החיוך לקופאית במכולת; שתיית כוס קפה עם חברים; פתרון סכסוך במקום העבודה; היכולת לקיים מערכת יחסים זוגית ממושכת... אלמנטים יומיומיים אלו ורבים אחרים הממלאים את חיינו מבוססים על יכולתנו לשלוט באופן מספק במיומנויות חברתיות.
מיומנויות חברתיות הן מכלול היכולות הבין אישיות והקבוצתיות אותן מפגין אדם באופן שמאפשר לו להשתלב במערכת החברתית בה הוא חי. כאשר קיים קושי ברכישת היכולות החברתיות, נפגעים היבטים משמעותיים בחיי האדם כתחום הרגשי, הבין אישי, התעסוקתי והזוגי. בהתאם לחשיבותן של המיומנויות החברתיות לתפקוד השוטף, התפתחו מודלים וטכניקות טיפוליים המסייעים בפיתוח מיומנויות אלו.
פיתוח מיומנויות חברתיות
כמה פעמים קיווית שהאדמה תבלע אותך אחרי שהבן שלך הכריז "תראה איזה אישה שמנה!" או "איזה אוכל מגעיל!" בעיתוי הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת? מקרים אלו ועשרות אחרים בהם הסברת לו שאסור לחטוף/להרביץ/לחטט באף הם העדות לכך שמיומנויות חברתיות אינן יכולת מולדת. על אף שתינוקות מגיעים לעולם עם יכולת בסיסית ליצור קשר עם ההורה ולהקשר אליו, שנים רבות חולפות עד להתפתחותן של מיומנויות חברתיות בשלות ומספקות.
מיומנויות חברתיות מתפתחות לאורך השנים ומושפעות משילוב בין שלושה גורמים מרכזיים: השפעות חברתיות-תרבותיות, השפעת הסביבה הישירה של הילד והתפתחותו הרגשית והקוגניטיבית.
בהיבט הרגשי-קוגניטיבי ניתן לראות כי ככל שהילד גדל, גדלה יכולתו לתפוס כי גם לאחרים יש רגשות ומחשבות וכי אלו עשויים להיות שונים משלו. הבנה זו, טריוויאלית ככל שתהיה, היא שעומדת בבסיס יכולתו של הילד לפתח מערכות יחסים מורכבות יותר ויותר, אשר הופכות לאינטימיות וקרובות בגילאי ההתבגרות והבגרות. כך, בעוד שבגיל שנתיים ילדים עשויים לשחק זה לצד זה או לחקות אחד את השני, הרי שבגיל שלוש הם כבר ערים יותר לשונותו של האחר מהם, לומדים לשחק איתו (ולא רק לידו) ומבחינים בין ילדים שהם חברים שלהם לאלו שאינם חברים. בגילאי בית הספר היסודי ובמהלך ההתבגרות מתפתחת באופן הדרגתי תפיסה מורכבת יותר של תכונות, מאפיינים אישיותיים ואופי. בהתאם, גדל העניין בהכרות מעמיקה עם חייו ונפשו של האחר, ולא רק הנאה מחברתו. תפיסה מורכבת זו היא הבסיס ליצירת חברויות מעמיקות וקשרים זוגיים.
פיתוח מיומנויות חברתיות אינו מושפע רק מתפיסה מורכבת ובשלה יותר של האחר ושל מערכות יחסים, אלא גם מהמיומנויות שרוכש הילד בהנחיית משפחתו וסביבתו החינוכית. כבר בגיל צעיר לומדים ילדים "לעשות ביי ביי", להגיד תודה וש"צריך לחכות בתור". הנחיות בסיסיות אלו מתרחבות עם הזמן ובאמצעותן רוכש הילד מיומנויות חברתיות הנעות החל מנימוסים בסיסיים ועד לפתרון קונפליקטים עם בני גילו, יכולת להתחלק ברכושו וכן הלאה. חשוב להדגיש כי הלמידה אינה מתרחשת רק באמצעות הנחיה ישירה ("אסור להרביץ!") אלא גם באמצעות חיקוי וצפייה. כלומר, אם אתם אוסרים על ילדכם לשקר אך מורים לו להגיד שהוא צעיר מכפי גילו כדי לקבל הנחה בלונה פארק- סביר להניח כי יקלוט שמותר לשקר לפעמים...
השפעתה של הסביבה הקרובה מהווה גורם מכריע בהתפתחות מיומנויות חברתיות, אך גם למערכת החברתית-תרבותית בה גדל הילד ישנה השפעה ניכרת. הילד עד להתנהגותם של מבוגרים ברחוב, בטלוויזיה ובמערכת החינוכית ומפנים קודים של התנהגות. כמו כן, גם ילד אשר רכש בבית מיומנויות חברתיות תקינות ומתאימות עשוי להתקשות ביישומן כאשר החברה אינה מאפשרת לו לממש אותן ולהתנסות בהן באופן שוטף. כך, למשל, ילד בעל יכולות חברתיות נורמטיביות אשר נתקל באפליה עקב מוצאו, נכות או כל שונות אחרת- עשוי לסבול מנידוי אשר יקשה עליו לפתח מיומנויות חברתיות ותחושה של אמון וקרבה לבני גילו.
