פסיכותרפיה פמיניסטית הנה גישה טיפולית אשר מבקשת ליצוק רעיונות וערכים פמיניסטיים לתוך מגוון גישות פסיכולוגיות. מדובר בצורת הסתכלות אשר מרחיבה, מבקרת ומאתגרת את הגישות הקיימות, כך שיהיו יותר מודעות כלפיי הטיות שוביניסטיות, ויפעלו לטובת ערכים שוויוניים והעצמת נשים.
פסיכותרפיה פמיניסטית - רקע
בשנות ה-70 של המאה העשרים, הלכה וגברה הביקורת כלפיי גוף הידע הקיים של עולם הפסיכולוגיה, בכל הקשור לאופן שבו הוא מציג ומשמר יחסי כוחות בין קבוצות בחברה, למשל בהיבטי מגדר, דת וגזע. עיקר הביקורת נשענה על הטענה כי הפסיכולוגיה מתיימרת לעסוק במישור האישי בלבד, כאשר בפועל היא לעולם לא פועלת במנותק מממדים חברתיים. כחלק מכך, טיפול לא רק משפיע על החוויה האישית של המטופל עם עצמו ועל יחסיו עם מקורביו, אלא גם על האופן שבו הוא תופס את מקומו כשחקן בשדה החברתי. ביקורת חברתית זו הנה מאבני היסוד של גישה טיפולית המכונה פסיכותרפיה התייחסותית.
פסיכותרפיה פמיניסטית – הצגת השפעתם של יחסי הכוחות המגדריים
פסיכותרפיה פמיניסטית מבקשת להראות כיצד התיאוריות הטיפוליות ממשיכות לשמר את מבנה הכוח השוביניסטי, ולאתגר את התיאוריות הללו עם רעיונות אשר מייצגים יחסי כוחות יותר שוויוניים, אשר יאפשרו העצמת נשים. לדוגמא, מטפל אשר מטופלת שלו חשה אשמה על חזרתה לעבודה עם סיום חופשת הלידה שלה, עשוי לנתח את רגשות האשם שלה בתור דפוס מוכר, במסגרתו היא ממשיכה לנסות לרצות את הוריה, כפי שעשתה עוד מילדותה. לעומת זאת, מטפל בגישה של פסיכותרפיה פמיניסטית, עשוי לנתח את מצבה מזווית נוספת, אשר תכלול התייחסות לאופן שבו תחושתה של המטופלת מושפעת מכוחות חברתיים. למשל, הוא עשוי לנתח את רגשות האשם שלה בתור תגובה לגיטימית ללחצים החברתיים שפועלים עליה, בתור אישה שנמצאת בחברה אשר מצד אחד מעודדת נשים לפתח קריירה, ומצד שני ממשיכה לצפות מהן לנהל את משק הבית.
פסיכותרפיה פמיניסטית – העצמת נשים ושינוי מאזן הכוחות בחדר
פסיכותרפיה פמיניסטית שואפת לסייע לנשים להיות מודעות לאופן שבו תפיסות שוביניסטיות וסטריאוטיפיות בחברה משפיעות עליהן, למשל על מקומן בתא המשפחתי, על תחושת המימוש העצמי שלהן, על האופן בו הן תופסות נשיות וגבריות ועוד. במסגרת זאת פסיכותרפיה פמיניסטית שמה לעצמה למטרה להעצים נשים, כך שיוכלו להתגבר על המכשולים שמבנה הכוח החברתי מציב להן. למשל לעודד אותן לגייס משאבים ותמיכה מהסביבה, לגלות אסרטיביות וכעס, ולפעול לקידום המטרות שהן מציבות לעצמן. כמו כן, פסיכותרפיה פמיניסטית דוגלת באיזון יחסי הכוחות לא רק בחברה, אלא גם בחדר הטיפולים. למרות שהמטופלת נמצאת במוקד הטיפול, הקשר הטיפולי נתפס ככזה שתמיד נוכחים בו שניים, ושלכן חשוב להשתמש בנוכחות של המטפל בחדר, ולא לנסות להעלים אותה. במסגרת זאת המטפל או המטפלת עשויים למשל לשתף ברגשות ובהתנסויות שלהם, במידה והמידע יכול לתרום למטופלת.
