אנשים אשר מתמודדים עם אובדן קשה מנשוא לעיתים לא מאמינים כי הם אי פעם יצליחו להתגבר על האובדן ולחיות את חייהם. לצד השבר הגדול והחששות הטבעיים, חוקרים ומטפלים בתחום האובדן, האבל והשכול סבורים כי ביכולתם של אנשים לעבד ולחוות אובדן ואבל באופן אשר מאפשר חזרה לחיים מלאים ולתפקוד, לצד העצב והשכול.
ד"ר אביטל גרשפלד ליטוין שופכת מעט אור על תהליך האבל, מסבירה מה מאפשר לאנשים להתמודד עם אובדן, איך טיפול יכול לסייע בתהליך ונותנת דגשים לתמיכה באדם אחר אשר חווה אובדן.
טראומה גופנית היא מצב של חבלה מסכנת חיים באופן מיידי. לעומתה, טראומה נפשית נקבעת מאוחר יותר, רק לאחר שהסכנה לגוף או לנפש חלפה, לכן הגדרתה עשויה להיות מורכבת ומבלבלת יותר.
מה היא טראומה נפשית? מה הן תגובות שאינן טראומטיות? ומתי עלינו לשקול לפנות לטיפול? כל התשובות בכתבה הבאה.
כולנו מלאי הוקרה והערכה להקרבה, למסירות ולאומץ העצום שהפגינו יקירינו אשר יצאו לשרת בחזית, בסדיר או במילואים, כמו גם לחוויות העמוקות והמורכבות שעברו. רובנו מחכים בגעגוע וציפייה לפגוש אותם עם חזרתם הביתה מן הלחימה.
אך לצד השמחה על החזרה הביתה, עולה גם השאלה מה ניתן לעשות עבורם וכיצד אפשר לתמוך בהם בהתמודדותם? ד"ר עינת יהנה, ד"ר רונית שלו וד"ר אתי אבלין מסבירות!
ניצולי אירועים מסכני חיים עלולים למצוא עצמם מתמודדים עם תמהיל של רגשות "סותרים" – הערכה מחודשת לחיים והקלה/ שמחה על כך שניצלו, לצד רגשות אשם קשים.
תחושת אשמה הינה תופעה פסיכולוגית טבעית ונפוצה בקרב ניצולים מאירועים מסכני חיים המכונה "אשמת השורד" או "אשמת הניצול". מדוע היא מתעוררת? כיצד היא באה לידי ביטוי? ואיך שורדים אותה?