מבחן וודקוק-ג'ונסון הוא מבחן אינטליגנציה המשמש בעיקר לצרכים פסיכו-חינוכיים, כמו איתור לקויות וקשיי למידה, מחוננות והשמה אקדמאית. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על התפתחות המבחן, ביקורת ומגבלות.
מה זה מבחן 'וודקוק-ג׳ונסון'?
מבחן וודקוק-ג'ונסון הוא מבחן אינטליגנציה (IQ) אשר משמש בעיקר לצרכים פסיכו-חינוכיים, כמו איתור לקויות וקשיי למידה, מחוננות והמלצה על השמה מתאימה במערכת החינוך. המבחן זמין בארץ בשפות עברית וערבית עבור תלמידים בגילי 3-18 שנים ומועבר על ידי פסיכולוגים חינוכיים במסגרת אבחון פסיכולוגי.
המבחן בנוי על פי תיאוריות קוגניטיביות עדכניות, אחת מהן היא תיאוריית ה-CHC הקרויה על שם שלושת הוגי התיאוריה – קטאל, הורן וקרול. לפי תיאוריה זו, כל מטלה במבחני ה-IQ בודקת יכולת צרה אחת, אשר יחד מודדות יכולות רחבות יותר. לאורך השנים התקיימו מחלוקות ושינויים באשר למספר היכולות הרחבות הקיימות והגדרתן.
המבחן בנוי בהתאם לתיאוריה זו. הסוללה הסטנדרטית בנויה מ-14 מבחנים אשר בודקים יכולת רחבה ב-7 יכולות קוגניטיביות: יכולת פלואידית, זיכרון לטווח קצר, מהירות עיבוד, אחסון ושליפה לטווח ארוך, עיבוד חזותי, עיבוד שמיעתי וידע מגובש. כאשר יש צורך לבחון לעומק את יכולות רחבה, ניתן להעביר מבחנים הבוחנים יכולות צרות המרכיבות את אותה יכולת קוגניטיבית.
אחד מהיתרונות המרכזיים של מבחן וודקוק-ג׳ונסון על פני מבחן וקסלר, הוא כי המבחן עבר תהליך של התאמה רב-תרבותית לאוכלוסייה הישראלית, מעבר לתרגומו. התאמה זו חשובה במיוחד בחלקים המילוליים בהם נדרש ידע תרבותי המשתנה בין תרבות אחת לאחרת. בנוסף, קיימת גרסה נוספת עבור דוברי ערבית והדיאלקטים השונים לארץ, וכן התייחסות לתשובות ייחודיות המתקבלות בקרב המגזר החרדי. לבסוף, קיימות נורמות שונות לכל אוכלוסייה, כלומר כל נבדק נבחן ביחס לקבוצת השייכות התרבותית שלו.
התפתחות המבחן
המבחן קרוי על שמות שני מפתחיו, ריצ׳רד וודקוק ומארי בונר ג׳ונסון. הגרסה הראשונה יצאה לאור בשנת 1977. הגרסה העדכנית ביותר בשפות העברית והעברית, וודקוק-ג׳ונסון 3, יצאה לאור בשנת 2001. הגרסה ה-4 פורסמה ב-2014, אך לא פותחה גרסה עבור נבדקים ישראליים.
בשנת 2011 נרכשו זכויות ההתאמה והשימוש בישראל על ידי משרד החינוך. לאחר תהליך מורכב וממושך של התאמה ואיסוף נורמות לאוכלוסייה הישראלית, השימוש במבחן הוטמע בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים (שפ״ח) כמעט עשור לאחר מכן.
ביקורת ומגבלות
1. המבחן משקף סוג מסוים של יכולות קוגניטיביות – על אף שבעיניי רבים המבחן משקף טוב יותר את מושג האינטליגנציה בזכות התיאוריות עליו הוא מתבסס, אינטליגנציה הוא מושג מורכב למדידה. למשל, המבחן בוחן אינטליגנציה הקשורה יותר בתחום האקדמי והוא נמצא במתאם גבוה עם הישגים לימודיים, אך אינו כולל סוגים נוספים של אינטליגנציה, כמו זו הרגשית, האמנותית, המוזיקלית וכדומה.
2. אין גרסה זמינה עבור מבוגרים – לעומת המבחן בגרסתו המקורית, בגרסה הישראלית אין אפשרות להערכת אינטליגנציה במבוגרים באמצעות המבחן. הגרסה הישראלית יצאה לאור על ידי גופי משרד החינוך, שם הוחלט להשקיע את המשאבים של פיתוח המבחן רק עבור ילדים.
3. סולמות הישגים לימודיים לא נכללו – בגרסה המבחן אשר תורגמה והותאמה לאוכלסייה הישראלית, הוחלט שלא לכלול את סולמות ההישגים. סולמות אלו עשויים לבסס קביעה של לקויות למידה על ידי השוואתם לסולמות היכולות הקוגניטיביות.
4. פערי ידע בין פסיכולוגים – מכיוון שהמבחן הוטמע בשנים האחרונות ונעשה בו שימוש בעיקר בתחום הפסיכולוגיה החינוכית, קיימים פערי ידע בין פסיכולוגים בעלי וותק שונה ומתחומים שונים. אנשי מקצוע מעבירים ביניהם ידע מקצועי בעזרת שפה משותפת. אמנם קיים דמיון רב בין מבחני האינטליגנציה, אך ישנם כמה מאפיינים אשר עשויים להטעות דווקא בגלל הדמיון הרב, כמו שינויים מסוימים בסקאלת הציונים.
מקורות
נוטע-קורן, ע' (2017, 16 במאי). מארה"ב לישראל – התאמה של מבחן משכל [הרצאה]. הכנס השנתי של ראמ"ה 2017, ירושלים.
https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MaagareyYeda/Kenes_Rama_2017.htm
McGrew, K., & Murphy, S. (1995). Uniqueness and general factor characteristics of the Woodcock-Johnson Tests of Cognitive Ability-Revised. Journal of School Psychology, 33(3), 235-245
