במחזה "החולה המדומה" של מולייר, גיבור העלילה, ארגן, משדל את בתו להתחתן עם רופא בכדי שיהיה לו טיפול רפואי צמוד. בדומה לכך, הסובלים ממחלה מדומה מרגישים צורך בטיפול רפואי צמוד ומביאים את עצמם למצבים קיצוניים של אשפוזים, התערבויות רפואיות ואפילו ניתוחים.
תסמינים קליניים
הסובלים מהפרעה זו מייצרים באופן מכוון סימנים וסימפטומים של מחלה רפואית או נפשית. הם מתלוננים על כאבים כאשר לא חשים כאב, מסלפים את ההיסטוריה הרפואית שלהם ומקצינים בצורה חריגה מצב רפואי קיים. החולים המדומים ישמחו להתאשפז, לעבור פרוצדורות רפואיות ואף ניתוחים. כאשר מאמתים חולה מדומה עם הזיוף של מחלתו, ברוב המקרים קיימת הכחשה ומעבר לבית חולים אחר. ככל הנראה המניע להתנהגות זו, הוא הסיפוק הנפשי מקבלת תפקיד החולה. המוכרת מבין המחלות המדומות היא תסמונת מינכהאוזן.
שכיחות ההפרעה
קיים מידע מועט על שכיחות ההפרעה. ככל הנראה קיים אחוז אחד בקרב הסובלים מהפרעות נפשיות שלוקים במחלה מדומה.
אבחנה עפ"י ה-DSM
ההפרעה מתחלקת לשתי תת הפרעות, האחת ניתנת כאשר הקריטריונים מיוחסים לעצמי והשניה כאשר הקריטריונים מיוחסים לאחר.
מחלה מדומה הנכפית על העצמי - Factitious Disorder Impose on Self
A. זיוף של סימנים או תסמינים פיזיים או פסיכולוגיים, או גרימה של מחלה או פציעה, המקושרת להולכת שולל.
B. הפרט מציג עצמו לאחרים כחולה, מוגבל או פצוע.
C. התנהגות של הולכת שולל נוכחת גם בהיעדר תגמולים חיצוניים ברורים.
D. ההתנהגות לא יכולה להיות מוסברת טוב יותר על ידי הפרעה נפשית אחרת כגון הפרעה דלוזיונית או הפרעה פסיכוטית אחרת.
מחלה מדומה הנכפית על האחר - Factitious Disorder Imposed on Another (בעבר נקרא factitious disorder by proxy)
A. זיוף של תסמינים או סימפטומיים פיזיים או פסיכולוגיים או גרימה של פציעה או מחלה, באדם אחר, בצירוף של הולכת שולל שניתן לזהותה.
B. הפרט מציג את האחר כחולה, מוגבל, או פצוע.
C. התנהגות של הולכת שולל נוכחת גם בהיעדר תגמולים חיצוניים ברורים.
D. ההתנהגות לא יכולה להיות מוסברת טוב יותר על ידי הפרעה נפשית אחרת כגון הפרעה דלוזיונית או הפרעה פסיכוטית אחרת.
⦁ הערה: האדם המבצע את הולכת השולל הוא שמקבל את האבחנה ולא הקורבן שלו. הקורבן יכול להיות מאובחן באבחנה של התעללות.
גורמים להפרעה
קיים קושי לזהות את הגורמים להפרעה בשל נדירותה והקושי לאבחן אותה. עם זאת קיימם מספר גורמים פסיכולוגיים וביולוגיים משוערים שמנסים להסביר את ההפרעה.
גורמים פסיכולוגים: קיימות מספר השערות פסיכולוגיות להתפתחות ההפרעה:
יש שסבורים שהפרעה מתפתחת כתוצאה מדחייה של האם או מהיעדר אב. החולה מנסה למצוא דמות טיפולית בדמות רופא או אחות בכדי למלא את חסכי הילדות. השערה נוספת מציעה שההפרעה, במקרים קיצוניים, מהווה ביטוי למזוכיזם. החולה המדומה מבקש לעבור התערבויות רפואיות מכאיבות בכדי לכפר על חטאים אמיתיים או דמיוניים. ייתכן וההפרעה היא ניסיון לשחזר טראומה מהעבר שכללה אשפוז או התערבות רפואית. אנשים שסובלים ממחלה מדומה הם בעלי זהות אישית מעורערת ודימוי עצמי משובש בדומה לסובלים מהפרעת אישיות גבולית.
גורמים ביולוגיים: מספר מחקרים מראים שהסיבה להפרעה זו היא פגיעה בתפקודי המוח.
לא נמצאו גורמים גנטיים שמעורבים בהתפתחות מחלה מדומה.
טיפול
למרות שהרופאים ו/או הפסיכיאטרים מרגישים מרומים כאשר הם מגלים שהסימפטומים שהוצגו להם על ידי החולה שקריים, עליהם להמשיך את הטיפול והדאגה, בעיקר בנוגע להפרעת המחלה המדומה. חשוב להבין שהסובלים ממחלות מדומות סובלים מאוד על פי רוב ממצבם. לא נמצא טיפול ספציפי אפקטיבי אך עם זאת נראה כי הטיפול היעיל ביותר להפרעת מחלה מדומה הוא טיפול פסיכותרפי, שמתווסף לליווי הרפואי.
ביבליוגרפיה
אליצור, א. טיאנו, ש., מוניץ, ח. ו- נוימן, מ. (2002). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. עורך: מוניץ. מהדורה רביעית. 158-160.
DSM-IV (2013) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press.
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1998) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition.
