מבחן רורשאך הינו מבחן השלכתי במסגרתו הנבדק מתבקש להתבונן על סדרה של 10 כרטיסים בהם מופיעים כתמי דיו ולענות על השאלה כמו מה הכתם נראה או יכול להיות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על התפתחות מבחן הרורשאך, ועל מגבלות וביקורת אודות המבחן.
מה זה 'רורשאך'?
מבחן הרורשאך הוא מבחן השלכתי בו הנבדק מתבקש להתבונן על סדרה של 10 כרטיסים בהם מופיעים כתמי דיו סימטריים, ולהשיב לשאלה כמו מה הכתם נראה או יכול להיות. כתמי הדיו בפני עצמם חסרי משמעות אובייקטיבית, ולכן ההנחה היא כי הם מאפשרים יותר ביטוי של עולמו הפנימי של הנבדק.
מבחן הרורשאך הוא אחד מן המבחנים ההשלכתיים השכיחים ביותר המועבר במסגרת אבחונים פסיכודיאגנוסטיים. מטרתו היא לאפיין את מבנה האישיות של הנבדק המורכב מהיבטים רבים כמו חשיבה, תפיסה, רגשות, דחפים, צרכים, מנגנוני הגנה, סגנון התמודדות וכוחות.
המבחן דורש מיומנות גבוה בהעברה, ניתוח ופרשנות, ולכן מועבר על ידי פסיכולוגים אשר עברו הכשרה מתאימה. הוא מיועד למבוגרים, וכן לילדים מעל גיל 5 שנים. זמן העברת המבחן מול הנבדק אורך כשעה עד שעה וחצי.
התפתחות המבחן
המבחן קרוי על שמו של מפתח המבחן, הרמן רורשאך, אשר היה פסיכיאטר שוויצרי. הוא פורסם לראשונה על ידו בשנת 1921. המבחן מבוסס על משחק אשר היה פופולרי ברחבי אירופה ובו המשתתפים התחרו בניהם על היכולת לתת כמה שיותר הצעות יצירתיות ומגוונות לכתמי הדיו אשר יצרו. מסופר כי רורשאך בילדותו היה ידוע בקרב חבריו בכך שהיה יצירתי במיוחד במשחק זה.
לאחר פטירתו של רורשאך בגיל 37, מומחים רבים המשיכו את המבחן והעשירו אותו אך הייתה חסרה אחידות בשיטת ההעברה והניתוח על מנת לבסס נורמות ומחקר. בשנת 1974, ג׳והן אקסנר ענה על בעיה זו בכך שאיחד את כל חמשת השיטות שהיו נהוגות בארה״ב לכדי שיטה אחת סטנדרטית.
בתחילת שנות ה-2000, החלה להישמע ביקורת נוקבת על התמיכה המחקרית של הרורשאך. בתגובה לכך, בשנת 2011 נוסדה על ידי מספר מחברים שיטת ה-R-PAS אשר הינה ממוקדת מחקר ומתייחסת לשונות רב-תרבותית. שיטה זו היא המקובלת כיום בישראל.
ביקורת ומגבלות
הודות לשיטת הניתוח והפרשנות העדכנית של ה-R-PAS, המבחן בעל תמיכה מחקרית חזקה יותר. חוזקה זו בולטת במיוחד בהשוואה למבחנים השלכתיים אחרים, הידועים כבעלי תמיכה מחקרית נמוכה-בינונית.
עם זאת, חוזקה מחקרית זו מושגת על ידי הליך העברה וניתוח מורכב אשר ככל הנראה פוגע ביעילות המבחן. למעשה, מושקעים משאבים רבים ברכישת המיומנות של המאבחן, וכן בזמן הכרוך בהשלמת המבחן עבור כל נבדק. בנוסף, ישנה עלות כלכלית גבוהה יחסית של רכישת המבחן, ולאחר מכן בניתוח הממצאים עבור כל נבדק. השקעת משאבים אלו – זמן, כסף ומאבחנים מיומנים – לא בהכרח עולה בקנה אחד עם מידת תרומתו של המבחן לצרכים האבחוניים.
לבסוף, בדומה לשאר המבחנים ההשלכתיים, ממצאי המחקר מתייחסים לעולמו הפנימי של הנבדק ולכן יכולים להציע השערה בלבד לגבי מציאותו החיצונית (למשל אירוע טראומתי) או אבחנה פסיכיאטרית לפי ה-DSM. לכן, ממצאים מתוך מבחן הרורשאך מפורשים רק בתוך מסגרת הערכה או אבחון מלאים הכוללים כלים נוספים ושיקול דעת מקצועי.
מקורות
Meyer, G. J., Viglione, D. J., Mihura, J. L., Erard, R. E., & Erdberg, P. (2011). Rorschach Performance Assessment System: Administration, coding, interpretation and technical manual. Rorschach Performance Assessment System, LLC
Weiner, I. B., & Greene, R. L. (2017). Handbook of personality assessment. John Wiley & Sons
