הפרעות פסיכוטיות הן קבוצת הפרעות הכוללות מצבים פסיכוטיים ממושכים או קצרי טווח. על אף שהפרעות אלו מקובצות תחת קטגוריה אחת, ההפרעות נבדלות זו מזו בסיבות לפריצתן ובסימפטומים הנוספים המופיעים במקביל לסימפטומים הפסיכוטיים.
לאורך השנים הוגדרו מצבים פסיכוטיים באופנים שונים אשר לא זכו להסכמה חד משמעית: הגדרות אלו כללו סימפטומים כקיומן של דלוזיות (רעיונות ואמונות מוזרים) והלוצינציות (עיוותים בתפיסה החושית), פגיעה בבוחן המציאות, אובדן גבולות האגו ופגיעה ביכולת לעמוד בדרישות המציאות. כיום, מוגדרת פסיכוזה כפגיעה משמעותית ביכולת לבוחן מציאות תקין וכוללת עיוות בחשיבה ובתפיסת המציאות ופגיעה ביכולת לתקשר ולהגיב כראוי לסביבה החיצונית.
הטיפול המרכזי במרבית ההפרעות הפסיכוטיות הוא טיפול תרופתי בתרופות אנטי פסיכוטיות, אליו מתווספים פעמים רבות טיפולים פסיכותרפיים המיועדים להגברת שיתוף הפעולה עם הטיפול התרופתי, הקניית מיומנויות חברתיות ותפקודיות ונתינת תמיכה וייעוץ בהתמודדות עם הקשיים הנלווים להפרעה.
ביבליוגרפיה
DSM-IV (1994) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press.
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (2007) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, tenth edition.
