הורים רבים זכו לראות את ילדיהם נוזפים בבובה כפי שננזפו באותו בוקר ע"י הגננת, מתחזים לדמות טלוויזיונית נערצת או מעמידים פני טסים במטוס לאחר שהתבשרו על ביטול נסיעה משפחתית לחו"ל. ואכן, המשחק מהווה עבור ילדים מוקד פעילות מרכזי: הפסיכולוג ההתפתחותי פיאז'ה הצביע על כך שהמשחק של ילדים הוא כלי בעזרתו הם יכולים לבטא את עצמם. המשחק הסימבולי של ילדים משקף את היכולות הקוגניטיביות שלהם, ואת דפוסי היחסים שלהם עם אנשים. לילדים יש דחף לשחק, ובעזרת המשחק הם יכולים לתקשר ולפתור קונפליקטים. במילים אחרות, המשחק הוא בעצם שיקוף של המציאות הסובייקטיבית של הילדים.
מהו טיפול במשחק?
ההנחה העומדת בבסיס הטיפול במשחק היא שבעזרת המשחק הילדים יכולים להביע את עצמם. המשחק מציג תהליך נפשי מורכב המכיל רבדים רבים: חשיבה, דמיון, תכנון, פליאה,ספקנות, זיכרון, ניחוש, תקווה, התנסות, חזרתיות ועוד. מבחינה התפתחותית לילדים יותר קל לתקשר בעזרת המשחק, מאשר בעזרת המילים. המשחק בעצם מבטא את חוויותיו של הילד, ועוזר להציג אותן בצורה תקשורתית לאחרים. המשחק עוזר לילדים להתמודד עם טראומות וקונפליקטים ומקדם את התפתחותם. בטיפול, הדיאלוג בין הילד למטפל מתאפשר דרך המשחק, וכך יכול הילד לשתף את המטפל, והמטפל יכול להדריך ולתמוך בילד.
הסט טיפולי
הטיפול במשחק עשוי להתרחש במתכונת אישית או קבוצתית. בעת הטיפול יש לספק לילד כלים לשחק: הכלים צריכים להיות מגוונים ואטרקטיביים על-מנת לעודד את הילד לשחק, אך מאידך להיות פשוטים על-מנת להשאיר פתח לדמיונם של הילדים. טיפול במשחק נפוץ בעיקר בטיפולים בגישה הדינמית.
אחת הטכניקות הנפוצות בטיפול במשחק הוא השימוש בבובות, מאחר והן אטרקטיביות, ניטרליות ונעימות לשימוש. בעזרת הבובות הילדים מסוגלים לשחק משחקי תפקידים עם המטפל ביתר קלות, ובכך להביע את עצמם. לילדים פעמים רבות קשה להתבטא מילולית והם עושים זאת, על-ידי דיבוב הבובה. לדוגמא, הילד יאמר למטפל שהבובה עצובה כי היא עוברת דירה, במקום להגיד שהוא עצוב בעקבות המעבר.
בנוסף, ישנן משחקים רבים ונוספים אשר משתמשים בהם בטיפול, למשל: פלסטלינה, ארגז חול, משחקי קופסא, בית בובות, בגדי רופא, בגדי טיפול בתינוקות, ועוד.
למי מתאים טיפול במשחק?
מחקרים מצאו שטיפול במשחק הינו אפקטיבי עבור בנים ובנות בגילאים שונים. כמו כן, ניתן לטפל באמצעות שיטה זו בבעיות רגשיות והתנהגותיות מגוונות כאגרסיביות, פוביות, הפרעות קשב וריכוז ,טראומה ,אבל, חרדה, דיכאון, התעללות מינית ועוד.
ביבליוגרפיה
הטב, י. (1997). הפסיכואנליזה של הילד, בתוך: שמואל טיאנו (עורך.), פסיכיאטרייה של הילד המתבגר, (עמ'452-453). תל-אביב: הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל-אביב.
Nims, D.R. (2007). Integrating Play Therapy Techniques Into Solution-Focused Brief Therapy. International Journal of Play Therapy, 16.(1), 54-68.
Dougherty, J & Ray, D.(2007). Differential Impact of Play Therapy on
Developmental Levels of Children. International Journal of Play Therapy, 16.(1),2-19.