גורמים לקשיים חברתיים בילדות ובבגרות
מיומנויות חברתיות נרכשות בתהליך ממושך המתחיל עם הלידה ונמשך לאורך הילדות, ההתבגרות והבגרות. מאחר וראשית תהליך למידת המיומנויות החברתיות הוא בילדות, רבים מהילדים הסובלים מקשיים חברתיים "יגררו" קשיים אלו גם בהתבגרות והבגרות, ללא טיפול מתאים. ישנם מספר גורמים מרכזיים המביאים לקושי ברכישת מיומנויות חברתיות:
היעדר אפשרות למידה מספקת: היעדר הנחייה נכונה של הילד (למשל, פינוק מוגזם), סביבה המספקת מודל לקוי (אלימות וקללות בבית) או חיים בסביבה תרבותית שאינה מאפשרת לילד להתאמן ולפתח קשרים בין אישיים (למשל, ילד הנדחה עקב מוצאו השונה משל בני כיתתו).
קשיים ולקויות מולדים: הילד בעל לקות כהפרעת קשב וריכוז, קשיים בויסות החושי וכד', אשר מקשים עליו להבין וליישם את הכללים החברתיים (למשל, ילד היפר-אקטיבי שמבין היטב שאסור לו לדחוף אך מתקשה להתאפק).
קשיים רגשיים/נפשיים: חוויות טראומטיות, קשיים רגשיים והפרעות נפשיות שונות עשויים לצמצם את יכולתו של הילד או האדם הבוגר להתנסות בקשרים בין אישיים ולפתח מיומנויות חברתיות מספקות. נער מדוכא, למשל, עשוי להתקשות ביצירת קשרים חברתיים עקב ערכו העצמי הנמוך והדכדוך התמידי שלו, וכך לפספס את חלון ההזדמנויות בו מפתחים בני גילו את היכולת ליצור קשרים אינטימיים.
שיפור מיומנויות חברתיות
על אף שהבסיס לרכישת מיומנויו חברתיות מתהווה בגילאי הילדות, ניתן לשפר מיומנויות חברתיות בכל גיל. ככל שהפנייה לטיפול מוקדמת יותר, כך קל יותר לרכוש שליטה במיומנויות החברתיות ולא "לצבור פערים" ביחס לבני אותו הגיל.
שיפור מיומנויות חברתיות לילדים נעשה פעמים רבות באמצעות טיפולים קבוצתיים קצרים וממוקדים. טיפולים אלו ממוקדים ברכישת מיומנויות כיכולת להפסיד, להתחלק עם ילדים אחרים ולפתור סכסוכים ומחלוקת באופן חיובי. מיומנויות חברתיות לילדים נרכשות בקבוצות אלו הן באמצעות למידה ישירה והן באמצעות משחק, עבודה עם בעלי חיים וכלי נגינה. אמצעים אלו מאפשרים למטפל לצפות בזמן אמת בדפוס האינטראקציה החברתית של הילד ולסייע לו לשפרו. ההשתתפות בקבוצה מאפשרת לילדים ללמוד זה מזה, יוצרת התנסות חברתית חיובית המשפרת את בטחונו של הילד ויוצרת מרחב לפיתוח קשרים חברתיים חדשים. קבוצות דומות עשויות לסייע גם לבני נוער, כאשר אופי הקבוצה מותאם לגיל המשתתפים בה ומבוסס על שיחה ולא על משחק.
מבוגרים המתמודדים עם קשיים חברתיים עשויים גם הם להיעזר בקבוצות מיומנויות חברתיות. קבוצות אלו מבוססות בדרך כלל על תהליך טיפולי מעמיק יותר, בו מתאפשר למשתתפים לזהות ולחקור את מוקדי קשייהם החברתיים תוך התנסות בזמן אמת מול שאר חברי הקבוצה. הפידבקים המתקבלים מהמנחה והקבוצה מאפשרים למשתתפים להגיע לתובנות בנוגע לקשייהם ולתרגל מיומנויות חברתיות שונות.
כמו כן, עשויים מבוגרים לשפר מיומנויות חברתיות במסגרת טיפול פסיכולוגי שאמנם אינו מאפשר תרגול בזמן אמת, אך מאפשר חקירה אישית ומעמיקה של הקשיים ומקורם. כאשר הקשיים נובעים מבעיה רגשית/נפשית כחרדה חברתית, דיכאון, סכיזופרניה וכן הלאה, עשוי טיפול כוללני בהפרעה להתייחס לרכיב החברתי ולהביא לשיפור ניכר במיומנויות החברתיות.
