פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית הנה שיטת פסיכותרפיה אשר מאמינה כי מצוקה אנושית היא תוצר של חיים לא אותנטיים, חיים בהם האדם לא לוקח אחריות על גורלו. שורשי הגישה בפילוסופיה הגרמנית של היידגר, הרואה באדם בתור האחראי המרכזי לחייו ובתור מי שמעניק משמעות לסביבתו.
פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית – עקרונות מרכזיים
האדם כאדון לגורלו - העיקרון המוביל של פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית. לפיו, לאדם יש חופש בחירה ואחריות על חייו. אדם אשר מודע לכך ומיישם זאת מאפשר לעצמו מה שמכונה חיים אותנטיים, בעוד מי שחרד מכך מגלה השענות יתר על מוסכמות חברתיות, מה שעומד בבסיס סוגים שונים של הפרעות נפשיות.
אשמה קיומית - לפי פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית, אחד המחירים המרכזיים של חיים לא אותנטיים הנו תחושת אשמה קיומית. יחד עם זאת, גם חיים אותנטיים מזמנים תחושת אשמה שכזו, שכן לפי פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית כל בחירה בעולם מקפלת בתוכה ויתור על אלטרנטיבות אותנטיות אחרות, שלא נבחרו (למשל, בחירה במקצוע מסוים יכולה להוות ויתור על מקצוע אחר).
אימת המוות - לפי פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית, המוות מדגיש את זמניות הקיום, ומעורר באדם אימה, בייחוד באותם רגעים בהם הוא מבצע פעולות של מימוש עצמי בעולם. למשל כאשר הוא יוצר או מבצע אקט חברתי. אי לכך, רבים מבקשים להימנע מהאימה מפני המוות, על ידי צמצום פעילותם בעולם.
פתיחות לחוויות - פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית מאמינה כי הגשמה עצמית ופעילות בעולם מתבטאות בשלושה סוגים של מערכות יחסים שהאדם מקיים:
1. העולם מסביב - יחסו של האדם עם סביבתו הפיזית וצרכיו הביולוגיים.
2. העולם עם - יחסו של האדם עם אנשים אחרים.
3. העולם עם עצמו - מחשבות, תפיסות ורגשות של האדם כלפיי עצמו.
התמקדות בעתיד וב"כאן ועכשיו" - בניגוד לגישות כגון פסיכותרפיה דינמית, אשר מבקשות להתחקות אחר שורש המצוקה הנפשית בעבר, פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית שמה דגש על ההווה ועל העתיד שעומד להפוך להווה.
פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית – יישום בחדר הטיפולים
בפרקטיקה ובתיאוריה, פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית יכולה לשלב טכניקות ממגוון גישות טיפוליות, כגון פסיכותרפיה דינמית ופסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. למשל, פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית יכולה לשלב ניתוח חלומות ועבודה עם אסוציאציות חופשיות, ובאותה מידה תכלול ניתוח של הטיות חשיבה. הקשר בין המטפל למטופל מאופיין בהדדיות, ישירות ואמפתיה, כאשר המטפל שואף לסייע למטופל לקחת אחריות על חייו. חרדה המוות נתפסת לא כמקור לשיתוק ואימה, אלא ככוח מניע, מתוך התפיסה כי החיים הם הזדמנות שיש לנצל, עם מקסימום חופש ואומץ. דוגמא לפסיכותרפיה אקזיסטנציאלית הנה לוגותרפיה, מאת ויקטור פרנקל, לפיה המניע המרכזי של האדם בחייו הוא מציאת משמעות - בחוויות, ואף בתקופות של סבל. מעבר לכך, כיום פסיכולוגים רבים מגישות שונות משלבים עקרונות של פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית בטיפוליהם.
