אלפרד אדלר, פסיכואנליטיקאי אשר ייסד את זרם הפסיכולוגיה האינדיווידואליסטית, הגדיר סגנון חיים כמכלול האמונות שיש לאדם לגבי עצמו, לגבי אחרים ולגבי החיים בכללותם. הסגנון מתבסס לפי הפרשנות האישית שכל אחד נותן לתחושת הנחיתות האישית שלו (המתעוררת באופן טבעי מתוך חוסר האונים של הילד ביחס למבוגרים סביבו) ועל פי הדרך בה הוא ניגש למטלות המרכזיות בחיים (עבודה, אהבה, חברות) ופותר אותן. שני המימדים המרכזיים הקובעים את סגנון החיים הינם העניין החברתי ורמת האקטיביות ("רמת האנרגיה") של הפרט, וכך הוגדרו מספר טיפוסים בסיסיים:
הטיפוס השולט: בעל רמת אקטיביות גבוהה ורמת עניין חברתי נמוכה. פועל באופן אגרסיבי ואסרטיבי, עם התחשבות מינימלית בצרכי הסביבה. דוגמא לטיפוס שולט הינו אדם עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית.
הטיפוס המקבל: בעל רמת אקטיביות נמוכה וללא עניין חברתי. אלו הם אנשים הנשענים על אחרים לסיפוק צרכיהם, אך מבלי לפגוע בהם באופן אקטיבי. דוגמא לטיפוס מקבל הינו אדם עם הפרעת אישיות תלותית.
הטיפוס הנמנע: חסרי אקטיביות ועניין חברתי. אלו אנשים שהפחד מכישלון בהתמודדות עם מטלות החיים כה גדול אצלם, שהם נמנעים לחלוטין. דוגמא לטיפוס כזה הינו אדם עם הפרעת אישיות נמנעת.
הטיפוס היעיל חברתית: בעל רמה גבוהה של אקטיביות ושל עניין חברתי. אלו הם האנשים הבריאים נפשית, אשר באמצעות דו-שיח ושיתוף פעולה עם הסביבה מתמודדים היטב עם המטלות המרכזיות בחיים.
ביבליוגרפיה
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
דרייקורס, ר. (1994). יסודות הפסיכולוגיה האדלריאנית. תל-אביב: המכון ע"ש אלפרד אדלר.
