ADD היא תת-סוג של הפרעת קשב וריכוז, המאופיינת בהתנהגות חולמנית, מפוזרת ובלתי מאורגנת. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על התסמינים הקליניים, אבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז.
שינויים באבחנה לפי ה-DSM
לאורך השנים חלו שינויים באבחנה של הפרעת קשב וריכוז, כפי שזו מוגדרת על ידי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי (ה-DSM). המהדורה השלישית שלו (משנת 1980) הבחינה בין אבחנה של ADHD לאבחנה של ADD - כתלות בקיומה או העדרה של היפראקטיביות (כפי שמציינת האות H). במהדורה הרביעית (משנת 1994) אוחדו שתי האבחנות תחת מונח אחד, ADHD, כך שהמונח ADD לא נמצא עוד בשימוש בימנו כקטגוריה אבחונית נפרדת.
לפי המהדורה החמישית והעדכנית (משנת 2013), קיימים שלושה "טיפוסים" של הפרעת קשב וריכוז - טיפוס ראשון המאופיין בעיקר בקשיי קשב, טיפוס שני המאופיין בעיקר בקשיי היפראקטיביות ואימפולסיביות, וטיפוס שלישי משולב המפגין קשיים בשני התחומים. האבחנה שבעבר כונתה ADD מתאימה במונחי ה-DSM הנוכחי לטיפוס הראשון -ADHD - Predominantly Inattentive Type.
תסמינים קליניים ואבחנה
מי שמאובחנים עם ADHD מהטיפוס הראשון (Inattentive Type) מתאפיינים בהתנהגות חולמנית, מפוזרת ובלתי מאורגנת. הם נוטים לשכוח חפצים, מתקשים לעקוב אחר פרטים ומוסחים בקלות על ידי גירויים חיצוניים (רעשים, קולות, ריחות) ופנימיים (זכרונות, מחשבות, הרהורים). בניגוד למי שמאובחנים באחד משני הטיפוסים האחרים של ההפרעה, הם אינם מאופיינים בהיפראקטיביות, תזזיתיות, חוסר סבלנות ואימפולסיביות, ולעיתים קרובות נחווים כשקטים ו"מרחפים".
הקריטריונים לאבחון כוללים סימפטומים כמו חוסר תשומת לב לפרטים ונטייה לטעויות הנובעות מהיסח הדעת; קושי בשמירה על קשב ממושך; האדם נראה כאילו מחשבותיו נודדות; קושי לעקוב אחר הוראות ולסיים מטלות (שלא מתוך התנגדות או קושי בהבנה); קושי בהתארגנות וארגון משימות (נטייה לעבוד בבלאגן, קושי בניהול של לוח זמנים); נטייה להימנעות ממאמץ מנטלי ממושך; נטייה לאבד חפצים ולשכחה בתפקודי היום-יום. על המטופל לענות על 6 סימפטומים לפחות, שיהיו נוכחים במשך חצי שנה לפחות, ויבואו לידי ביטוי בכמה מישורים שונים (לימודים, מערכות יחסים, עבודה).
זיהוי ואבחון של קשיי קשב וריכוז
תהליך האבחון של הפרעת קשב יכול להתרחש כבר בילדות, והצורך בו עולה ככל שהסימפטומים יותר בולטים או שהקשיים הרגשיים והתפקודיים של האדם תופסים יותר ויותר מקום. השתלבות במסגרת בית ספרית, בה הילד נדרש להקשיב בשיעורים ולשמור על סדר וארגון הופכת לרוב את תהליך האבחון לקל וברור יותר.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי אבחון של ADHD מטיפוס Inattentive Type יכול להיות קשה יותר מאבחון הטיפוסים האחרים. משום שאבחנה זו אינה מלווה ברכיב ההיפראקטיבי, ההפרעה נוטה להיות פחות גלויה לעין. לא מדובר בילדים קולניים שמפריעים בכיתה ומתקשים לשבת במקום אחד, אלא פעמים רבות דווקא בילדים שקטים ש"מתנתקים" ומתקשים לעקוב אחר הנעשה בשיעור גם אם למראית עין הם נראים מרוכזים.
האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך שהוכשר לכך - רופא מתחומי הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה, התפתחות הילד, רפואת משפחה ורפואת ילדים או פסיכולוג שעבר התמחות ייעודית והפנה את המאובחן במקביל גם לרופא מומחה כדי לבחון צורך בטיפול תרופתי ולבחון האם קיימת תחלואה נלווית.
טיפול בהפרעות קשב
מכיוון שהפרעות קשב משפיעות על התפקוד במספר רב של תחומי חיים, כמו גם על רווחתו הנפשית - מומלץ מאוד לפנות לקבלת טיפול בהינתן אבחנה של ADHD. בחירת האפיק הטיפולי המתאים נגזרת מאופי ההפרעה והקשיים הספציפיים שאותו אדם חווה, כך שלמשל קשיי התארגנות יקבלו מענה שונה בתכלית לעומת התנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית. בין הטיפולים המובילים ניתן למצוא טיפול תרופתי, ביופידבק, ריפוי בעיסוק וכמובן טיפול פסיכולוגי בגישות שונות (פסיכותרפיה פרטנית או משפחתית, הדרכת הורים, טיפול CBT ועוד).
טיפול בהפרעות קשב וריכוז יכול לסייע בכל גיל - בין אם האבחנה קיימת ומוכרת כבר מהילדות ובין אם ניתנה רק בבגרות. המענה הטיפולי יכול להתמקד בקשיים הישירים שגורמת ההפרעה (הקניית מיומנויות למידה וארגון זמן, פיתוח טכניקות לוויסות רגשי) וכן בקשיים הרגשיים הנלווים לה (דימוי עצמי נמוך, קשיים ביחסים בינאישיים, דיכאון, חרדה וכן הלאה).
מקורות
Milich, R., Balentine, A. C., & Lynam, D. R. (2001). ADHD combined type and ADHD predominantly inattentive type are distinct and unrelated disorders. Clinical psychology: science and practice, 8(4), 463
