הצפה היא שיטת טיפול התנהגותית אשר פותחה על מנת להכחיד פחד מאובייקט או מצב מסוים, באמצעות חשיפה ישירה למושא הפחד. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על שיטת ההצפה.
אנשים נבדלים זה מזה באופן בו הם ניגשים למשימה מאיימת: חלקם נחשפים אליה באופן הדרגתי ואחרים "קופצים ישר למים". ה"קופצים למים" משתמשים למעשה בשיטת ההצפה: שיטת טיפול התנהגותית אשר פותחה על-מנת להכחיד פחד מאובייקט או מצב מסוים.
מה היא שיטת ההצפה?
הצפה, או Flooding, פותחה מתוך עבודתו של תומאס סטאמפל (Thomas Stampfl) בשנות ה-60. סטאמפל פיתח שיטת טיפול בפוביות ספציפיות בשם "Implosion Therapy", המבוססת על "הפצצת" המטופלים בתיאורים מפורטים של המצבים מהם הם מפחדים במשך 6-9 שעות ברצף, בעקבותם רבים מהם איבדו את הפחד מסיטואציות אלו. בהמשך, בעזרת ביופידבק, היה ניתן לגלות מהם התיאורים המעוררים את תחושת הפחד הגדולה ביותר, וכך לקצר את התהליך לשעתיים. פיתוחים נוספים של השיטה כללו הכנת קלטת בה המטופל מדבר על הפחד הגרוע ביותר שלו, ומתאר אותו בצורה הקשה ביותר כך שיעורר חרדה ברמה גבוהה.
מכאן ניתן להבין שהצפה אינה חוויה נעימה, ואף מתוארת בפרוטוקול הטיפול כ"טראומתית", ולכן דורשת מחויבות מהילד או המבוגר והכנה טובה לתהליך. עם זאת, השיטה נמצאה אפקטיבית מאוד לטיפול בפוביות פשוטות וכן במחשבות אובססיביות שאינן מלוות בהתנהגויות קומפולסיביות.
עם השנים, השימוש בהצפה התרחב לחשיפה לגירוי המאיים האמיתי למשך זמן ממושך. למשל, מטופל בעל פוביה מכלבים המטופל בשיטת ההצפה, ישהה בחדר סגור עם כלבים במשך זמן ארוך, עד שתגובת הפחד תיעלם, או מטופל עם פוביה ממכוניות ייסע במכונית במשך שעות. השיטה מבוססת על ההנחה שהימנעות מגירוי מפחיד מחזקת אצל הנבדק את החרדה מהגירוי. המטרה של השיטה היא לחשוף את המטופל אל הגירוי המאיים, ובכך "לפרק" את הלמידה בין הגירוי הנייטרלי לתחושת החרדה, וכך להפחית את עוצמתה. בניגוד לדסנסיטיזציה שיטתית או חשיפה, תהליך זה אינו מדורג, והמטופל מתמודד עם הפחד ישירות.
הצלחת הטיפול תלויה בכך שהמטופלים ייחשפו לגירוי המאיים עד שירגישו רגועים ושולטים במצב, למרות הפחד. במידה והמטופלים יפסיקו את החשיפה לפני שהמטרה הושגה, תחוזק תגובת הבריחה וההימנעות מהגירוי המאיים, ותושג התוצאה ההפוכה של הגברת החרדה.
מכל הנאמר, ניתן להבין ששיטה זו לא מתאימה לכל אחד. היא עשויה להעלות את לחץ הדם ובכך לסכן אנשים עם בעיות לב, ובמקרים מסוימים להגביר את רמות החרדה ואף לגרום טראומה של ממש. קיימות כיום דרכים אפקטיביות, הדרגתיות והרבה פחות פולשניות להתמודדות עם חרדה ופוביות. מכאן, הצפה משמשת היום יותר כמוצא אחרון עבור מטופלים שלא הגיבו לשיטות אחרות, כמו חשיפה הדרגתית.
מקורות
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A. (2003). Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, ninth edition. Philadelphia: Lippincott Williams & Willkins
McKay, M., Davis, M., & Fanning, P. (1981). Thoughts & feelings. New Harbinger
