טיפול בהפרעות קשב וריכוז יכול לסייע בהקניית כלים ומיומנויות שחסרות למטופל, ולספק מענה רגשי לסוגיות המעסיקות אותו. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על טיפול תרופתי, פסיכותרפיה להפרעת קשב וריכוז ואפשרויות נוספות לתמיכה וסיוע.
מדוע חשוב לטפל בהפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית שיכולה לגרום לפגיעה בהיבטי חיים שונים, הן במישור התפקודי והן במישור הרגשי. אדם הסובל מקשיי קשב וריכוז שאינם מטופלים עלול למצוא עצמו מתקשה בלימודים ובעבודה, בשמירה על מערכות יחסים קרובות במשפחה ומחוצה לה, ובעקבות כך לחוות פגיעה בדימוי העצמי ובמצב הרוח שלו.
זיהוי נכון של מקור הקשיים ומתן אבחנה של ADHD (בין אם זו ניתנה בילדות או בבגרות) יכולים להוביל לשינוי של ממש - החל מהקניית כלים ומיומנויות שחסרות לאותו אדם ועד מענה רגשי לסוגיות המעסיקות אותו. הקשיים הנגרמים כתוצאה מההפרעה משתנים מאדם לאדם וכן כתלות בתקופה בחיים, ומכאן החשיבות של התאמת הטיפול למקרה הספציפי. פעמים רבות כניסה אל תוך מסגרת בעלת כללים נוקשים כמו בית ספר, צבא או אוניברסיטה מציפה קשיים שלאו דווקא היו נוכחים לפני כן, מה שגם מעלה את הצורך באבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז.
טיפול תרופתי - ריטלין, קונצרטה ועוד
הטיפול התרופתי המקובל בהפרעות קשב וריכוז מבוסס על שתי משפחות של תרופות ממריצות - ממשפחת החומר מתילפנידאט, וביניהן ריטלין וקונצרטה, או ממשפחת החומר אמפטמין, וביניהן ויואנס ואטנט. דרך העלאת רמות הדופמין במוח, התרופות מצליחות לשפר את שני המימדים שנפגעים כתוצאה מההפרעה - מימד המוסחות וקשיי הקשב לצד מימד ההיפראקטיביות. הן משפרות את טווח הריכוז ואת מיקוד הקשב, וכן מווסתות את רמת העוררות של המטופל ודרך כך את היכולת לשליטה עצמית.
תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי בקשב וריכוז נדירות יחסית ומשתנות מאדם לאדם, אך יכולות לכלול הפרעות בתיאבון ובשינה. לעיתים יש לבצע החלפה של הטיפול או מינונו עד למציאת "הנוסחה" המתאימה ביותר עבור המטופל, וזאת דרך התייעצות עם פסיכיאטר או נוירולוג. בסופו של דבר המטופל יכול לבחור האם לקחת את הטיפול התרופתי על בסיס יומי וקבוע, או באופן נקודתי כתלות בפעילויות ובמשימות שעליו לבצע (סטודנטים בתקופת מבחנים, ילדים בימי בית הספר לעומת סופי שבוע וחופשים).
פסיכותרפיה להפרעת קשב וריכוז
טיפול פרטני בגישה דינאמית
בילדות, טיפול בהפרעת קשב וריכוז יכול לעזור למנוע ולצמצם את הופעתם של קשיים רגשיים על רקע האבחנה, בעוד שטיפול פסיכולוגי בבגרות מסייע להתמודד עם קשיים שהצטברו או החמירו לאורך השנים. כך למשל, טיפול דינאמי פרטני עוזר מאוד לקבלה ולהערכה העצמית, שנפגעות לעיתים קרובות כתוצאה מהפרעת הקשב. בנוסף, הטיפול יכול לעסוק בתחומי החיים השונים בהם הפרט חווה קושי או מצוקה, ולעזור לעבד את המתרחש (ריבים מתמשכים עם בת הזוג על מטלות הבית שהמטופל שוכח לבצע או הימנעות מראיונות עבודה על רקע ביטחון עצמי נמוך שקשור בהפרעה). כמו כן, הטיפול יכול להתמקד בקשיים רגשיים שנלווים פעמים רבות לקשיי הקשב והריכוז דוגמת מצבים של דיכאון או חרדה לסוגיה.
טיפול פסיכותרפי יכול לסייע גם להתאמה בין דרישות הסביבה ליכולותיו וצרכיו של הפרט. בגלל השילוב בין גורמים גנטיים וסביבתיים צריך לשים לב אם ישנם עוד פרטים במשפחה הסובלים מהפרעות דומות, מה שעשוי להשפיע על האינטראקציה בין בני המשפחה. במקרים כאלה יש לעודד אבחון וטיפול בבני משפחה נוספים. אצל ילדים כדאי לשלב בטיפול גם את המסגרות החינוכיות בהן הילד נמצא, כשהדגש הוא על הבנייה של סביבה שתנאיה וציפיותיה ברורים לילד, וסדר היום צפוי ומאורגן.
טיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית
כפי ששמה של הגישה מרמז, טיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) בהפרעות קשב וריכוז כולל עבודה בשני מישורים - עבודה מחשבתית ועבודה התנהגותית. הטיפול נפתח בשלב של פסיכואדוקציה, בו המטופל לומד על אופי האבחנה שלו ועל כך שהקשיים עמם הוא מתמודד אינם קשורים לאינטיליגנציה או לכישרון, אלא לתהליכים נוירולוגיים מולדים אשר לרוב ניתן לפצות עליהם באמצעות רכישת מיומנויות חדשות.
