25/11/2020
היום, ה-25.11, הוא יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. בשנה החולפת, שהייתה כרוכה במציאות מאתגרת במיוחד, הנושא הכואב הזה נכח עוד יותר מבדרך כלל בכותרות והביא סיפורים קורעי לב וקשים מנשוא 😔. עם זאת, חשוב לזכור כי אלימות במשפחה היא תופעה רחבה שכוללת מנעד רחב של מצבים – אז איך נזהה אותם, מה ההשלכות וכיצד אפשר לטפל?
בעת הנוכחית ובתוך התמודדות ממושכת עם משבר מגפת הקורונה, אנחנו עדים לעליה משמעותית במקרים של אלימות בתוך משפחה. דומה כי לא חולף זמן רב, מבלי שאנו עדים באמצעי התקשורת לעוד מקרה מזעזע של אלימות או רצח, בעיקר כלפי נשים, שאולי יכול היה להימנע.
מהם הגורמים העיקריים לאלימות בתוך המשפחה ואילו מופעים סמויים יותר היא כוללת, מלבד אלימות פיסית? מה הן ההשלכות הנפשיות המרכזיות על החשופים לאלימות ומה הן נורות האזהרה שיכולות לסייע לנו לאתר קורבנות אלו? כיצד מטפלים במצבים מורכבים אלו ולאן אפשר לפנות לקבלת סיוע? כל אלו ועוד, דפנה רובין משוחחת עם אולפן בטיפולנט.
מצבי אלימות בקשר בדרך כלל מערבים דינמיקה של יחסי כוחות בלתי שוויוניים כאשר מדובר בדפוס התנהגות במסגרתו אדם מנסה לשלוט בבן זוגו באמצעות התעללות פיזית, מינית, רגשית (מניפולציה, קללות, איומים) או כלכלית. חלק מהתוקפים אף יכולים להשתמש בילדים, חיות מחמד או בני משפחה אחרים לשם הפעלת לחצים על הקורבן שלהם. כלומר, האלימות יכולה להיות פיזית או פסיכולוגית והיא יכולה להופיע בכל גיל, מגדר, גזע ונטייה מינית.
אלימות רגשית היא דפוס התנהגות במסגרתו הצד התוקף מעליב, משפיל ושותל פחד בצד המותקף על מנת לשלוט בו. התרחשות בודדת איננה בהכרח התעללות רגשית, אך דפוס התנהגות ממושך שיוצר פחד ושליטה כן. ההתעללות יכולה להתרחש במגוון קשרים בין-אישיים, כולל יחסי הורים, קשר רומנטי או קשר מקצועי ועלולה לכלול מספר דרכים.
תארו לעצמכם את המצב הבא: ילד שלא הכין שיעורי בית, התחצף, הציק לאחיו או "התנהג לא יפה" כפי שילדים עושים עשרות פעמים, נשלח על ידי אביו לחפש את המקל בו יכה אותו כעונש. אותו ילד מסתובב בחצר הבית ומתלבט האם לבחור במקל קטן אשר יכאיב לו פחות או במקל גדל אשר יגרום לאביו להיות מרוצה. לבסוף, הוא בוחר במקל הגדול: "הכל רק שאבא יהיה מרוצה".
