11/4/25
בחג הפסח הנוכחי, כאשר המילה 'חירות' כה טעונה וצורמת, נראה כי אין מתאים מלחשוב על המעברים המאתגרים כל כך בין ייאוש לתקווה.
לשם כך בחרנו לפנות להרצאות הנהדרות מתוך יום העיון "מעבר לייאוש – מארג של אתיקה ותקווה" אשר נערך מטעם כתב העת 'מארג' ונגע בעמדה הטיפולית הייחודית הדרושה בימים אלה. הדוברים התייחסו בהרצאותיהם למושגים כמו אומץ, סולידריות, יחסי מיכל-מוכל מצמיחי נפש ואמונה, כאשר לצידם שזרו תובנות אנליטיות מן העבודה הטיפולית עם נפגעי השבעה באוקטובר.
דרך מעברים אלו אנו שבים ונזכרים בצורך בטיפוח המשאבים הנפשיים בתוכנו, אלה המאפשרים לשמור על כוחות ותקווה דווקא בזמנים בהם הייאוש עלול לעלות על גדותיו.
השנה, אנו במערכת בטיפונלט מייחלים לימים טובים יותר, אחוה וחירות.
לאחר דברי הפתיחה אותם נשאו פרופ' אוריה תשבי, פרופ' מירב רוט בשם פרופ' דנה אמיר, וד"ר שלומית ידלין גדות, נפתח יום העיון עם הרצאתו של רענן קולקה – "על אומץ לב וסולידריות". מתוך פרספקטיבה המשלבת בין פסיכולוגיית העצמי לבין הבודהיזם הטיבטי, ביקש קולקה לדון בתפקידה של הפסיכואנליזה בטיפוח אומץ לב וסולידריות אנושית במציאות של מלחמה.
נמשיך עם ההרצאה השנייה אשר ניתנה על ידי פרופ' מירב רוט תחת הכותרת – "ריפוי השבים דרך השבת היחס מקיים-קיים", בה היא דנה ברעיונות אשר הוצגו בהרצאתו של קולקה. זאת, דרך תיאור גילויי הנפש מעוררי ההשתאות להם נחשפה בעבודה הקלינית עם השבים מהשבי, וחרף האתגרים הטמונים בטיפול בטראומה הכוללת פגיעה באמנה מוסרית כה בסיסית בין בני אדם.
נעבור להרצאה השלישית ביום העיון אשר ניתנה על ידי ד"ר משה ברגשטיין – "יחסי מיכל-מוכל מצמיחי נפש", בה הובאה התדיינות נוספת בהרצאה של קולקה דרך מושגים ביוניאניים. בתוך כך, התייחס ד"ר ברגשטיין לאופן בו יחסי מיכל-מוכל עשויים לאפשר השתהות בתוך כאב והימנעות מפורקן של זעם ונקמנות, וכן בתפקידה החיוני של החמלה בכינון יחסים אלה.
נמשיך עם ההתדיינות האחרונה בעקבות הרצאתו של קולקה, אשר ניתנה על ידי ד"ר דני לוי – "אמונה בדרך". בהרצאתו, תיאר ד"ר לוי את ההתרחשויות המתחוללות בנפש האדם בתגובה לטראומה, ביניהן התמוטטות העצמי והפגיעה ברצף, בחשיבה ובאפשרות להרגיש. בהמשך לכך, הסביר ד"ר לוי כיצד ניתן לעורר אמפתיה, תקווה ואף תנועה לשינוי במפגש עם טראומה בחדר הטיפול ובחברה.
יום העיון הסתיים עם הרצאתה של פרופ' עפרית שפירא ברמן – "תובנות אנליטיות על טיפול בניצולים ובחטופים", בה התייחסה לעבודה הקלינית עם נפגעי ה-7.10 במסגרת מערך FLM. מתוך תיאור השפעותיה של טראומה על הנפש דרך זוויות תיאורטיות שונות, התייחסה פרופ' שפירא ברמן לכוחה המרפא של הסולידריות ולאופן בו שמירה על ערכים אנושיים עשויה לתמוך בנפש תחת תנאי שבי.
