורגן, פועל על פי עקרון העונג ועיקרון ההימנעות מכאב ומכוון לסיפוק צרכים ודחפים בלבד.
• אגו/ אני (Ego): האגו אינו מולד ומתפתח לאורך השנים הראשונות של החיים. מרכיב זה של העצמי פועל על פי עקרון המציאות ושימור העצמי, באמצעות מנגנונים של הדחקה וויסות האיד, בכדי לאפשר לאדם לשמור על בטחונו ולחיות בהרמוניה יחסית עם בני אדם אחרים. אחד מתפקידיו המשמעותיים של האגו הוא יצירת איזון בין דרישות האיד, דרישות הסופר אגו ודרישות המציאות.
• סופר אגו/ אני עליון (Superego): את הסופר אגו ניתן לתאר כ"מצפון", מערכת מוסרית הנבנית ומתפתחת כתוצאה מהפנמת הדמויות ההוריות והערכים אליהם נחשף הילד בצעירותו. סופר אגו נוקשה מדי עלול להוביל לחיים ה"מתעלמים" מהצרכים והיצרים הפנימיים, ואילו סופר אגו רך מדי עלול להוביל לחיים נטולי ערכים, גבולות ומוסר.
מקורות
פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית/ מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, תל-אביב: תולעת ספרים, 2006.
פרויד/ אנטוני סטור, הוצאת פפירוס, ספרי עליית הגג 1993.
