צוות בטיפולנט
לאורך שנים הספרות הפסיכואנליטית הזניחה את הנושא של יחסי אחים עקב ההתמקדות בדחפים ולאחר מכן ביחסי ההורה-ילד כהיבטים המשמעותיים ביותר בהתפתחות הנפשית. למרות זאת, מחקרים מצביעים על כך שיחסי אחים הם בעלי השפעה רבה על ההתפתחות הנפשית ועל היחסים הבין אישיים לאורך החיים. אחים מפתחים יחסי אהבה ושנאה, אכפתיות והתעללות, נאמנות ובגידה ובונים יחד "מעבדה" של מאבקי כוחות, התנסויות בתפקידים שונים, אפשרויות מיניות ועוד. יחסים אלו מבנים בסופו של דבר היבטים של התפקוד הבוגר כתפיסות, ציפיות, ערך עצמי וכן הלאה, אשר עומדים בבסיסם של יחסים עם חברים, קולגות, בני זוג ומטפלים. בהתאם לתפיסה הרואה את יחסי האחים כמשפיעים על ההתפתחות הפסיכולוגית, Moser et al (2005) מתארים כי היבטים של דפוסי הקשר עם האחים באים לידי ביטוי ביחסים הטיפוליים, ומדגישים את חשיבות תשומת הלב לאופן בו הם מתבטאים ביחסי ההעברה וההעברה הנגדית.
Moser et al מתארים כיצד השינוי באוריינטציה הטיפולית בעשורים האחרונים מבהיר את חשיבות ההבנה של השפעתם של יחסי אחים. בעוד שהעמדה האנליטית הקלאסית היתה עמדה פרשנית המדגישה את ההיררכיה ביחסי המטפל-מטופל, כיום נהוגה גישה שיתופית יותר אשר הופכת את ההעברה המבוססת על דפוסי הקשר בין אחים לזמינה יותר. במקביל, כמובן, משתנים כמגדר וגיל המטפל והמטופל, מידת האינטנסיביות של קונפליקט האחים בחיי המטפל והמידה בה הוא ער לחשיבות יחסי האחים- משפיעים בצורה משמעותית על התפתחות דפוסי העברה-העברה נגדית המאפשרים ליחסי האחים המופנמים לבוא לידי ביטוי. בהקשר זה, Shechter (1999) טען כי למטפלים נוח יותר לבסס יחסי העברה-העברה נגדית המשקפים דינמיקות של קשר ההורה-ילד מאחר ודפוס זה ממקם אותם בעמדה של כוח וסמכותיות מול המטופל וחוסך מהם את ההתמודדות עם היבט פחות מוכר של יחסי ההעברה-העברה נגדית, כמו גם עם נושאים של תחרות ומאבק.
העברה המבוססת על יחסי אחים יש להבין במונחים של מודל הקשרי המתייחס לדינמיקות משפחתיות ולדפוסי יחסים. דינמיקות ודפוסים אלו הם שמעצבים את התבניות הפנימיות עליהן מבוססים דפוסי ההתקשרות לעצמי ולאחרים. דפוס ההעברה המתגבש מול המטפל כולל אלמנטים מיחסי ההורה-ילד ומיחסי האחים. Shechter (1999) הציע כי המטפל עוקב אחר האפקט של המטופל באופן שמאפשר לו לחקור את יחסי האובייקט אליהם הוא מקושר, וכך יכול לזהות איזו תבנית יחסים מופעלת במיוחד בפגישה ספציפית. כמו כן, המטפל חווה העברה נגדית אשר מקושרת לדינמיקות הקשורות הן ביחסים עם ההורים והן עם האחים. כדי להבין יותר לעומק את המטריצה ההעברתית ואת האופן בו יחסי האחים משפיעים על אינטראקציות בין אישיות, חשוב להכיר את מגוון הדרכים בהן אחים יכולים להשפיע זה על זה. בחלק הבא יתוארו דרכים מרכזיות אלו והאופן בו הן יכולות לבוא לידי ביטוי בקשר הטיפולי.
