ד"ר בני ריפא, מכון כיוונים
בעבודה זו אנסה להתמודד עם השאלה מהי התועלת היישומית של המושג "מרקם קבוצתי" (The Group Matrix) המהווה מרכיב תיאורטי עיקרי בגישת האנליזה הקבוצתית (Group analysis). מושג המרקם הקבוצתי זכה להתעניינות מיוחדת מאז שפוקס הגדיר אותו כמושג בסיסי בגישתו (Foulkes, 1964, 1990), אולם ההסברים המופשטים שלו לא היו די מוחשיים לעוסקים בהנחיית קבוצות. חוקרים אחרים ניסו אחריו לבנות כלים תיאורטיים להיבטים השונים של חיי הקבוצה, לדוגמא: היחיד בקבוצה (Abraham, 1973), התרבות הקבוצתית (Ahlin, 1969), ההתהוות של המרקם הקבוצתי (Van der Kleij, 1985). בעבודה זו אתמקד בהצגת הדינמיקה של בניית המרקם הקבוצתי ובמתן כלים למנחה להבנת התהליך הקבוצתי בגישת האנליזה הקבוצתית. עלי לציין שהניסיון שעליו אני מבסס עבודה זו חובק שלוש מסגרות: קבוצה טיפולית, קבוצת למידה וקבוצות בארגון.
בפרק הראשון אמחיש את ההתהוות של המרקם הקבוצתי תוך שימוש בדימויים ובדוגמאות. בהמשך אתייחס למושג הנושאים המתגלים (the Emergent Themes) בדינמיקה של התקשורת הבין-אישית המעלים את התכנים שמהם ובאמצעותם חברי הקבוצה בונים את המרקם. ככל שחבר מוסיף לבניית המארג המשותף, כך הוא נעשה שייך יותר בקבוצה. ככל שהיחיד מוסיף תכנים נפשיים משמעותיים המרקם נעשה עבורו ועבור יתר חברי הקבוצה עשיר יותר ומשמעותי. ככל שההשתתפות רחבה, כך המרקם נהיה מגוון ושופע.
בהמשך אתייחס לאתגר העומד בפני חברי הקבוצה בבניית מרקם קבוצתי, לקשיים המתעוררים בתהליך הבנייה, למקומו של כל פרט בתהליך ולסימנים המרמזים על התקרבות לסיום הקבוצה.
כמו כן אתייחס למנחה הקבוצתי (The Group Conductor) למקומו במרקם הקבוצתי ולדרכי ההתערבות שלו כשהוא מסייע לחברי הקבוצה בתהליך בניית המארג הקבוצתי. אציין מספר הנחיות יישומיות כגון מיון מועמדים, דאגה לקונטקסט סביבתי מתאים, תגובות לתופעות הרסניות, שליטה במצבים של העברה-נגדית וכו'.
פוקס הגדיר את המארג הקבוצתי (Group Matrix) כרשת תקשורת בין חברי הקבוצה, ברמה המודעת והלא מודעת, וכבסיס או מצב משותף הנותן משמעות לקשרים המילוליים והלא מילוליים האלה בין חברי הקבוצה. הוא לא עסק בהיבט הטיפולי של המושג אלא בפן התיאורטי ובוויכוח עם מתנגדי הGroup Analysis -. מאז, לפני כחמישים שנה, המארג הקבוצתי קיבל שתי משמעויות בין החוקרים השונים. יש גישה שרואה במטריקס חישוק המחזיק את הקבוצה. לדוגמא: ביטויים כמו "הקבוצה כאימא", או המטריקס כמשהו שיוצר בקבוצה אוירה תומכת, או - הקבוצה מאופיינת על ידי תרבות המאפשרת חשיפה, או- בקבוצה נוצר דפוס סמכותי עם גבולות קשוחים. הסבר אחר למטריקס מדגיש אלמנטים דינמיים של המארג הקבוצתי. לדוגמא, השינויים בטיב התקשורת בין חברי הקבוצה, שינוי במיקום של חברי הקבוצה ברשת, שינויים כמכלול (The Group as a Whole).
