התקה היא פעולה נפשית המתרחשת באופן לא מודע, במסגרתה דחף, רגש או התנהגות מוסטים מן המקור הראשוני אליו היו קשורים, לעבר מקור אחר. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על התקה כמנגנון הגנה ועל התקה בעת חלימה.
התקה היא סוג של פעולה נפשית, אשר מתרחשת באופן לא מודע וגורמת לכך שדחף, רגש או התנהגות מוסטים מן המקור הראשוני אליו היו קשורים לעבר אדם או אובייקט אחר. המנגנון נכנס לפעולה כאשר הפניית האנרגיה הנפשית אל אותו מקור ראשוני מעוררת חרדה רבה או נתפסת כמערערת עבור היציבות הנפשית.
ניתן לחשוב על אדם אשר הבוס שלו בעבודה כועס עליו מאוד וצועק עליו, אולם האדם לא מעז להגיב לדבר בהתאם לרגשותיו מפאת יחסי הכוח ביניהם. כשהוא חוזר הביתה, הוא מפגין כעס רב כלפי אשתו על דבר שולי, שכן הוא מתיק את הרגש שחש כלפי הבוס אל אשתו. הפגנת תחושות אלו כלפיה מעוררת פחות חרדה מאשר כלפי הבוס, מפני שהפגנת רגשות אלו כלפיו עשויה לסכן את מקומו בעבודה.
פעולת ההתקה מתקיימת בשני מצבים מרכזיים: כמנגנון הגנה – כאשר האגו מנסה להרחיק מן המודעות תכנים מאיימים, בכך שמסית את הרגש מאדם אחד לאחר. מצב נוסף בו מתרחשת התקה היא בעת פעולת החלימה – כאשר תוכן שעשוי להיות מאיים בא לידי ביטוי בחלום באמצעות ייצוג אחר, בעל משמעות ניטרלית או מאיימת פחות.
התקה כמנגנון הגנה
אחת הטענות המרכזיות שהעלה פרויד, אבי הפסיכואנליזה, הייתה כי איננו מודעים לרגשות, תחושות ופנטזיות רבות הנמצאים בנפשנו. הכרה בדחפים ומשאלות בעלי אופי מיני או תוקפני למשל עשויים לעורר בנו אשמה, בושה וחרדה ועל כן מפעיל האגו מנגנוני הגנה שונים שתפקידם למנוע עימות שלנו עם תכנים אלו, שפועלים באופן לא מודע.
התקה היא סוג של מנגנון הגנה, דרכו מושא הרגשות או הדחפים המאיימים מוחלף למושא שאינו מעורר חרדה. למשל, אם החווה כעס עוצמתי על כישלונו של בנה במבחן עשויה להתיק את הכעס ולזעום על המורה ש"חיבר מבחן קשה מדי". ייתכן וחוויית התסכול מן הילד תיצור קונפליקט בלתי נסבל עבור האם (היא תרגיש שהיא אם ביקורתית – דבר שלא הולם את התפיסה העצמית שלה, או תיאלץ להתמודד עם החוויה שבנה מאכזב אותה) ולכן ההתקה נכנסת לפעולה, וכמו מעבירה את הרגש העוצמתי אל אדם אחר, שהפניית רגשות אלו כלפיו לא מעוררת חרדה או קונפליקט.
התקה בעת חלימה
כחלק מהתיאוריה שניסח אודות הטיפול הפסיכואנליטי, התייחס פרויד בהרחבה לשימוש בחלומות בתוך הטיפול, שכן ראה את החלום כדרך הטובה ביותר להגיע אל אזורי הנפש הלא מודעים. כחלק מכתיבתו על החלום, פרויד התייחס לאופן בו הנפש כמו "מסווה" את התכנים הלא מודעים בתוכו, כדי שהאדם החולם לא יתעורר משנתו לאור פרץ הרגשות העז שיכול ליצור החלום.
לשם כך, אחד המנגנונים שבאים לפעולה הוא מנגנון ההתקה – אשר גורם לכך שבחלום תכנים רגשיים יבואו לידי ביטוי בחלום באמצעות דימויים ניטראליים, ולא דרך דמויות או דימויים שהם בעלי משמעות רגשית. לכן, לא פעם ניתן לראות בחלומות כיצד תכונות או רגשות שמופנים כלפי אנשים מסוימים בחיינו, מופיעים בחלום כמופנים לאנשים אחרים, שבחיינו במציאות אנו חווים כחסרי משמעות, או ככלל לא קרובים אלינו.
מקורות
אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
לאפלאנש ז' ופונטליס, ב., 1967. אוצר המילים של הפסיכואנליזה. תולעת ספרים.
