תגובה בלתי מותנית היא תגובה שמבצע האדם לאחר חשיפה לגירוי מסוים, באופן טבעי, מבלי שהוא לומד זאת מהניסיון. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על תגובה בלתי מותנית והקשרה להתניה קלאסית.
תגובה בלתי מותנית היא תגובה של אדם או חיה אשר מתרחשת באופן טבעי, כרפלקס, בתגובה לגירוי מסוים. הכוונה בתיאור ״מותנה״, מתייחסת לכך שהתגובה נעשית ללא תהליך של התניה, כלומר למידה של הצימוד שבין גירוי ותגובה.
דוגמא מחיי היום יום לתגובה בלתי מותנית היא רתיעה בתגובה למגע של מים חמים מדי על העור. כלומר, גם ברגע שאדם יחווה מגע של דבר מה חם מדי על עורו, הוא מיד יגיב בתנועה מהירה וחדה כדי להימנע מהמגע. זאת, גם אם אין ניסיון עבר אשר ממנו ניתן היה ללמוד כי יש להגיב כך לגירוי זה.
תגובה בלתי מותנית כחלק מהתניה קלאסית
תגובה בלתי מותנית היא מונח מרכזי בתהליך הלמידה המכונה התניה קלאסית. בתהליך של התניה קלאסית, לומד האדם לקשר בין גירויים שאינם קשורים זה לזה באופן טבעי, והוא עושה זאת באמצעות התנסויות. את תופעת ההתניה הקלאסית גילה לראשונה הפיזיולוג הרוסי איוואן פטרוביץ' פאבלוב בעקבות ניסויים בהם הצמיד צלצול של פעמון להענקת מזון לכלבים במעבדה, וגילה כי כעבור זמן מועט מתחילים הכלבים לרייר לא רק בתגובה למזון, אלא גם בתגובה לצלצול הפעמון בלבד. בניסוי זה התגובה הבלתי מותנית הינה הריור של הכלבים, הנעשה באופן אוטומטי ובלתי רצוני כאשר מונח המזון בפיהם. זאת, בשונה מהריור בתגובה לצליל, ריור אשר נחשב לתגובה מותנית - שכן היא תגובה אשר מותנית בתהליך של למידה כי הצליל קשור במזון.
מקורות
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
ראובינוף, ר., ברקוביץ, ח., ואופנהיימר, א. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 4: למידה). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
