27/9/24
ראש השנה בפתח, ולרגעים קשה להאמין לכל מה שעבר עלינו בחברה הישראלית בשנה האחרונה. כאנשי טיפול, רבים מאיתנו מצאו עצמם בעומקה של עבודה טיפולית אינטנסיבית וחשובה מאז ה-7.10, בניסיון לתת מענה לצורך העצום בטיפול, עיבוד ושיקום.
לצד תחושת המשמעות והכוחות אותם ניתן לשאוב מעשייה יקרה זו, המפגש התדיר עם כאב קשה מנשוא, תהליכי אבל ואובדן, והתמודדות עם טראומה עלול להיות גם מציף ושוחק. לא כל שכן, כאשר מפגשים אלו מתרחשים שוב ושוב גם במעגלים האישיים ובמרחבים הציבוריים של כולנו.
למול אלו, השבוע בגיליון בחרנו לנסות לנוע בין אזורי הטראומה הקולקטיבית, הטראומה העקיפה ומניעת השחיקה. אנו נושאים תפילה לשנה טובה יותר מקודמתה ומקווים שתכנים אלו יוכלו להוות צידה לדרך בעבודה הטיפולית המורכבת של התקופה הנוכחית.
נפתח עם הרצאתה של פרופ' אורית נוטמן-שורץ – "צמיחה משנית וחוסן במציאות טראומטית משותפת" אשר ניתנה בכנס "הטראומה בישראל – מפת דרכים" מטעם 'מטיב – המרכז הישראלי לפסיכוטראומה'. בהרצאתה, תיארה פרופ' נוטמן-שורץ תהליכי צמיחה וחוסן בקרב מטפלים אשר חולקים מציאות טראומטית משותפת עם מטופליהם, והתייחסה לאפשרות לטפח חוסן מתוך הקשר הטיפולי הייחודי הנרקם במצבים אלה.
נמשיך עם הרצאתה של מרלן מאור, "כולנו רקמה אנושית אחת חיה – אנשי טיפול במציאות של טראומה קולקטיבית משותפת", בהנחייתו של יוסי צוק ומטעם האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. מתוך ניסיונה בהדרכת מטפלים אשר עבדו עם מפונים ועם שורדי הנובה, דנה מאור בהשפעותיה המורכבות של טראומה קולקטיבית על מטפלים בתקופה זו. בהמשך דבריה, הציגה את האתגרים הכרוכים בעבודה הטיפולית בנסיבות אלו, וכן הציעה מספר עוגנים להתמודדות.
נעבור לסקירת מאמרה של ד"ר דנה ס. ברנסון – "טראומה עקיפה במחקר ובשדה הקליני" מאת דנה להט. הסקירה מציעה מילון מונחים אשר מבקש להבחין בין המושג 'טראומה עקיפה', המתאר שינויים אותם עלול לחוות קלינאי אשר נחשף באופן מתמשך לתכנים טראומטיים של מטופליו במסגרת הקשר הטיפולי, לבין מושגים קרובים נוספים כגון טראומה משנית, שחיקה ועוד. בנוסף, מתוארים גורמי סיכון וחוסן, וכן אסטרטגיות התמודדות המבוססות על ביטוייה של צמיחה פוסט-טראומטית עקיפה.
נסיים עם מאמר מאת ד"ר אלינער פרדס – "מקום בו ניתן לנשום: על שחיקה מקצועית והרחבת בסיסי הביטחון של המטפל.ת". במאמרה, עוסקת ד"ר פרדס במונח "שחיקה", על סך מרכיביו וביטוייו השונים, ובייחוד בנוכחותו בעבודה הטיפולית עם טראומה. בנוסף, היא מסבירה כיצד ניתן לזהות שחיקה בזמן, מה הם גורמי השחיקה המרכזיים בקרב מטפלים וכן מספר דרכים למניעת שחיקה מפרספקטיבה של תיאוריית ההתקשרות.
