30/8/24
בימים כתיקונם, חודש ספטמבר אשר נמצא מעבר לפינה הוא עת להתחדשות וחזרה לשגרה. אך למול האיום המתמשך מצפון וחוסר הוודאות הביטחונית, נדמה כי עבור רבים – יציבות והתקדמות לא נראות באופק.
דווקא במציאות מטלטלת זו, נדרשים אנשי ונשות הטיפול להמשיך במסירות בעבודתם הקלינית, כאשר כאב, זעזוע ופחד הם מנת חלקם של כל היושבים בין כותלי הקליניקה.
בגיליון הנוכחי תמצאו הרצאות ומאמרים המבקשים לתת את הדעת על מורכבויות ואתגרים, לעיתים בלתי נתפסים, אשר נלווים לעבודתם של מטפלים רבים בעת הזו.
נפתח עם מאמר חדש מאת פרופ' ענר גוברין – "כשטיל פוגע בחדר הטיפול: חוויות אישיות מנפילת הכטב"מ בת"א". בגילוי לב וברגישות רבה, משתף פרופ' גוברין בהתרחשויות שאירעו בינו לבין מטופליו, ובינו לבינו, בעקבות פגיעה של כטב"מ בקליניקה הפרטית שלו בתל אביב. בתוך כך, מתייחס פרופ' גוברין למצבים בהם מציאות חיצונית רדיקלית מאיימת ומצמצמת את יכולת המטפל לחשוב ולפעול מתוך מודעות.
%20(1).jpg)
נמשיך עם מאמרו של רני לוי – "לא כולנו בסירה אחת: טיפול בקב"נית לאחר השבעה באוקטובר" בו הוא דן בחשיבות הנפרדות בין המטפל לבין מטופליו דווקא במציאות טראומטית משותפת. זאת, באמצעות תיאור מקרה מרתק של הטיפול בדנה – קב"נית אשר טיפלה בחיילים במהלך המלחמה הנוכחית. בין היתר, מתייחס לוי לאופן בו המציאות הפוליטית עלולה למצוא ביטוי בתוך חדר הטיפול דרך מימוש בפעולה.
נעבור להרצאתה של פרופ' מירב רוט – "מאשמת הניצול לחובת הניצול – התמודדות ביום שאחרי" אשר התקיימה מטעם הקתדרה במוזיאון ארץ ישראל ובהנחיית ד"ר תמר ברוש. בהרצאתה, דנה פרופ' רוט ברגש האשמה, אשר רווח בקרב אנשים רבים בעת הזו, הן בקרב ניצולי התופת ומשפחות הקורבנות והן בקרב מעגלים רחוקים יותר. בתוך כך, הסבירה פרופ' רוט מהי אשמת הניצול, מהן הסכנות הטמונות בה וכיצד ניתן להתמודד עימה בטיפול.
נסיים עם הרצאתה של מיכל זיו אשר ניתנה תחת הכותרת – "עמדת המטפל המקבל עדות ומפיג בדידות בימים שבהם הדברים מתפרקים" בהנחייתה של ד"ר שרון זיו ביימן ומטעם מכון מפרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו. בהרצאה, התייחסה זיו לדילמות אשר עולות בעת הזו ביחס לתפקיד המטפל והדגישה את ערכה התרפויטי של עמדה טיפולית המתאפיינת בנוכחות אקטיבית, סקרנית ואמפטית בעבודה עם טראומה.
