ילדים נוטים להאמין שביכולתם לשנות את המציאות ע"י מחשבה, דיבור או מעשה מסוים שישפיעו על מהלך העניינים. "אם אני אחשוב חזק על האופניים שאני רוצה אז אולי מחר הם יהיו שלי". החשיבה המאגית היא חשיבה נורמטיבית ואופיינית לילדים, הנובעת מהקושי להבחין בהבדל שבין מציאות ודמיון. ילד עשוי להאמין שע"י הכחשת המציאות הלא רצויה ניתן להביא לשינוי של אותה המציאות, כך שמה שיכול להיתפס כשקר ע"י המבוגר הוא לעיתים ביטוי לנטייה הילדותית לחשיבה מאגית. לעיתים מתבטאת החשיבה המאגית בהתנהגות כפייתית וטקסית, כסידור הבובות באותו הסדר כל ערב לפני השינה. הטקס במקרה זה נועד להרגיע ולתת תחושה של בטחון ושליטה, אך כאשר הופכים טקסים אלו להכרחיים לרגיעתו של הילד או מוגזמים במשכם, עשוי הדבר להעיד על התפתחותה של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית.
ביבליוגרפיה
המדריך הישראלי להורים, שנים ראשונות: מהלידה עד גיל שש/ הילי כוכבי, עמירם רביב, הוצאת כינרת זמורה ביתן, 2007.
