תגובה מותנית היא תגובה שמבצע האדם לאחר חשיפה לגירוי מסוים, המתרחשת כתוצאה מלמידה של קשר בין שני גירויים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על תגובה מותנית והקשרה להתניה קלאסית.
תגובה מותנית היא תגובה אשר מבצעים אדם או חיה אל מול גירוי מסוים, אשר מתרחשת כתוצאה מלמידה של קשר בין שני גירויים. תגובה שכזו היא בעצם תוצאה של תהליך למידה אשר נקרא ״התניה קלאסית״. במושג התגובה המותנית, הכוונה בתואר ״מותנית״, מתייחסת לכך שהתגובה נוצרת בעקבות תהליך של התניה - למידת הקשר שבין גירוי אחד לאחר, והתגובה שנוצרת כתוצאה מהצימוד אשר נעשה בין השניים בעבר.
דוגמא יום יומית לתגובה מותנית היא למשל חוויה של פחד ורתיעה ממראה פתאומי של אקדח (שלא במסגרת הצגה או סרט). התגובה המיידית הזו, נוצרת מתוך למידה של הקשר בין אקדח המהווה כלי נשק, לבין פגיעה פיזית וחשש לסכנה. כך, מאחר ולאורך החיים אנו לומדים את הקשר שבין הגירוי הראשון (אקדח) ובין הגירוי השני - המשמעויות שלו (אלימות או אפשרות של סכנה) כבר הגירוי הראשון עשוי לעורר את התגובה של הפחד או אי הנוחות.
תגובה מותנית כחלק מהתניה קלאסית
תגובה מותנית היא מושג מרכזי בתהליך הלמידה הנקרא ״התניה קלאסית״. תהליך למידה זה, מבקש לתאר את האופן בו קושרים האדם או החיה בין גירויים אשר תחילה אינם קשורים זה לזה באופן טבעי או אינסטינקטיבי, אלא בעקבות תהליך של למידה, אשר נעשית במהלך התנסויות חיים.
מי שזיהה לראשונה את תופעת ההתניה הקלאסית הוא הפיזיולוג הרוסי איוואן פטרוביץ' פאבלוב. זאת, בעקבות ניסויים אשר ביצע במעבדה, בהם הצמיד צלצול של פעמון להענקת מזון לכלבים. הוא גילה כי כעבור זמן מועט החלו הכלבים לרייר לא רק בתגובה למזון, אלא כבר בתגובה לצלצול הפעמון בלבד. בניסוי זה, התגובה המותנית היא הצטברות הריר בפיהם של הכלבים למשמע צלצולו של הפעמון (הגירוי המותנה). לעומת זאת, תגובה בלתי מותנית היא תגובת הריר למזון, שכן באופן טבעי, מזון מעורר את המערכת הפיזיולוגית באופן אינסטינקטיבי - ללא צורך בלמידה והתניה.
מקורות
ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
ראובינוף, ר., ברקוביץ, ח., ואופנהיימר, א. (1991). מבוא לפסיכולוגיה (יחידה 4: למידה). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