ברשימה הביבליוגרפית מצויינות העבודות העיקריות שעסקו בנושא המארג בכלל והמארג הקבוצתי בפרט. כפי שניתן להתרשם, ה-Matrix הוא נושא המעסיק חוקרים רבים ב-Group Analysis. בהקשר זה חשוב לזכור שפוקס וממשיכיו עסקו לא מעט גם במארג האישי (Individual Matrix) שאיתו מגיע כל פרט לקבוצה, ובמארג היסודי (Fundamental Matrix) המתייחס להיבטים התרבותיים והאנתרופולוגיים הטבועים בנפשו של כל אחד. אותי כמנחה- וגם כמשתתף בקבוצה- סיקרן הפן היישומי של המושג המופשט. הנחתי שבכל תיאוריה טובה טבוע היבט יישומי שעשוי לסייע בעבודה הקבוצתית הטיפולית. בעבודה זו אביא בקצרה רעיונות שגיבשתי ביחס לאפשרויות היישומיות של מושג ה-matrix לתהליך הקבוצתי.
לפני שנים אחדות, בפגישה האחרונה של קבוצה ללימוד הנחייה אמרה אחת המשתתפות: "בקבוצה עבדנו כמו אורגים שיוצרים שטיח מלא צבעים, כל אחד עם המחט שלו בעלת העובי המיוחד, כל אחד עם החוטים הצבעוניים שלו בעלי האורך, החוזק והחומרים שלו". חברה אחרת הדגישה שהיתה לה תחושה שהיא הכניסה את המחט שלה למארג ושהיא רצויה ובטוחה שהחוטים שלה מתאימים לצבעים ולטקסטורה של העבודה המשותפת. המטאפורה הציורית הזאת מלווה אותי כל זמן שאני מנסה כמנחה לעזור לקבוצה לבנות מארג קבוצתי שהוא, למעשה, התהליך הטיפולי.
הקבוצה איננה מסגרת בלתי מוכרת לחברים. למעשה כל אחד מגיע לקבוצה עם המארג האישי, שהוא ביסודו קבוצתי. כל אחד עם הקבוצה הפנימית שלו. הצטרפותו לקבוצה מעלה חשש של היבלעות ואיבוד הייחודיות, חשש שקיים אפילו אצל חברים שהתנסו בעבר בקבוצה דומה. המעגל הקבוצתי דורש מלכתחילה הסכמה ושיתוף עם משהו קולקטיבי, שאינו ברור ואפילו קצת מפחיד. החרדה בפתיחת הקבוצה מעלה מחשבות מהנוסח "האם אני שייך כאן", "האם אני אתקבל כאן". אז מתחילה שיחה על נושאים שחברים מביאים מחייהם היומיומיים, בדרך כלל מחוץ לעניינים של הקבוצה, ברמה שפוקס הגדיר "Current Level of Communication". בשלב זה כמעט אין ממד טיפולי בקבוצה, עד שמישהו מעלה נושא משמעותי בשבילו. הוא מספר סיפור שמביע כאב וקונפליקט. הוא מכניס גוונים משלו בקטע של מארג שעדיין אין לו צורה, אין לו מבנה, אין לו דמות. כאשר לסיפור יש תהודה (Resonance) אצל חבר או חברים, ניתן לומר שמתגלה נושא קבוצתי (Emergent Issue) וסיכוי להתחלה של תהליך טיפולי. החבר או החברים שמתקשרים לנושא מגיבים עם תכנים משלהם, מודעים ולא מודעים, ומוסיפים קטעים למארג ההתחלתי. הם קושרים את החוטים שלהם לחוטים שמישהו אחר הכניס למרקם. התהליך הטיפולי מתקדם. בפגישה הבאה, חבר שלא השתתף עד כה פותח בנושא חדש. מתי זה קורה? כאשר מתאים לו להתחבר לקצה חוט שבמארג עם כל הגוונים או הצורה שלו. מהזווית של הלא מודע, נוצר קשר בין דמויות משמעותיות של הקבוצה הפנימית. כלומר, מהקשר שנוצר בין שני חברי הקבוצה כשהם רוקמים משהו ביחד ניתן לפתח את ההבנה של הקבוצה הפנימית המשמעותית. התהליך הטיפולי נמשך.
