8/3/24
שגרת החירום המתמשכת עימה מתמודדת החברה הישראלית, מפגישה רבים מאיתנו עם מצבים קשים מנשוא ודורשת גיוס משאבים נפשיים אשר יאפשרו שמירה על תפקוד ויציבות במציאות מטלטלת. בתוך כך נראה כי מתחדדים, אולי יותר מאי פעם, הצורך בהעמקה במושג החוסן הנפשי והחשיבות שבהבנה הקלינית של הגורמים התומכים בחיזוקו.
בגיליון הנוכחי אספנו עבורכם מאמרים והרצאות באשר עוסקים במושג החוסן ומציגים ערוצים שונים, פרטניים וקהילתיים, לטיפוחו וקידומו בכלל תחומי החיים ובהתמודדות עם מצבי טראומה ומשבר בפרט.
נפתח עם המאמר – "סגולותיה של השתתפות: קידום חוסן אישי וקהילתי מחדר הטיפול" מאת ד"ר ארנה שמר. במאמר מציעה ד"ר שמר כי קידום גורם ההשתתפות במסגרת המענה הטיפולי אשר מוצע למפוני המלחמה, עשוי להוביל לבניית חוסן ואף לעודד בקרב חלקם צמיחה פוסט-טראומטית. בתוך כך, מפורטות בטקסט סגולות ההשתתפות ברמות השונות והדרכים לקדמה בקרב הפרט והקהילה, מתוך חדר הטיפול.
נמשיך עם מאמרה של ד"ר שמרית תלרז כהן – "חיזוק החוסן הנפשי של ילדים: חשיבותה של למידה חברתית רגשית במערכת החינוך". במאמר, מתייחסת המחברת לתפקידה המכריע של מערכת החינוך כמרחב קהילתי בו ניתן לקדם חוסן בהתמודדות עם משברים ומצבי חירום. זאת, באמצעות הטמעתה של שיטה חינוכית הנקראת 'למידה חברתית רגשית' (SEL), השואפת לטפח מיומנויות חברתיות ורגשיות במסגרת תוכניות הלימודים בבתי ספר.
נעבור להרצאה "צמיחה משנית וחוסן במציאות טראומטית משותפת" אשר ניתנה על ידי פרופ' אורית נוטמן-שורץ בכנס "הטראומה בישראל – מפת דרכים", אשר נערך מטעם מטיב – המרכז הישראלי לפסיכוטראומה. בהרצאה, דנה פרופ' נוטמן-שורץ בתהליכי צמיחה וחוסן בקרב מטפלים אשר חולקים מציאות טראומטית עם מטופליהם, והסבירה כיצד חוסן משותף עשוי לצמוח מתוך הקשר הטיפולי על בסיס תהליכי ההעברה.
נמשיך עם יום העיון "מיינדפולנס בלב הסערה: חיזוק משאבים וחוסן במצבי סיכון וטראומה", אשר נערך ביוזמת מרכז המיינדפולנס במרכז לשירות הפסיכולוגי שער הנגב. ביום דנו ד"ר קרן ריינר נוי, ענת אטיה מלכי, פרופ' עמית ברנשטיין וד"ר עודד ארבל, בשימוש בהתערבויות טיפוליות מבוססות מיינדפולנס לחיזוק החוסן והמשאבים הרגשיים במצבי טראומה וטרור בקרב אוכלוסיות שונות.
נסיים עם המלצה לבקר בעמוד האוסף המוקדש למושג חוסן בתוך אזור האוספים של בטיפולנט. בעמוד תמצאו הרצאות ומאמרים נוספים אשר מציעים פרספקטיבות מגוונות על האפשרות לבנות חוסן אל מול משברים ומצבי קצה, בתוך חדר הטיפול ומחוצה לו.