מאחר ויחסי אחים הם מורכבים וייחודיים לכל דיאדת אחים, על המטפל להיות פתוח למגוון רחב של דפוסי העברה-העברה נגדית בהקשר זה. עם זאת, הספרות מצביעה על מספר היבטים מרכזיים בהם אחים יכולים להשפיע זה על זה ועשויים לבוא לידי ביטוי ביחסי ההעברה-העברה נגדית.
התפתחות הזהות
הזדהות ואידיאליזציה: לאחים יש השפעה עצומה על התפתחות האישיות של אחיהם, פעמים רבות באמצעות תהליכי הזדהות. הילד מחזיק בדימוי מסוים של אחיו ובוחן ומבסס מולו את זהותו ואת ייצוגו העצמי. עבור אחים גדולים המשמשים פעמים רבות כמושא הזדהות, התקשרותו של האח הצעיר עשויה להיות לעיתים מציפה מדי ולעורר צורך בנסיגה והתרחקות מסוימת. עבור האח הצעיר חוויה זו עלולה להחוות כנטישה ודפוס זה, בדומה לדפוסים אחרים, יכול לבוא לידי ביטוי בהעברה. דוגמה לכך היא מטופלת אשר ככל שהתקדם הטיפול החלה לאמץ את סגנון לבושה והופעתה של המטפלת והביעה רצון לעזוב את תחום לימודיה וללמוד פסיכולוגיה, אך בו זמנית היתה פעמים רבות עוינת ומאתגרת במפגשים הטיפוליים. במסגרת ההדרכה, המטפלת זיהתה כיצד היא נסוגה רגשית מהמטופלת בדומה לנסיגה מהקשר עם אחותה הצעירה, וכיצד הדינמיקה הנוצרת בינה לבין המטופלת משחזרת הן היבט זה של הקשר עם אחותה, והן את יחסיה של המטופלת עם אחות שדחתה אותה על אף רצונה העז להתקרב אליה.
הזדהות עם האחים יכולה להשפיע על התפתחות הזהות דרך אימוץ התנהגויות אדפטיביות או בלתי אדפטיביות של אחים אחרים (ובפרט אחים בוגרים) דרך התבוננות באופן בו משפיעה התנהגות האח על הסביבה. דפוס האימוץ של התנהגויות האחר עשוי להתבטא בטיפול בהשלכת חלקי עצמי על המטפל ובקונפליקטים פנימיים בין חלקי עצמי ותכונות שונות.
ספרציה-אינדיווידואציה: בשלב מסוים של ההתפתחות הילד הופך ער לכך שהוא לא רק דומה לאחיו אלא גם נפרד מהם, ומתחיל לתקשר עמם באופן הדדי הדומה ליחסי ההדדיות בין בוגרים. כמו כן, אחים שאינם בכורים נעזרים באחיהם בתהליך הספרציה-אינדיווידואציה מול האם מאחר ומלכתחילה הם אינם נמצאים איתה בדיאדה מבודדת לגמרי, ודרך ה"ליווי" שהאח הבכור מעניק לצעיר בהתנסויות ראשוניות בנפרדות (למשל, השגחה של בייביסיטר כאשר ההורים אינם נמצאים). לחלופין, אחים בכורים עשויים לעכב את תהליך הנפרדות עקב דרישות מוגברות מהאח הצעיר- למשל במקרים בהם האח הבוגר זקוק לאידיאליזציה מתמשכת של הצעיר.
הזדהות-נגד: אחים יכולים לתרום זה להתפתחותו של זה דרך ביסוס תחושת עצמיות, כוחות, תחומי עניין וחברויות שונים מאחר ואלו כבר "תפוסים" על ידי האחים האחרים או נחווים כבלתי רצויים. כלומר, זיהוי מה שהוא "לא אני" מסייע בביסוס מה שהוא "אני". בחלק מהמקרים הניסיון להגדיר את עצמי דרך מה שהוא לא-עצמי מתבטא גם בנטייה לנגטיביזם והתבדלות מאחרים ביחסים בין אישיים, ובנטייה "לא להיות כמו המטפל" כדי שלא להפנים חלקים שלו הנחווים כבלתי רצויים.
