25/4/25
המפגש הטיפולי עם שורדי השואה כיום הוא בהכרח מפגש עם הזיקנה, על שלל אתגריה, אשר מחייב התייחסות משולבת ורגישה הן לצלקות העבר והן למורכבויות הנפשיות והפיזיות של הגיל המאוחר.
העבודה הטיפולית מתוך התבוננות רחבה זו על הקשיים והצרכים הייחודיים של השורדים, דורשת לעיתים לבוא במגע עם הרשמים הכואבים שהותירו הטראומה והאובדן, וזאת לצד קידום תהליכים המאפשרים גם איחוי ומציאת משמעות. סוגיה זו מקבלת משנה תוקף על רקע המציאות הטראומטית בישראל כיום, בעקבות אירועי השבעה באוקטובר.
השנה, לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, בחרנו להקדיש את הגיליון הנוכחי לנושא חשוב זה, בתקווה להעשיר את החשיבה והטכניקה הטיפולית בעבודה עם השורדים בשנותיהם המאוחרות.
נפתח עם הרצאתם של ד"ר מרטין אורבך, פרופ' דני ברום וד"ר אלישבע ואן דר הל – "תרפיית סקירת חיים (Life Review) בקרב ניצולי שואה" מתוך "הכנס השנתי של הקבוצה הישראלית למחקר בפסיכותרפיה (SPR-IL)" מטעם מרכז פרויד, האוניברסיטה העברית ומכון מפרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו, ובהנחייתה של פרופ' הדס ויסמן. הדוברים דנו בתרומותיו הפוטנציאליות של השימוש בתרפיית סקירת חיים בעבודה הטיפולית עם שורדי שואה בגיל השלישי והרביעי, והציגו מחקר שבחן את יעילות הטיפול.
נעבור להרצאתה של רוני פרישוף, "הנשיקה הראשונה – תקשורת גופנפשית בטיפול בניצולי שואה" אשר ניתנה ביום העיון "אתגרי הגוף והמרחב הטיפולי בזקנה" מטעם מכון מפרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו, ובהנחייתו של פרופ' גילי גולדצויג. בהרצאה זו עסקה פרישוף בטיפול בשורדי שואה אשר היו תינוקות באותה התקופה, ודנה במאפייניה ובהשלכותיה של טראומה כה מוקדמת ובדרכי הטיפול בה בזקנה בעזרת תקשורת גוף-נפשית.
נמשיך עם הרצאה נוספת מתוך אותו יום עיון אשר ניתנה על ידי איריס קליינמן העצני תחת הכותרת – "ציפור בלי כנפיים – האם וכיצד ניתן למרות הכל להמשיך לעוף". בהרצאתה, דנה קליינמן העצני באתגרים הטמונים בעבודה עם מטופלים מבוגרים אשר נמצאים בשלב האחרון של חייהם ובעברם טראומות ואובדנים כואבים. זאת, באמצעות תיאור מקרה נוגע ללב של שורדת שואה ותוך התייחסות לחשיבותה של חמלה עצמית להזדקנות מיטיבה.
נסיים עם סקירת מאמרן של Morgan E. Cooley ו-Brittany Stahnke – "טיפול נרטיבי בניצול שואה לקראת סוף חייו" מאת נעה רובין. באמצעות ניתוח מקרה של הטיפול בשורד שואה אשר סבל ממחלה סופנית, מסבירות המחברות כיצד שימוש בכלים נרטיביים עשוי לתמוך בעבודה הטיפולית עם מטופלים הנמצאים בתקופת "סוף החיים". זאת, בין היתר, תוך התייחסות לחשיבותה של מציאת משמעות דרך משברי חיים וטראומות העבר.