טיפול בדיכאון נועד להביא להקלה בסימפטומים דיכאוניים ולהחזיר את האדם לתפקוד מלא. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על שיטות טיפול מרכזיות בדיכאון, וכיצד ניתן לבחור את הטיפול המתאים.
דיכאון הנו מצב נפשי המתבטא בשינויים רגשיים, פיזיים ותפקודיים. הוא עשוי להופיע בדרגות חומרה משתנות, לאורך כל שלבי החיים (כבר בילדות ובמהלך ההתבגרות), ולהשפיע הן על האדם עצמו והן על הסביבה הקרובה שלו. הבשורה החיובית היא שבדיכאון בהחלט אפשר לטפל - השיטות המובילות לטיפול בדיכאון יכולות להביא להקלה משמעותית וארוכת טווח, בעיקר כאשר פונים אליהן בתזמון הנכון ובוחרים בערוץ המתאים ביותר למטופל ולנסיבות הספציפיות שלו.
מתי כדאי לטפל בדיכאון?
דיכאון הנה אחת ההפרעות השכיחות ביותר בעולם המערבי, ולפי דיווחים שונים מתמודדים עמה כ-15% מתוך כלל האוכלוסיה. ישנם סוגים שונים של דיכאון, המופיעים גם בתור אבחנות קליניות ב-DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), וביניהם דיכאון קליני ("דיכאון מז'ורי") או דיכאון אחרי לידה. המשותף לכלל סוגי הדיכאון הוא הופעתם של סימפטומים דומים, דוגמת ירידה במצב הרוח, תחושת חוסר עניין והנאה, עייפות, תחושת חוסר ערך, אכילה או שינה לא מאוזנות, מחשבות חוזרות על מוות ועוד.
פנייה לטיפול נפשי מומלצת לכל מי שמרגיש כי הדיכאון משפיע על חייו - בין אם בצורה קלה או חמורה, באופן נקודתי או ממושך, עם סיבה ברורה הנראית לעין (משבר פתאומי, אירוע חיים קשה) אך גם בהעדרה. אנשים רבים נוהגים להקל ראש במצבם הרגשי, ולפנות לטיפול רק כאשר הדיכאון מוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד - למשל כאשר הם מתקשים לצאת מהמיטה בבוקר או מנתקים את כל הקשרים החברתיים הקרובים שהיו להם בעבר. חשוב לציין כי גם מצוקה רגשית העומדת בפני עצמה, ללא פגיעה בתפקוד, היא סיבה טובה לפנות לטיפול. אדם אשר מרגיש כי חלק ניכר מימיו מלוות אותו תחושות של עצבות, ייאוש, אשמה וחוסר אונים יוכל בהחלט להיעזר בטיפול בדיכאון.
ככל שמצב הסימפטומים יותר חמור והמצב המדובר נמשך לאורך זמן, כך לרוב גוברת גם המצוקה של האדם ועמה נפגעת גם יכולת התפקוד שלו. במצבים שכאלה הפנייה לטיפול בדיכאון מומלצת במיוחד, הן לשם מניעת הדרדרות נוספת והן כדי להקל על האדם הסובל ועל סביבתו הקרובה.
השיטות המובילות לטיפול בדיכאון
טיפול פסיכודינמי
טיפול בדיכאון באמצעות פסיכותרפיה דינמית מסתמך על ההנחה כי חלק ניכר ממצוקות ההווה נובע מקשיים אשר התרחשו בעבר, בתקופת הילדות, לרוב מול הדמויות ההוריות. לדוגמא, דיכאון עשוי לבטא קושי בהתמודדות עם נטישה רגשית או פיזית של הורה בגיל מוקדם. טיפול בדיכאון בגישה דינמית שואף להפוך את תכני העבר לזמינים, ולסייע למטופל להבין ולעבד אותם. זאת מתוך הנחה כי תובנות חדשות שיעלו בטיפול, בצד הקשר המשמעותי שיכול להיווצר עם המטפל, יקנו למטופל חופש לנהוג ולהרגיש אחרת. פסיכותרפיה דינאמית הנה במקור טיפול ארוך טווח, כאשר כיום קיים גם טיפול דינאמי קצר מועד.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לדיכאון מהווה את אחת הגישות הטיפוליות המובילות כיום לטיפול בהפרעה. בדומה לטיפולי CBT באופן כללי, מדובר בטיפול קצר וממוקד אשר מכוון להקלה בסימפטומים, וזאת דרך שילוב של עבודה קוגניטיבית ועבודה התנהגותית. בטיפול מתמקדים באיתור המחשבות האוטומטיות השליליות של המטופל ובהטיות החשיבה אשר מגבירות ומשמרות אותן, תוך ניסיון להראות למטופל כיצד דפוסי חשיבה אלו מזיקים לו ואינם מייצגים נאמנה את המציאות. במקביל להצעת חלופות חיוביות וגמישות יותר, המטפל והמטופל מגבשים יחדיו "תכנית פעולה" שנועדה להפחית את ההימנעות ולהגביר את רמת העיסוק של המטופל בפעילויות רצויות, כאלה שהנן בעלות משמעות או מסבות לו הנאה.