השלמה: דרך נוספת להמשגת הבדלי אישיות המתבססים דרך יחסי אחים היא היחסים המשלימים בהם האחים מגלמים תפקידים משלימים ברשת המשפחתית. דפוס ההשלמה דומה לדפוס הזדהות הנגד אך בדפוס זה הדגש הוא על התפקידים ההדדיים המתפתחים זה לצד זה ולא על ההתנגדות והניסיון להגדיר את העצמי דרך מה שאינו עצמי. למשל, במידה ואח אחד דומיננטי יותר האח השני עשוי להתמקם בעמדה פאיסיבית יותר אשר מעוררת באח הדומיננטי דומיננטיות נוספת וכן הלאה. הבעיה בדפוס זה הוא שחלקים מהעצמי עשויים יכולים להישאר בלתי מפותחים מאחר ואח אחר מביא אותם לידי ביטוי בדרך כלל.
יריבות, קנאה, צרות עין, אשמה וטינה ביחסי אחים סבוכים אלו באלו, אך לצורך הדיון הנוכחי נדון בהם בנפרד.
יריבות, קנאה וצרות עין: הספרות מתארת את מאבקי האחים כסבים סביב קבלת אהבה, הערכה וקשר ייחודי עם ההורה, ומציעה כי למאבק זה יכולות להיות השפעות חיוביות כתרגול שיתוף, קיום משותף ופשרה והשפעות שליליות כתחרותיות קשה ודחייה של אחרים. כמו כן, נמצא כי תחושת קיפוח ביחס לאחים הנתפסים כאהובים ומועדפים יותר קשורה בתחושות של אבל, זעם, טינה לאח, פגימות ופגיעה בתחושת העצמי. בטיפול, המטופל עשוי לחוש נחות ביחס למטפל. לחלופין, תחושת העדפה ביחס לאחים אחרים עשויה להביא לתחושת ערך עצמי מנופחת ולציפייה מאחרים, כולל המטפל, ליחס מיוחד. לעיתים תחושות אלו ילוו בתחושת אשמה מוסווית. יחסי קנאה עזים או תחרות על משאבים מוגבלים של ההורה עשויים לבוא לידי ביטוי בטיפול בתחרות עם המטפל או בעיסוק מוגבר במטופלים אחרים וביחסי שכל אחד הם מקבל. יריבות קשה בין אחים עשויה להביא גם לצרות עין- הרצון לקחת מהאח תכונה נחשקת ולהפוך אותה לשייכת לעצמי. כך, צרות העין יכולה להפוך להרסנית אך גם למעצבת את העצמי דרך הניסיון לבסס שליטה בתכונות נחשקות של האחר.
אשמה: זכייה בהעדפת ההורה או בתכונות נחשקות (יופי, כישורים, אינטליגנטציה) ביחס לאחים אחרים עלולה לעורר תחושת אשמה חריפה. אשמה זו עשויה להיות מסובכת במיוחד כאשר האח המועדף חש כי הוא זוכה שלא בצדק ביחס המועדף- למשל עקב מגבלה פיסית/מחלה המצריכות תשומת לב הורית רבה, או בעקבות דחייה של אח אחר מסיבות שונות (למשל, דחייה של אחד הילדים על רקע נטייתו ההומוסקסואלית או סירובו להזדהות עם הורה נרקיסיסט). אשמה זו עלולה להביא ליחס מגונן או הקרבה עצמית מול האח הלא מועדף, ועל חשבון תחושת העצמיות והספונטניות.
טינה: כאשר אחד האחים סובל ממגבלה פיסית או נפשית והאח הבריא נדרש לסייע, להתחשב או לוותר על תשומת לב וצרכים, עלולה להתפתח תחושת טינה מתמשכת לאח החולה לצד "ההתנהגות הנאותה" שהאח הבריא מפגין. תחושה זו עשויה להבנות את זהותו של האח הבריא כזהות המאורגנת סביב ויתור ועשייה עבור אחרים אשר תחתיהן תחושה קשה של טינה. בטיפול, מטופלים אלו עשויים להפגין עמדה מרצה, דואגת ואכפתית כלפי המטפל אשר תחתיה טינה וכעס. בדומה ובהיבט ההעברה הנגדית, מטפלים אשר היו ממוקמים בעצמם בתפקיד "האח הדואג" בילדותם עשויים לתת למטופלים מעבר ליכולותיהם אך לטור להם טינה באופן עמוק יותר.
