תפריט נגישות

מבט מקרוב בחלוף שנה מהשבעה באוקטובר: רפלקציה מקצועית

  • 6/10/24

  • פרופ' עפרית שפירא ברמן | רעות פלונסקר | אירית אלוני | ד"ר תמר לביא | ד"ר עינת וגר אטיאס | ד"ר לאה שלף| מיכל גור | עינת טאובר-בורוכוב | עדי פנחס-רבי | אירה לפרדין | ליאורה פלר-יהלום | קמליה ויטנר

  • בחלוף שנה מה-7 באוקטובר
    כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 39/24
  • בגיליון זה אנו מבקשים לשתף את הקהילה המקצועית בפרויקט – "מבט מקרוב בחלוף שנה מהשבעה באוקטובר: רפלקציה מקצועית", במסגרתו הזמנו מטפלים ומטפלות אשר עבדו במהלך השנה האחרונה עם מגוון אוכלוסיות שחוו וממשיכות לחוות את ההשלכות הקשות של האירועים לספר על עבודתם. בתוך כך, השתדלנו לתת ייצוג למנעד רחב של מעגלי פגיעה, החל מהנפגעים הישירים של האירועים הרצחניים ועד להשפעת האירועים על החברה הישראלית בכללותה ומגזרים שונים בתוכה.

    אנו מודים מקרב לב לכותבות אשר התגייסו לפרויקט במסירות עמוקה וכתבו טקסטים אשר מביאים עמם מבט מקרוב על עשייתן הטיפולית החשובה והמשמעותית בשנה החולפת.

  • מי ייתן ומילותיכן יאפשרו לנו בקהילה הטיפולית להמשיג באופן ראשוני את הכאב הבלתי נתפס שאנחנו בעיצומו, לעבד ולתת פשר לתהליכים הטיפוליים המורכבים שאנו פוגשים במרחבים הקליניים השונים, ולשפוך אור על הכלים, המשאבים והתהליכים אשר נדרשים לקבוצות האוכלוסייה השונות אשר מצויות בעומק ההתמודדות.

    בפרויקט זה, לא הצלחנו לכסות את עושר המיזמים הטיפוליים החשובים והעשייה המתמשכת אשר נעשית עם מגוון רחב של קהילות וקבוצות שנפגעו אך אנו מעריכים ומוקירים את כולם. אנו נחושים להמשיך ולהרחיב את הפרויקט ומזמינים אנשי ונשות מקצוע נוספים שפעלו ופועלים בשדה לכתוב לנו על עבודתם ולשתף בעשייתם החיונית בימים אלו עם קבוצות ומעגלי פגיעה שונים.

    עורכת ראשית: אילאיל ארוך

    עורכת ניהולית: דנה תור זילברשטיין

    עורכת מדור: דנה להט ביגון

    עורכות: ירדן אלעזר, נועם גלזר ונעה רובין


  • נפתח עם מאמר מאת פרופ' עפרית שפירא ברמן – "First Line Med: טיפול אנליטי לשבים מהשבי, משפחות החטופים ושורדי השבעה באוקטובר". במאמר מתארת פרופ' שפירא ברמן את העבודה הטיפולית הייחודית אותה היא מובילה יחד עם פרופ' מירב רוט ואיריס גביראלי-רחבי במערך FLM, תוך שהיא סוקרת את העקרונות המארגנים אשר הנחו אותה ואת שותפיה לדרך בעת הקמתו. במקביל, המאמר מבקש להציע המשגות ראשוניות לתהליכים המתרחשים במסגרת טיפול פסיכואנליטי עם נפגעי השבעה באוקטובר ובני משפחותיהם, וכן להציג סוגיות מרכזיות בעבודה זו מתוך חשיבה קלינית ותיאורטית.  


  • נמשיך עם מאמר מאת רעות פלונסקר "עבודה טיפולית מיודעת פסיכדליה עם שורדי המסיבות: עמותת לב בטוח". במסגרת המאמר סוקרת פלונסקר את הרקע והספרות הקיימת כיום בנוגע לממשקים בין פסיכותרפיה ופסיכדליה, תוך התייחסות לממצאים עדכניים ממחקר אשר נערך בקרב שורדי המסיבות אשר חוו את המתקפה תחת שימוש בחומרים משני תודעה. במאמרה, פלונסקר מדגימה את החשיבות של עבודה מיודעת פסיכדליה עם טראומה אשר קשורה בהתנסויות אלו, ואת ההשלכות האפשריות של עבודה זו על קהילת המטפלים. במקביל, היא מתארת את הקמת העמותה "לב בטוח", אשר מאגדת מטפלים עם הכשרה פורמלית ומספקת מענה טיפולי לכ-1000 שורדים, תוך הפעלת מערך פסיכיאטרי ומערך חירום. 


  • נעבור למאמר מאת אירית אלוני, ד"ר תמר לביא וד"ר עינת וגר אטיאס – "מעבר בטוח: המסע משדה הקרב הביתה". במאמר זה, מבקשות הכותבות להציג את הידע והניסיון הקליני אשר צברו במסגרת עבודתן בעמותת נט"ל במהלך המלחמה של השנה האחרונה, תוך סקירת סוגי המענים הטיפוליים והפרויקטים אשר קיימים במסגרתה והצגת תכנית הטיפול ״מרחב בטוח״ המיועדת לטיפול באנשי ונשות המילואים. בתוך כך, מציגות מחברות המאמר תובנות ראשוניות לגבי מאפייני הפגיעה של לוחמים אשר נחשפו לאירועים הטראומטיים האחרונים, וכן עקרונות עבודה מרכזיים אשר התנסחו "תוך כדי תנועה" בעבודתן. 


  • נמשיך עם מאמרה של ד"ר לאה שלף – "על העבודה הטיפולית עם לוחמים ותומכי לחימה שנחשפו לאירועי קרב: תובנות לאחר שנה של מלחמה". במסגרת המאמר, מציגה ד"ר שלף מספר מחקרים עדכניים אשר קדמו לשבעה באוקטובר ונערכו בקרב לוחמים שפנו בבקשת עזרה ליחידה לתגובות קרב בצה"ל. בהתבסס על מחקרים אלו ועל הניסיון המקצועי אשר הצטבר בשנה החולפת, מציעה ד"ר שלף מחשבות ותובנות ראשוניות לגבי תהליכי הערכה, אבחון והתערבות טיפולית עם לוחמים ותומכי לחימה אשר היו חשופים במהלך שירותם לאירועים בעלי פוטנציאל טראומטי.


  • נסיים עם מאמרן של מיכל גור, עינת טאובר-בורוכוב, עדי פנחס-רבי, אירה לפרדין, ליאורה פלר-יהלום וקמליה ויטנר – "כמו קשת בסערה: עיבוד ומשאוב קבוצתי ככלי לחיזוק חוסן אישי וארגוני". במסגרת הטקסט מציגות הכותבות התערבות קבוצתית אשר נעשית במסגרת ארגונית ומטרתה למנף כוח קבוצתי לחיזוק חוסנו של הפרט, ועל בסיס זה את חוסנו של הארגון. מודל ההתערבות המוצג במאמר פותח במסגרת מיזם ResilienceHub אשר הוקם על ידי הכותבות בתחילת המלחמה לתמיכה וליווי א.נשים וארגונים תחת מציאות לחימה מתמשכת.