בהיבט הקוגניטיבי עובדים על עיצוב מחדש של דפוסי חשיבה שליליים והקניית דפוסי חשיבה גמישים ויעילים יותר. מכיוון שהפרעות קשב וריכוז עלולות להקשות על היכולת לתפקד בתחומי חיים שונים (לימודים, תעסוקה, יחסים בינאישיים), נלוות אליהם פעמים רבות גם מחשבות שליליות כמו "אני תמיד פחות טוב מאחרים", או "הסיכוי שאצליח בזה במילא כל כך קטן, אז מה הטעם שבכלל אנסה?". מחשבות מעין אלו הופכות את האדם לפגיע יותר לתחושות של ייאוש, דיכאון וחרדה, וכחלק מכך עלולות לפגוע בתחושת הערך העצמי ובמוטיבציה להתגייס ולהתגבר על הקשיים. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעות קשב וריכוז מבקש לאתגר את המחשבות הללו ("האם אני באמת תמיד פחות טוב מאחרים, בכל תחום ובכל משימה?"), ובכך לחזק את הפרט בהתמודדות עם ההפרעה.
בהיבט ההתנהגותי, טיפול בהפרעת קשב וריכוז כולל עבודה על מגוון מיומנויות שמסייעות לאדם לפצות על הקשיים שלו. כך למשל, נלמדות טכניקות של ניהול זמנים, ויסות עצמי, ארגון סביבת עבודה מיטיבה (הרחקת גירויים מפריעים והסחות דעת) או גיבוש של תכנית תגמולים לפי הישגים ושמירה על עבודה רציפה. העבודה משלבת לרוב שימוש בעזרים חיצוניים כגון שימוש ביומן או אפליקציית תזכורות, ודורשת תרגול עצמאי בין פגישות הטיפול.
הדרכת הורים - איך ללוות ילד עם ADHD?
כאשר מדובר במקרה של הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים, כדאי לשקול לשלב לצד הטיפול בילד המאובחן גם הדרכת הורים. ההדרכה תוכל לסייע בצורות שונות כתלות בשלב בו נמצאים בתהליך ההתמודדות, הן להורים עצמם והן לתא המשפחתי. כך, בשלב מוקדם הסמוך לאבחון הראשוני, ההדרכה מסייעת להורים להכיר את מאפייני ההפרעה, להתלבט כיצד לתווך לילד את האבחון שלו בה ולשקול אפשרויות שונות לטיפול פרטני מתאים ועוד.
בהמשך, ההורים רוכשים מיומנויות חשובות להתנהלות נכונה במסגרת המשפחתית וביניהן אסטרטגיות לניהול זמן ומשימות, כיצד להקנות לילד אמצעים לויסות רגשי וכן למידת דרכים למתן הנחיות אפקטיביות לילד (כיצד למשל לבקש ממנו להשתתף במטלות הבית באופן מותאם לקשיים שלו, כך שייזכור לעשות זאת ויבצע את המטלה עד תומה). הדרכת ההורים יכולה להיעשות גם במסגרת קבוצתית, מה שמאפשר עזרה ותמיכה הדדית בין הורים אשר מתמודדים עם קשיים דומים.
אפשרויות נוספות לתמיכה ולסיוע
לצד הטיפול הפסיכולוגי והתרופתי המקובלים בהפרעה, כדאי להכיר כי קיים שפע של אפשרויות סיוע נוספות (שאינן מוגדרות כטיפול) המתאימות לילדים ולבוגרים עם קשיי קשב וריכוז.
אימון אישי
אימון קשב וריכוז הוא סוג של אימון אישי - ייעוץ קצר מועד אשר נועד לסייע למתאמן להגדיר יעדים אישיים ולפעול לקידום הגשמתם. האימון בתחום זה יכול להתמקד בשיפור מיומנויות ארגון וניהול עצמי (ניהול לו"ז, שמירה על סדר, חלוקת משאבים יעילה), תוך הגדרת מטרות ביניים בהן המתאמן מתמקד בין הפגישות. בפגישות האימון נערכת התבוננות משותפת ביעדים שהושגו וכן בקשיים אשר מנעו את השגתם של יעדים אחרים. חשוב להדגיש כי אימון אישי הוא איננו מקצוע טיפולי, ולכן לא נועד ואף אינו יכול לתת מענה רגשי לקשיים הנובעים מהאבחנה או נלווים לה (חרדה, דיכאון, קשיים ביחסים בינאישיים וכו').
ריפוי בעיסוק
ריפוי בעיסוק הוא תחום שיקומי-טיפולי אשר מתמקד במיצוי הפוטנציאל התפקודי. בכל הנוגע לקשיי קשב וריכוז, התהליך יכול להתפרש על תחומים שונים וביניהם שיפור הקואורדינציה והמוטוריקה העדינה (יכולות אשר פעמים רבות אינן מתפתחו במלואן בעקבות קשיי הקשב והריכוז), רכישת טכניקות לויסות עצמי ועיכוב התנהגויות בלתי רצויות, הקניית מיומנויות חברתיות ועוד. גם תחום זה אינו יכול לספק מענה רגשי, אך יכול בהחלט להתלוות אל טיפול פסיכולוגי.
מקורות
Ramsay, J. R. (2010). CBT for adult ADHD: Adaptations and hypothesized mechanisms of change. Journal of Cognitive Psychotherapy, 24(1), 37
Spencer, T. J. (2004). ADHD treatment across the life cycle. Journal of Clinical Psychiatry, 65, 22-26
Weiss, M. D., & Weiss, J. R. (2004). A guide to the treatment of adults with ADHD. Journal of Clinical Psychiatry, 65, 27-37
