אחד העקרונות המובילים בפסיכולוגיה האינדיבידואליסטית של הפסיכונליטיקאי אלפרד אדלר הוא ההכרה בחשיבותה של החברה האנושית בהתפתחות אופיו של הפרט ובכל פעולה ורגש בחייו. בניגוד למינים אחרים בטבע, האדם הינו יצור שאינו יכול להתקיים לבדו, והוא זקוק למגע הדוק עם בני מינו על מנת לשרוד ולתפקד. לכן, העניין החברתי והמעורבות החברתית הן שתי מיומנויות מולדות, ומיומנויות אלה אמורות לסייע להתפתחות ולשאיפה לעליונות, ולקדם אותן. בנוסף, הזיקה החברתית היא פוטנציאל מולד שיש לשמר ולפתח אותו לאורך החיים, להזינו על-ידי הדרכה ואימון נכונים, אחרת הוא עלול להתנוון. כך, ניתן להסביר מדוע שאיפה של אדם אחד לשלמות אינה מגיעה בהכרח על חשבון זו של חברו: באמצעות השאיפה האישית של כל אחד ניתן להזין את העניין החברתי ולהתקדם לקראת מושלמות של המבנה החברתי כולו.
ביבליוגרפיה
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
דרייקורס, ר. (1994). יסודות הפסיכולוגיה האדלריאנית. תל-אביב: המכון ע"ש אלפרד אדלר.
