מנגנון הגנה הוא צורה של פעילות נפשית אשר נועדה לשמור על האדם מפני מפגש עם תוכן המאיים עליו מבחינה רגשית, ומתרחש באופן לא מודע. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על פעולתם של מנגנוני הגנה, סוגים שונים ועבודה טיפולית עם מנגנוני הגנה.
מנגנון הגנה הוא מונח אותו טבע לראשונה הפסיכואנליטיקאי זיגמונד פרויד, המתייחס לפעולה נפשית בלתי מודעת, אשר מטרתה להגן על האדם מפני חוויות בלתי נעימות כמו חרדה, כאב או מפגש עם תכנים המאיימים על היציבות הנפשית. על פי פרויד, כל בני האדם נוהגים להשתמש במנגנוני הגנה במצבים מסוימים, שכן הם נחוצים לשם הסתגלות למציאות ולשם התמודדות עם חוויות קשות ומאתגרות. יחד עם זאת, כאשר מנגנון הגנה מסוים מופעל בתדירות או בנוקשות גבוהה מדי, הוא עלול להוביל גם לפגיעה בתפקודו של האדם.
הגנה או פגיעה?
בפועל, ההישענות על מנגנוני הגנה מאפשרת לאדם שלא להיות במגע רגשי עם תוכן נפשי מאיים, כך שנשמרת אצלו על פני השטח תחושה של איזון ורגיעה. לדוגמה, אדם אשר המחשבה על פרידה מבת זוגו מעוררת בו חרדה גדולה, עשוי באופן לא מודע להדחיק (מנגנון הגנה) אירועים המעוררים את המחשבה על אפשרות זו. למשל, "לשכוח" אמירה של בת הזוג המבטאת חוסר שביעות רצון מן הקשר.
למרות שפעולתם של מנגנוני הגנה יכולה לסייע ולהביא להקלה בחוויית מצוקה מידית, פרויד טען כי בטווח הארוך יש לכך מחיר. לדבריו, הפעלתם המתמשכת של מנגנוני הגנה צורכת אנרגיה ומשאבים נפשיים, ושימוש מוגזם בהם, או שימוש במנגנוני הגנה בלתי יעילים, עלול להביא לפגיעה בתפיסת המציאות ובתפקוד התקין.
לצורך ההמחשה, נחזור לאדם מן הדוגמה הקודמת וננסה לחשוב מה יקרה במצב בו פרידה מבת הזוג הופכת אפשרות ממשית. בעוד שאדם שלא היה מדחיק את תחושותיה של בת זוגו אולי היה בוחר לנקוט בפעולות למניעת הפרידה (קיום שיחות עם בת הזוג, פנייה לטיפול זוגי, התייעצות עם הסביבה); אדם המצוי בהדחקה יתקשה לתפוס את המציאות כפי שהיא ולפעול על מנת לשנות אותה. לפיכך, אף על פי שההדחקה מרגיעה את החרדה בטווח הקצר, היא עלולה להוביל לתוצאה הפוכה בטווח הארוך (לאחר הפרידה תתעורר חרדה משמעותית).
סוגי מנגנוני הגנה
כאשר פרויד טבע את המונח "מנגנון הגנה", הוא התייחס בעיקר למנגנון ההדחקה, בו נתקל רבות בעבודתו. בתו, אנה פרויד, אשר המשיכה את עבודתו, פירטה את סוגי ההגנות השונים, הבחינה ביניהן וסיווגה אותן להגנות מסדר גבוה שהינן מסתגלות ויעילות יותר, ולהגנות מסדר נמוך בהן פועל האדם תוך התעלמות ממאפיינים של המציאות. הגנות מסדר נמוך מאופיינות בפעולות שמייצרות "עיוות" בתפיסת המציאות החיצונית, כלומר באופן בו האדם תופס את שמתחולל סביבו. לעומתן, הגנות מסדר גבוה יותר יבצעו את פעולתן תוך שינוי בחוויה הפנימית, וישפיעו על האופן בו האדם חווה את הדברים מבחינה רגשית. להלן מספר דוגמאות למנגנוני הגנה מרכזיים, המוצגים בהתאם לחלוקה זו.
