21/2/25
השבוע שוב התאחדה החברה הישראלית בכאב וצער עמוק, הפעם עם שובם של החטופים החללים משבי החמאס. קשה לדמיין את אשר עוברות משפחות החללים השבים, ברגע בו נראה כי איחוד ופרידה מתרחשים ממש בו זמנית.
בימים מאתגרים אלה, אנו שבים לחשוב על אודות הטיפול באובדן טראומטי, ועל האופן בו ניתן לאפשר תהליכי אבל מורכבים למול המציאות הטראומטית והבלתי נתפסת לה אנו עדים. בגיליון שלפניכם תמצאו תכנים אשר מציעים מודלים טיפוליים, כלים והתערבויות אשר עשויים לתמוך בעבודה טיפולית זו.
.png)
נפתח עם הרצאתם של פרופ' שמשון רובין, ד"ר רות מלקינסון ופרופ' אליעזר ויצטום – "יגון, שכול ואובדן טראומטי: על תהליכים, התערבויות והתלבטויות" אשר ניתנה מטעם תכנית זרמים והמעבדה לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי של בית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, ובהנחייתו של ד"ר אפרי בר-נדב. בהרצאתם, הציגו הדוברים את המושג 'אובדן טראומטי' ודנו באופן בו ניתן להיעזר במודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול במצבים אלה, תוך התייחסות לתהליך עיבוד האבל והתערבויות טיפוליות רלוונטיות.
נמשיך עם הרצאתם של פרופ' רוברט נימאייר וד"ר קרולין נג – "טיפול באבל בעקבות אובדן טראומטי: אינטגרציה של סיפור המוות" אשר ניתנה גם היא מטעם תכנית זרמים והמעבדה לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי באוניברסיטת חיפה, ובהנחייתם של פרופ' שמשון רובין וד"ר רות מלקינסון. בהרצאה, הציגו הדוברים את המודל – 'Reconstruction of Model Tripartite', והתייחסו לאופן בו בנייה מחודשת של נרטיב מרפא ובעל משמעות במצבים של אובדן טראומטי עשוי לתרום לתהליך האבל.
נעבור למאמר מאת מרים שפירא וטל פסטרנק מגנז'י – "תוהו ותיקון: שימוש בטקסים לתיקון תהליכי אבל", אשר עוסק במורכבות הייחודית הטמונה בהתמודדות עם אובדן טראומטי. במאמרן, מסבירות הדוברות כיצד שיבושים באפשרות לקיים טקסי אבלות נורמטיביים, כמו אלה שנוצרו בעקבות הנסיבות הטראומטיות של אירועי השבעה באוקטובר, עלולים לצור סיבוכים בתהליכי האבל. בנוסף, מוצגים טקסים אישיים, קבוצתיים וקהילתיים אותם ניתן לשלב בטיפול באובדן טראומטי.
נסיים עם הרצאתה של פרופ' אילנית חסון אוחיון, "פרוטוקול אינטגרטיבי מובנה לעבודה עם אבל ואובדן – סקירה תיאורטית וכלים" אשר ניתנה מטעם מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה במכללה האקדמית ת"א-יפו ובהנחייתה של ד"ר שרון זיו ביימן. בהרצאתה, התייחסה פרופ' חסון אוחיון לסוגיות באבחון של אבל מורכב בנסיבות טראומטיות, והציגה גישה טיפולית אינטגרטיבית בשם – ‘Narrative Recontraction’, אשר פותחה במקור לטיפול ב-PTSD ועברה התאמה לטיפול במצבים של אבל ואובדן.
