20/12/24
אירועי המלחמה המתמשכת חושפים ילדים ובני נוער רבים למצבים טראומטיים וקשים לעיכול, בין אם בתוך המשפחה, בסביבתם הקרובה או באמצעי התקשורת.
בהתאם, הקהילה הטיפולית ממשיכה להרחיב את החשיבה על אודות האתגרים הנפשיים עימם מתמודדים ילדים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות ומעגלי פגיעה שונים, בעקבות השלכות המלחמה. זאת, הן בתוך התא המשפחתי והן במרחבים חינוכיים.
השבוע בגיליון, תמצאו הרצאות ומאמרים אשר עוסקים באופן בו ניתן לתמוך בילדים אשר מתמודדים עם השפעותיה השונות של המציאות הטראומטית הנוכחית.
נפתח עם הרצאתה של ד"ר אסתר במברגר – "איך לדבר עם ילדים צעירים בימים של מתח ביטחוני?", אשר ניתנה בהנחייתה של ד"ר שרון זיו ביימן ומטעם מכון מפרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו. בהרצאה זו, דנה ד"ר במברגר בהתמודדויות ובאתגרים הניצבים בפני הורים וילדים צעירים אשר חשופים לאירועי המלחמה. זאת, ברוח עקרונות מודל הטיפול הדיאדי CPP.
נמשיך עם הרצאתה של יעל סנדלר דופט – "זה לא אותו הנגב, זה לא אותו הבית, איך החיטה צומחת שוב? – טראומה, אובדן ותקווה באומנת קרובים" אשר ניתנה במסגרת יום העיון "יש לי סיכוי להינצל: טראומה, כאב, אובדן, התמודדות וריפוי, בצל ה-7.10 ובכלל, לזכר עו"ס לילך קיפניס", בהנחייתה של סטייסי יהושע ומטעם ארגון אור שלום ומכון מפרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו. בהרצאה, התמקדה סנדלר דופט באומנת קרובים על רקע האובדן והטראומה של אירועי ה-7.10, והתייחסה לאפשרות של צמיחה פוסט-טראומטית במצבים מורכבים אלה.
.jpg)
נעבור למאמר חדש מאת גילה אמיתי – "עבודה מיודעת-טראומה עם ילדים ונוער עם לקויות למידה" אשר עוסק בקשר הלא מדובר שבין טראומה לבין לקויות למידה. בתוך כך, מסבירה אמיתי כיצד ויסות רגשי ועיבוד מידע עשויים לתווך קשר זה, ולהוביל להגברת התגובה לאירועים שליליים. בהמשך לכך, מציעה המחברת מספר עקרונות פרקטיים לעבודה מיודעת טראומה עם תלמידים המתמודדים עם לקויות למידה.
נסיים עם מאמרה של ד"ר שמרית תלרז כהן – "חיזוק החוסן הנפשי של ילדים: חשיבותה של למידה חברתית רגשית במערכת החינוך". במאמר זה, דנה המחברת באופן בו מערכת החינוך עשויה לקדם חוסן נפשי בקרב ילדים ונוער אשר נחשפו לאירועים טראומטיים במהלך המלחמה. זאת, בראי השיטה החינוכית של למידה חברתית רגשית (SEL), הנשענת על מערכת היחסים בין מורה לתלמיד כמצע להטמעת הלמידה ומתוך גישה הומניסטית.
