29/4/2025
.jpg)
בשנים האחרונות, ובייחוד לאחר אירועי השבעה באוקטובר, המרחב הציבורי התמלא בסטיקרים המנציחים את האובדנים הרבים בעקבות המלחמה. דרך השילוב בין סטיקר אישי לבין הדבקתו במרחב ציבורי, אפשר לראות כיצד חוויית השכול בישראל אינה רק תהליך אישי של התמודדות עם אבל פרטי, אלא פעמים רבות גם חלק מתהליך חברתי ולאומי רחב יותר. מאז השבעה באוקטובר, השילוב בין האבל הפרטי ללאומי נוכח אפילו יותר.
לקראת יום הזיכרון שיחול מחר, ד"ר רונית שלו, מטפלת וחוקרת בתחום האבל והשכול, מסבירה על הצורך בהנצחה ומתארת את המשמעות והחשיבות של שלוש דרכי הנצחה מרכזיות שאנו רואים מכל עבר – גרפיטי, קעקועים וסטיקרים.
לרוב, המילה שכול נוגעת לאובדן של אדם קרוב באופן טרגי ובטרם עת, פעמים רבות בנסיבות צבאיות או ביטחוניות. מטבע הדברים, אובדן מסוג זה מעורר התמודדות קשה ברמה הנפשית האישית, אך גם ברמה המשפחתית והקהילתית.
מהם הרגשות המאפיינים את השכול? אילו קשיים ייחודיים עשויים לעלות בעקבותיו? ומהן שיטות הטיפול העשויות להיות משמעותיות במיוחד בטיפול במצבי שכול ואובדן? כל זאת ועוד בכתבה הבאה.
בשנתיים האחרונות, יום הזיכרון הוא יום המתקיים בתוך טראומה קולקטיבית מתמשכת, בה נושא האובדן והזיכרון נוכח ללא הרף. בתקופה כזאת, יום הזיכרון והמעבר המהיר ממנו ליום העצמאות, יכולים להחוות כתלושים ומאתגרים מתמיד.
ד"ר איילת פלוס, פסיכולוגית קלינית מומחית, מסבירה למה קשה לנו במיוחד בימים אלו, אילו הזדמנויות לאחדות ותמיכה טמונות בהם וכיצד ניתן להתמודד עם קשיים אלו ועם המעבר החד ליום העצמאות.
אל מול המורכבות והשיח סביב יום הזיכרון ויום העצמאות, כמו גם האפשרות לחוות טריגרים לשדה הקרב סביב ימים אלו, ייתכן כי יעלו בקרב חיילים וחיילות בעבר או בהווה תחושות קשות, ובפרט במקרים של התמודדות עם פוסט-טראומה. לכן, ריכזנו בעמוד הבא את המענים הנפשיים השונים המותאמים לקשיים אלו, במערכת הצבאית ומחוצה לה, עבור החיילים והחיילות ועבור האנשים הקרובים אליהם.