על אף ההתמקדות בספרות המקצועית ביריבות והקנאה ביחסי אחים, התקשרות חיובית בין אחים ראויה לתשומת לב גם כן. מחקרים מצביעים על כך שילדים מעל גיל ארבע יכולים להוות מקור להתקשרות בטוחה לאחיהם בסיטואציית הזר, ואף להוות חוצץ מול התקשרות לא בטוחה עם ההורים. במקרים אלו אופייני שדפוס ההעברה ישקף באופן תנודתי הן את ההתקשרות הבטוחה לאח והן את ההתקשרות הלא בטוחה להורה, ובנקודות אלו חשוב לזהות איזה דפוס העברה-התקשרות מופעל, ואילו טריגרים בהתייחסות/התנהגות המטפל מפעילים כל אחד מדפוסי ההעברה. בהתאם לכך שיחסי התקשרות נבנים גם עם אחים, סוג ההתקשרות משפיע גם על היחסים החברתיים עם בני הגיל ועם בני זוג, או כפי שציינה מטופלת: "טוב, ידעתי שהתחתנתי עם אבא שלי, אבל לא ידעתי שבעצם התחתנתי גם עם אחי. טוב, לפחות בו אני יכולה להיאבק בחזרה".
התעללות בין אחים: למרבה הצער, התעללות בין אחים היא תופעה שכיחה. למשל, נמצא כי פגיעה מינית בין אחים שכיחה פי חמש מפגיעה מינית על ידי הורה. בדומה לחוויות התעללות אחרות, התעללות בין אחים פוגעת בדימוי העצמי, בתפקוד המיני ובקשרים תעסוקתיים וזוגיים, ואף מביאה לניתוק ונסיגה מקשרים מתוך פחד מחדירה, פגיעה ואלימות. בהעברה, יתבטאו חוויות אלו בעמדה חשדנית, עוינת ונקמנית כלפי המטפל, ובפרט כאשר קיים דמיון פיסי/התנהגותי/ג'נדריאלי בינו לבין האח הפוגע. עמדה זו עשויה להתחלף לעיתים בעמדה של חיפוש אחר קרבה ואינטימיות. במקביל, בדרך כלל תעורב בחווית ההעברה גם החוויה מול ההורה אשר לא הצליח לגונן מפני פגיעתו של האח, ובמצבים אלו המטפל יכול למצוא עצמו בעמדה מגוננת באופן יוצא דופן כלפי המטופל. כמו כן, עם הזמן עשויה להתעורר בהעברה פנטזיה של המטופל להיות "הילד היחיד והמיוחד" של המטפל.
אובדן אח: אובדן אח בילדות הוא חוויה דרמטית, אשר מלווה פעמים רבות בבעיות פיסיות, בעיות התנהגות, עצב, אשמה, כעס, פחד, ייאוש, תחושות דחייה ונחיתות, חרדה, בדידות והזנחה, דאגה ודיכאון. לאלו נלוות לעיתים גם הפרעות קוגניטיביות (חלימה בהקיץ, הסחות דעת) הפוגמות בתפקוד הלימודי. המחקר אף מצביע על כך שאובדן אח בילדות מביא לפחד מוגבר מאובדנים נוספים בגילאי הבגרות. בהתאם, אובדן אח עלול להביא לפגיעה ביכולת ההתקשרות לאחרים, לפגיעה בתחושת הביטחון ולניסיון להימנע מכל מה שאינו צפוי וידוע מראש. ביחסי ההעברה בטיפול, קשיים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי בפחד מפני אובדן המטפל ובפחד מפני הרפיית השליטה והתמסרות לתהליך הטיפולי. גם סיום הטיפול עלול להיות קשה במיוחד עבור מטופלים אלו, עקב חווית האובדן שהוא מגרה.
The Impact of the Sibling in Clinical Practice: Transference and Countertransference Dynamics. Moser, Casey J.; Jones, Rebecca A.; Zaorski, Donna M.; Mirsalimi, Hamid; Luchner, Andrew F. Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training, Vol 42(3), 2005, 267-278.
