איך לטפל במטפל? על שחיקה וטראומה עקיפה בפסיכותרפיה

1/4/22

שחיקת החמלה ומניעתה בקרב אנשי טיפול

בין גלי קורונה ופיגועי טרור לבין ימים עמוסי שגרת טיפולים, לא פעם ה-well-being של המטפל נדחק אל תחתית סדר העדיפויות. המחקר מלמד אותנו כי מטפלים ומטפלות מתקשים לעיתים קרובות לזהות את סימני המצוקה שלהם עצמם, במיוחד כאשר הם מהווים תוצר של תהליכי שחיקה וטראומטיזציה מצטברת.

בעוד שחיקה (Burnout) היא תופעה המתרחשת בכל מגזרי העולם התעסוקתי ומהווה תוצר של לחצי עבודה מתמשכים, טראומה עקיפה (Vicarious Trauma) מתרחשת בעקבות חשיפה ממושכת לתכנים טראומטיים והיא מובילה לשינויים שליליים נרחבים בחוויה ובתפיסת העולם של המטפל. 

לשני המצבים הללו השלכות דרמטיות על בריאותם הפיזית והנפשית של מטפלים, כמו גם על היכולת שלהם ושל הארגונים בהם הם עובדים להציע טיפול מיטבי. בשאיפה להגביר מודעות לנושא, להנכיח, לנרמל ולעודד שיח פתוח סביבו, החלטנו להעמיד את הסוגיה במרכז הגיליון השבועי שלנו. אנו מקווים שהחומרים המוצגים בגיליון יוכלו להציע משאבים למניעה והתמודדות עם שחיקה וטראומה עקיפה.

עורכת ראשית: אילאיל ארוך

נפתח עם מאמרה של ד"ר אלינער פרדס, "מקום בו ניתן לנשום: על שחיקה מקצועית והרחבת בסיסי הביטחון של המטפל.ת". במסגרת המאמר ד"ר פרדס קוראת תיגר על ההנחה כי שחיקה היא תוצאה בלתי נמנעת של הפגנת אמפתיה וחמלה כלפי האחר, תוך שהיא סוקרת את הגורמים לשחיקה ואת הדרכים למניעתה.

מתוך מטרה להציע מילון מונחים נגיש ובהיר, אשר עושה סדר בשלל המושגים בשדה ועומד על ההבדלים בין טראומה עקיפה, טראומה משנית, שחיקה, שחיקת חמלה, העברה נגדית טראומטית, הדבקה רגשית ועוד, סקרה דנה להט את מאמרה של דנה ס. ברנסון אודות טראומה עקיפה במחקר ובשדה הקליני. 

נמשיך עם סקירה מחקרית עדכנית אשר עוסקת בגורמים לשחיקת מטפלים והשלכותיהם, אותה הכינה נועם גלזר על בסיס מאמרם של יינג יאנג וג'פרי הייז אשר פורסם לאחרונה וזכה לתהודה משמעותית. המאמר מציע סקירה המתבססת על עשרות מחקרים מן העשור האחרון, אשר מתמקדת ב-3 מישורים עיקריים: מטפל, מטופל וסביבת העבודה.

אחד החוקרים הנודעים בתחום השחיקה הוא צ'ארלס ר. פיג'לי אשר טבע את המונחים "שחיקת החמלה" (Compassion Fatigue) ו"טראומה משנית" (Secondary Traumatic Stress). בסקירתה של נעה רובין למאמרו משנת 2002, מוצג תיאור המקרה של ג'יין – פסיכולוגית אשר טופלה אצלו בעקבות שחיקת חמלה –לצד מודל אטיולוגי המציע הסבר לתופעה.

נמשיך עם סקירה אשר מתבוננת בשחיקה מנקודת מבט אתית ומציעה מודל יישומי למניעתה, אותה הכין עירון מלמוד גנני על בסיס מאמרן החשוב של גבריאל סימיאנטו, סוזן סימפסון וקורין ריד. הסקירה מתווה מספר צעדים קונקרטיים אותם ארגונים ומקומות עבודה, כמו גם מטפלים עצמאיים, יכולים להטמיע בשגרת הטיפולים, על מנת לשמור על רווחתם הנפשית של מטפלים ומטופליהם.

נסיים עם סקירה אשר עוסקת בטראומה עקיפה והשפעותיה על התהליך הטיפולי מפרספקטיבה אינטרסובייקטיבית, אותה הכינה ירדן אלעזר על בסיס מאמר מאת בריאן רסמוסן. המאמר מבקש להיכנס למעמקי המלאכה הטיפולית ויחסי ההעברה הנרקמים במסגרתה, תוך בחינת סוגיות של אינטראקציה הדדית, ויסות רגשי ואמפתיה, המושפעות מטראומטיזציה מצטברת של המטפל.