הגנות מסדר נמוך
הכחשה: בהתאם לשמו, מנגנון הגנה של הכחשה מתבטא בהכחשת מידע, תוכן או חוויה אשר האדם לא יכול לשאת. דוגמה קלאסית לפעולתו היא מצב בו אדם מגיב לחדשות קשות בתגובה כגון "לא יכול להיות" או "זה לא נכון!". מנגנון הגנה זה הוא בלתי יעיל מאחר והוא מביא לשיבוש משמעותי בתפיסת המציאות כאשר נעשה בו שימוש מוגזם, ולכן נחשב להגנה מסדר נמוך. אכן, במרבית המקרים השימוש במנגנון זה יהיה רגעי בלבד. לעומת זאת, כאשר מנגנון הגנה של הכחשה ישמש את האדם באופן ממושך (למשל, הכחשה ארוכת טווח כלפי מותו של אדם אהוב או עזיבה של בת זוג), הוא יביא בדרך כלל לפגיעה תפקודית ורגשית משמעותית.
פיצול: פיצול הוא מנגנון אשר מייצר הפרדה מוחלטת וגורפת בין היבטים חיוביים לבין היבטים שליליים של אדם אחר או של חוויה. לדוגמה, ילד קטן שאימו אוסרת עליו לקחת ממתק נוסף, עשוי להרגיש כי "אמא רעה" ו"רק אבא טוב". פיצול זה עוזר לילד להגן על עצמו מההכרה המכאיבה בכך ששני הוריו מציבים לו גבולות ברורים. מנגנון הגנה זה נחשב גם הוא למנגנון בלתי יעיל המעוות את תפיסת המציאות ולכן הציפייה היא כי השימוש בו יפחת עם ההתבגרות. לרוב, ככל שאנו מתבגרים, אנו מסוגלים לתפוס אנשים וחוויות באופן מורכב ועשיר יותר ולא לקטלג אותם כ"טובים" או "רעים" בלבד.
הגנות מסדר גבוה
היפוך תגובה: מנגנון היפוך תגובה מתבטא באימוץ עמדה או התנהגות העומדים בניגוד לחוויה הרגשית. כך, כדי לא לבוא במגע עם תכנים רגשיים מסוימים, האדם פועל ומתנהג באופן ההפוך לתחושותיו, וכך למעשה לא חווה אותן באופן מודע. מנגנון הגנה זה יכול לבוא לידי ביטוי למשל, כאשר קנאתו של ילד באח הצעיר שנולד לו, מומרת ליחס חם ואוהב כלפיו, כמו גם לרצון עז לעזור לאם לטפל בו.
הדחקה: מנגנון הדחקה מתבטא בכך שתוכן, חוויה או זיכרון מגיעים למודעותו של האדם אך "מושכחים" ממנו כחלק מהתהליך ההגנתי, מאחר והם מאיימים עליו. כלומר, מעוררים בו חרדה, פוגעים בערכו העצמי, מפגישים עם חלקים מאיימים באישיות ועוד. לדוגמה, הדחקה עשויה להביא לשכחה של אירוע מביך שעורר באדם רגשות חוסר אונים. השכחה כמו מרחיקה את האירוע מן התודעה וכך מגנה על האדם מפני התמודדות עמו.
אינטלקטואליזציה: מנגנון זה בא לידי ביטוי בהתייחסות לתכנים רגשיים מכאיבים ומאיימים באופן אינטלקטואלי, אשר מצמצם את המגע הרגשי עמם. למשל, אדם אשר מתבשר על מחלה קשה בה הוא לוקה ופועל תוך אינטלקטואליזציה, ישקיע מאמצים רבים בלמידת הנושא, התעניינות מחקרית במחלה וכן הלאה. כך, ישנו עיסוק במחלה, אולם כל תודעתו מוקדשת לעשייה ולחקירה שכלתנית של הנושא, ולא לעיבוד רגשי. מנגנון הגנה זה נחשב ליעיל יחסית מאחר והוא מלווה לא פעם ביתרונות (למשל, איסוף מידע רלוונטי לטיפול במחלה), אך כאשר הוא מנתק את האדם מהחוויה הרגשית יתר על המידה, הוא מאבד מאיכותו החיובית מאחר והוא פוגע ביכולת ההתמודדות.