טיפול בגישה בין-אישית
טיפול בדיכאון בגישה הבין-אישית (IPT) מבקש להביא לשינוי בסימפטומים באמצעות התמקדות באופן שבו האדם מתפקד במסגרת מערכות היחסים שלו. זהו טיפול ייחודי מקבוצת הטיפולים הקוגניטיביים- התנהגותיים (CBT). לעומת פסיכותרפיה דינאמית ופסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית קלאסית, המתמקדות בתהליכים תוך-נפשיים, טיפול בדיכאון בגישה זו מנסה לקדם שינויים בזירה הבין אישית. זאת מתוך הנחה כי חוויות של הצלחה בקשרים, למשל שיפור מידת האמון, הקירבה והדדיות, יקלו באופן דרמטי על הדיכאון.
טיפול תרופתי
במקרים בהם הסימפטומים הדיכאוניים מסבים לפרט מצוקה נפשית רבה ופוגעים בתפקוד שלו, תיתכן הפניה להערכה של פסיכיאטר. טיפול בדיכאון באמצעות תרופות נוגדות-דיכאון יכול להקל על הסימפטומים הדיכאוניים באמצעות שינוי האיזון של חומרים נוירו-כימיים במוח אשר נמצאו קשורים להתפתחות ההפרעה. חשוב לציין כי ההשפעה של הטיפול התרופתי איננה מיידית, והוא מתחיל להשפיע רק כעבור מספר שבועות.
אשפוז פסיכיאטרי
בחלק מהמקרים, הפגיעה בתפקוד יכולה להיות חמורה ונרחבת עד כדי כך שיומלץ לאדם המדוכא על אשפוז פסיכיאטרי. מי שאינו מסוגל לדאוג לצרכים הבסיסיים של עצמו (לצאת מהמיטה בבוקר, להתקלח, לאכול) יוכל לקבל את המעטפת התמיכתית הנדרשת שתעזור לו לחזור אט אט לרמת תפקוד גבוהה יותר. בנוסף, ניתן להמליץ על מסגרת של אשפוז פסיכיאטרי במצבים בהם מופיעים כוונה אובדנית ברורה או אלמנטים פסיכוטיים המסכנים את האדם או את קרוביו.
כיצד בוחרים את הטיפול המתאים?
כאשר בוחרים את הערוץ המתאים לטיפול בדיכאון, מומלץ להתחשב בדרגת החומרה שלו. כאשר לא מדובר בדיכאון חריף, כדאי להתחיל את הטיפול באחת מגישות הפסיכותרפיה שהוזכרו. טיפולים אלו מקנים לאדם כלים להמשך הדרך ועוזרים להתמודד עם מקורות הדיכאון. כאשר מדובר בדיכאון ברמה חמורה אשר מסב לפרט מצוקה רבה שפוגעת מאוד בתפקודו, מומלץ לשלב לצד פסיכותרפיה גם טיפול תרופתי, שכן הוא לרוב מביא להקלה מהירה (בטווח של מספר שבועות או חודשים בודדים).
כדאי כמובן להתאים את האפיק הטיפולי שנבחר גם אל הגיל של המטופל, ולהכיר שקיימות גישות ספציפיות גם לטיפול בדיכאון אצל ילדים או אצל מתבגרים.
בדומה לטיפול בהפרעות אחרות, מלבד דיכאון, גם כאן חשוב לזכור כי קיימים משתנים רבים אשר משפיעים על מידת ההצלחה של הטיפול. העדר שיפור או הקלה במצב גם לאחר טיפול באחת הגישות שהוזכרו כאן - אין משמעם שהכל אבוד. כך למשל, חלק מהסובלים מדיכאון מפגינים את מה שנקרא "דיכאון עמיד", כלומר דיכאון שאינו מגיב לטיפול התרופתי המקובל - אך ניתן לטיפול בצורות אחרות. במקרים כאלה מומלץ לפנות להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך כמו פסיכולוג קליני או פסיכיאטר ולבחון אפיקי טיפול חלופיים.
מקורות
Cuijpers, P., Van Straten, A., & Warmerdam, L. (2007). Behavioral activation treatments of depression: A meta-analysis. Clinical psychology review, 27(3), 318-326
Cuijpers, P., Van Straten, A., Andersson, G., & Van Oppen, P. (2008). Psychotherapy for depression in adults: a meta-analysis of comparative outcome studies. Journal of consulting and clinical psychology, 76(6), 909
Cuijpers, P., Geraedts, A. S., van Oppen, P., Andersson, G., Markowitz, J. C., & van Straten, A. (2011). Interpersonal psychotherapy for depression: a meta-analysis. American Journal of Psychiatry, 168(6), 581-592
