זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, ניסה להמחיש את האופן בו בנויה הנפש האנושית באמצעות מודלים נפשיים שונים. אחד ממודלים אלו הוא המודל הטופוגרפי, אשר הציע כי הנפש בנויה משלושה רבדים מרכזיים: מודע, לא מודע וסמוך למודע. רגשות, מחשבות, זיכרונות ומשאלות עשויים להימצא בכל אחת מן השכבות הנפשיות או לנוע בין רובדי הנפש השונים.
המודע מתייחס לרגשות, הזיכרונות והמחשבות אשר מעסיקים אדם ברגע נתון באופן גלוי. אדם עשוי להיות מודע ברגע נתון, לדוגמא, לבגד אותו הוא לובש (למשל ברגע כניסתו למסיבה), וכאשר יתפנה לשיחה תוסט מודעותו ותכלול את דבריה של בת זוגו, ואילו בגדיו יידחקו לסמוך מודע- חלק הנפש הכולל תכנים הנגישים למודעותו של האדם, אך אינם מעסיקים אותו באותו רגע נתון.
ביבליוגרפיה
פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית/ מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, תל-אביב: תולעת ספרים, 2006.
אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
