8/12/23
אנשים רבים כל כך ספגו אובדנים ונחשפו לחוויות קשות מנשוא מאז ה-7.10, ולכל אחד ואחת מהם סיפור פרטי משלו.
בו בזמן, קהילות שלמות בחברה הישראלית מתמודדות בעקבות האירועים עם שבר עמוק ומנסות להתארגן מחדש במציאות של טראומה קולקטיבית. בתוך כך נמצאות קהילות יישובי העוטף, לצד קהילות טיפוליות המגישות סיוע וכן החברה הישראלית בכללותה.
השבוע בגיליון מאמרים והרצאות אשר מתבוננים בתהליכים אלו ומציגים התערבויות טיפוליות רלוונטיות בקבוצה, בקהילה ובמסגרות חברתיות שונות.
נפתח עם מאמרה של של ד"ר יעל בן חורין – "8 עקרונות להתערבות פסיכולוגית ראשונית בקהילות מזווית קבוצתית-קהילתית". המאמר מציג עקרונות להתערבות ברמה הקהילתית-קבוצתית, המתאימים הן לשלבי ההתערבות הראשוניים והן לשלבים מאוחרים יותר, אשר נועדו לסייע בשיקום הפרטים והקהילות בקיבוצי עוטף-עזה ורלוונטיים גם לקבוצות נוספות.
נעבור למאמר "התמודדות קהילות הסיוע המקומיות" מאת רותם לוי הימן, אשר נכתב בעקבות מאמרה של פרופ' מירב רוט על "קשיים ועוגנים ביציאה מהתנדבות חירום ובחזרה לשגרה". המאמר מבקש להביא את קולם של צוותי הטיפול המקומיים אשר קלטו מפונים במקומות שונים ברחבי הארץ, ואינם יכולים לסיים את תפקידם ולחזור לשגרה משום שזהו ביתם.
נמשיך עם ההרצאה "הדרכה מקוונת על עקרונות לעבודה קבוצתית במצבי טראומה" מאת נעמה גרינולד אשר התקיימה מטעם מכון מפרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו. בדבריה, סקרה גרינולד עקרונות וסוגיות בהנחיית קבוצות בעת הזו תוך שביקשה להתבונן בכוח התרפויטי ובפוטנציאל עיבוד הטראומה הטמונים בעבודה קבוצתית.
נסיים עם המאמר "תפקיד בית הספר בהתמודדות קהילתית עם טראומה קולקטיבית" מאת רוני היינבך וד"ר גלעד כהן ינון. במסגרת המאמר מתמקדים הכותבים בשלבים הראשוניים של התמודדות עם טראומה קולקטיבית מנקודת מבט של 'זהות קהילתית', בניית משמעות ונרטיב קהילתי, וראייה אקולוגית של טראומה. בתוך כך, מדגישים היינבך וד"ר כהן ינון את תפקידם הייחודי של בתי הספר בהתמודדויות קהילתיות.