לדוגמא: בקבוצה של מטופלים הסובלים מחרדה ודיכאון, פתח יאיר ובהתרגשות רבה סיפר על הקושי שלו להתמודד עם הבזבוזים הכספיים של אשתו. לדבריו, הוא עובד קשה מאוד במחשבים, שעות נוספות רבות ובסוף החודש יש רק מינוס בבנק שהולך ותופח כל חודש. לה לא אכפת. הוא סיפר שהם מרבים לריב על כל מיני דברים, ואמר שיש לו הרגשה שהוא הולך לישון עם האויב. את הקבוצה הוא שאל אם הוא צריך לבטל את כרטיסי האשראי שלה ואת זכות החתימה שלה בבנק. "לישון עם האויב" הפך לנושא חשוב לחברי הקבוצה. מאירה, מבוגרת ממנו וגרושה ארבע פעמים, אמרה לו: "אתה מדבר כמו דיקטטור. אתה צריך להבין שלאישה יש צרכים משלה ובאיזה זכות אתה תחליט לבד?" יוסף, אחד המבוגרים בקבוצה, אמר שהוא מוותר כדי לשמור על השלווה. מה שאשתו רוצה הוא מסכים לה. אנו חיים ביחד קרוב ל-30 שנה. לא צריך להתרגז, צריך לראות דברים במשקפיים חיוביים. שתי פגישות לאחר מכן חזר נושא הדיקטטור ויהודה נזכר שאביו היה אדם נוקשה מאוד והמשיך להסביר את הריקנות שבו, את תחושת הכישלון בחיים, בעבודה וביחסים הבינאישיים, בעיקר עם בנות. שתי פגישות לאחר החשיפה המייאשת של יהודה נכנסה לשיחה יעל, שעד כה היתה סגורה ורק התבדחה על הסיפורים של האחרים. היא אמרה ברצינות, בקול חנוק, שהיא כישלון מוחלט כי לא ידעה איך לבנות קשר חיובי עם בתה בת ה-20.
הקבוצה בנתה מארג התחלתי כשכל אחד הצטרף בזמנו ובאווירה נוחה של קבלה והוסיף תכנים משלו: לישון עם האויב, להתמודד עם הדיקטטור, לדכא קונפליקט, החולשה הגורמת להתמצקות, הכישלון המוחלט. ואני, כמנחה, הבלטתי במהלך הפגישות את הנושאים המתגלים וקשרתי ביניהם כחומר טיפולי כש"התמודדות עם כישלון" מהווה נושא מקשר.
בגישת ה-Group Analysis אין "טכניקות" או "תרגילים" או "במה", אלא רק הדיבור של כל אחת ואחד מהמשתתפים. הביטוי של כל אחד (מילולי ולא מילולי), הדיאלוג בין החברים, החיפוש אחר המעמקים הנפשיים המועלים, דרך הנושאים המתגלים, כל אחד בקצב שלו.
בתהליך הטיפולי יש בדרך כלל קשיים כי לא כל חבר מוצא את הדרך האישית להשתלב במארג המתהווה. אם נמשיך מאותה המטאפורה, הייתי אומר שלא תמיד החוטים נותנים יד קולטת לכל אחד. חבר שנמצא בשולי הקבוצה לא יכול להתחבר ולהוסיף את הגוונים שלו. המחט שלו צמודה לגופו והידיים אינן זזות לכיוון המעגל. הוא איננו שותף לתהליך הטיפולי והעידוד האינטנסיבי להצטרף לא יעיל אם טרם הופיע הנושא המשמעותי עבורו שיהדהד בתוכו ויניע אותו לקשור את החוטים המבצבצים מתוכו למשהו משמעותי שקורה בקבוצה.
במקרים של מטופלים כאלה תפקידו של המנחה לדאוג לשלבם במארג המשותף הוא הכרחי ואף מכריע. פוקס השווה את המנחה למנצח תזמורת (Conductor), הנותן לכל כלי סימן להיכנס ולהצטרף ליצירת המנגינה המשותפת. המטלה הזו היא חשובה בעיקר כאשר יש חבר שלא מוצא את המסלול להתחבר למארג הקבוצתי. המנחה יכול ליזום את פתיחת השביל שיאפשר לחבר להיכנס למסלול, אם כי לא בטרם עת כאשר הדרך סתומה מאוד, אלא כאשר ישנם סימנים לראשית ההבשלה שיכולה להתבטא, למשל, בהבעה הלא מילולית, באי שקט או במבטים לא ממוקדים ועצבניים. ואז פניה שהיא לא קרה ולא חוקרת אלא עניינית וקושרת אותו עם אחרים בקבוצה עשויה לגרום לתזוזה ולהצטרפות לתהליך האריגה.