רציונליזציה: מנגנון המבוסס על מתן הסבר רציונלי ושכלתני לכאורה, לחוויות רגשיות ולהתנהגות. רציונליזציה מתרחשת כאשר האנרגיה של האדם מושקעת בניסיון למצוא הסבר הגיוני ומניח דעת לדברים שהתרחשו, כדי לא לבוא במגע עם הרגש האותנטי העומד מאחוריהם. למשל, המנגנון יכול להתבטא כאשר בתגובה לפיטורים ממקום עבודה האדם יאמר לעצמו כי "למעשה טוב שלא התקבל, הרי גם ככה מדובר בתחום לא פרקטי". הדבר מקל את כאב האכזבה ואת הפגיעה בערך העצמי שיוצרת הדחייה, באמצעות תגובה אשר מוצאת היגיון חלופי לחוויה תוך הרחקת מאפיינים רגשיים.
סובלימציה: מנגנון הגנה של סובלימציה מתבטא בהמרת התכנים והדחפים המאיימים שיש לאדם לפעולות מעודנות יותר, המותאמות לדרישות המציאות ולנורמות חברתיות. סובלימציה נחשבת למנגנון ההגנה היעיל והבוגר ביותר, ותוצריה הן במקרים רבים תהליכים יצירתיים ופעילויות מועילות לחברה. דוגמא לכך יכולה להתבטא ב"תיעול" של תוקפנות אל עבר השקעה בספורט המאפשר פורקן אנרגיה, או למשל בהמרת דחפים מיניים לפעילות אומנותית. כך, הדחף שחווה האדם זוכה לביטוי, אך הוא נעשה תוך המרה והתאמה של הדבר אל המציאות החיצונית ודרישותיה.
עבודה טיפולית עם מנגנוני הגנה
בתוך טיפול, ובעיקר טיפול בגישה הפסיכודינמית, ייתכן ותתקיים עבודה שתכלול התייחסות למנגנוני הגנה הבאים לידי ביטוי בחייו של המטופל ומשפיעים על התנהגותו או דפוסי אישיותו. אנה פרויד התייחסה לחשיבות ההגנות בתוך העבודה הטיפולית, כשטענה כי על המטפל לנסות ולזהות את ההגנות בהן נוקט המטופל, לשם העמקת העבודה המשותפת והיכולת לחשוף תכנים לא מודעים. כחלק מכך, מטפל עשוי לסייע למטופל לזהות מתי ומדוע הוא משתמש במנגנוני הגנה מסוימים, שכן לרוב קשה לאדם להבחין בכך בעצמו מתוקף טבעו הבלתי-מודע של המנגנון.
במידה ומנגנוני ההגנה בהם נוקט המטופל מקשים על יכולות ההסתגלות שלו ופוגעים בתפקודו, העלאת המודעות אליהם עשויה לעזור לו להתמודד עם הדברים באופן שיטיב עמו. עם זאת, לעיתים קרובות מודעות להגנה היא רק חלק אחד מתהליך השינוי. כמו כן, מאחר ותפקיד ההגנה הוא להגן, על המטפל לפעול ברגישות ובזהירות בהתייחסות למנגנוני המטופל. כלומר, להקפיד שלא לחשוף בצורה אגרסיבית, חודרנית או בלתי מותאמת הגנות אשר משרתות את האדם ומסייעות לו להתמודד בצורה טובה עם אירועים שונים בחייו, שכן אז הן הופכות פחות יעילות.
מקורות
פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית/ מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג, תל-אביב: תולעת ספרים, 2006.
אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
.Introduction to the practice of psychoanalytic psychotherapy / Lemma, A, Wiley & sons, 2016