דוגמא: טלי, אלמנה בשנות השלושים, לא השתלבה בנושאים רגשיים וכואבים שהעלו חברים אחרים בקבוצה ללימוד הנחייה. לפעמים, באמצע דיאלוג משמעותי, היא הכניסה פירוש אינטלקטואלי שהפריע גם לי כמנחה וגם לתהליך הטיפולי. היא סיפרה על עצמה פרטים כלליים וסיפורים לא משמעותיים על העבודה שלה בבית חולים. היא לא הפסידה אף פגישה קבוצתית במשך שנה וחצי. השינוי אצל טלי החל בפגישה בה דיברה חנה על קשיים שהתעוררו בינה ובין בעלה על רקע השתתפותה בקבוצה. בעלה של חנה טען שזה בזבוז זמן וכסף ובכלל הוא צריך אותה בבית לטפל בילדים. הוא איים עליה שכאשר תחזור מהפגישה תמצא דלת נעולה. חנה אמרה שהיא לא תוותר לו בשום אופן. חברים בקבוצה התייחסו שעה ארוכה לחנה ולהתלבטות שלה אם לוותר או לא. הנושא המשמעותי (Emergent Issue) היה "ויתור האישה לגבר". הרגשתי שטלי שומעת את הדברים בעצבנות ואי שקט לא רגילים. פניתי אליה ואמרתי לה: "אני מרגיש שנושא הקשרים עם גבר נוגע למשהו חשוב אצלך". לאחר רגע של שתיקה סיפרה טלי שמספר שנים לאחר שהתאלמנה לא היה לה עניין ביצירת קשר עם גבר. בימים האחרונים היא בבעיה. העובד בחנות הספרים בה היא מבקרת לעיתים קרובות, מתייחס אליה בצורה המזמינה ליצור קשר והיא לא יודעת מה לעשות. הוא חביב וכל הענין מבלבל אותה. באותה הפגישה לא היתה לסיפור תהודה בקבוצה. בפגישה הבאה דיברו על היחסים עם המין השני ובעקבות דבריה של אחת המשתתפות על היחסים הטובים שלה עם אביה, פניתי לטלי בשאלה: "איך את רואה את היחסים שלך עם אביך?" לשאלתי הגיבה טלי במצב של בילבול וחוסר שליטה. המשפטים שלה לא התחברו זה לזה. בהתחלה דיברה על כך שאבא אדם נחמד ואז, פתאום, כאילו מתעוררת מחלום, אמרה "עכשיו אני נזכרת, כשהייתי ילדה, אבא היה בא בלילה לפני השינה לחדר שלנו, והיה מכסה אותי ואת אחותי הקטנה. אותה הוא היה מכסה ומנשק, ואחר כך הוא היה מכניס את היד שלו מתחת לשמיכה ומלטף אותי בכל הגוף ואני זוכרת שאז הרגשתי רע מאוד אבל לא אמרתי כלום. כל כך הרבה שנים והכל נשכח ממני ורק עתה, בקבוצה, זה חזר לזיכרוני". לדברים של טלי היתה תהודה חזקה בקבוצה ובשיחה שהתפתחה דיברו על זכרונות של התנסויות עם תחושה של חשיפה לניצול. בתהליך הטיפולי נוספה שכבה למארג על ידי נושא משמעותי של נשיות בהתמודדות עם גבר שתלטן וקנאי ואב מתעלל.
בניית המטריקס הקבוצתי עוזרת ומעודדת את ההיבט הטיפולי בתהליך הקבוצתי.השיחה החופשית המתנהלת בכל קבוצה היא האמצעי האסוציאטיבי המוביל ללא מודע. כדי לנצל את המצבים המשמעותיים בקבוצה יש לנצל את הנושאים המתגלים או חוטים חדשים במרקם.המנחה עוזר בתהליך המארג עם הדגשת הנושאים, עליו להיות רגיש וקשוב להופעת הביטויים שלהם ולעזור ליתר חברי הקבוצה לגלות אותם. במרוצת עבודת הקבוצה, מתפתחת אצל החברים מיומנות להתרכז בנושאים משמעותיים בעיקר הודות להורדת החרדה וההתנגדות לעבודה פנימית. בנוסף לכך, המנחה עוזר לחבר שמתקשה לעלות נושא חבוי על ידי יצירת אוירה המעודדת חיבור בין קצות החוטים.מארג מפותח ומגוון מביא לתחושה של יצירה שממנה כל חבר מקבל תמורה.
המאמר מוגש מטעם מכון כיוונים, מכון לפסיכודרמה וקבוצות
ליצירת קשר: 03-6812368 או 1700-500-611
Ahlin, G (1996). Exploring Psychotherapy Group Cultures, Stockholm, Department of Clinical Neuroscience, karolinska institute.
Foulkes, S.H. (1964). Therapeutic Group Analysis. New York, Intemational University Press.
Kennard, D. Roberts, J and Winter D.A. (Eds) (1993). A Work Book of Group-Analytic Interventions. London, Routledge.
Van der Kleij, G. (1985). The Group and Its Matrix, Group Analysis 18(2): 103-11.
Foulkes, S.H. (1990). Selected papers. London, Kamac books.
