ארני זקס
ספרן של שולה מודן ודוקטור רוני סולן, להיפרד בשלום (הוצאת מודן, 2017), מחבר את נושא הפרידה לנושא הנפרדות. הפרידות בתקופת הינקות משאירות את חותמן ומהדהדות בכל הפרידות בחיים הבוגרים. פרידה או סיום קשר יכולים לעורר הקלה או אי שקט, בהתאם לנסיבות, אך גם בהתאם לתבניות ודפוסים שנטמעו בתקופה הינקותית. סולן ומודן מלוות את הפעוט מאז נפרד מרחם אמו ומתבוננות על כל אחד משלבי ההתפתחות מהלידה עד גיל שלוש בזכוכית מגדלת מבעד לעדשת הפרידה והנפרדות הנרכשות בשלבים אלה.
הספר מתאים כספר מתנה ליולדות, יסייע להורים שרוצים לחזור מהר לשגרת חייהם או להורים שעצמם מתקשים להיפרד וצריכים כלים ישימים. בהקשר זה, מטפלים יכולים להציע את הספר למטופליהם באם הם חשים שיוכלו להיעזר בו, על מנת לסייע למטופלים לבסס תהליכי ההתפתחות ופרידה עקביים ומאורגנים מילדיהם הפעוטים.
קשר טוב, טוענות סולן ומודן, מבוסס על יכולת טובה להיפרד, משמע, חופש להיכנס לביחד ולצאת לעצמאות, מבלי שתהליכים אלו יערערו את הקשר. קשר בעייתי הוא קשר בו חוסר ודאות ומאבקי שליטה לא מאפשרים אוטונומיה. לדידן של המחברות, קונפליקטים אלו מלווים קשרים לכל אורך החיים ולכן פרידות מכוננות בינקות מביאות לאפשרות ליצור התקשרויות טובות לאורך החיים.
לכל אורך הספר, המחברות מדגישות בספר את הצורך בחוויה הדדית של ההורה והילד, וסבלנות במקום קוצר רוח ומאבקי כוח. זאת ועוד, הן מדגישות כי כשההורה עומד בהבטחותיו, האמון של הפעוט בהורה ובעולם מתחזק וזה תורם לביטחונו העצמי. הספר כתוב בשפה קולחת והוא רצוף בדוגמאות הממחישות את התיאוריה. הכתוב ואף הדוגמאות מסייעים להורה ומעודדים מנטליזציה, הקשבה לילד ויכולת לראות את המצב מבעד לעיני הפעוט, על מנת ליצור חוויה אמפטית כלפיו.
מודן וסולן ממליצות על שימוש ב"מרגיעונים", כגון מוצץ, חפץ מעבר (חבר פרטי), טבלת שליטה (קרויה גם טבלת יאוש בשפה יומיומית) ואמצעים טכנולוגים כגון אינטרקום, על מנת ליצור הפרדה בין הילד להורה. זאת ועוד, סולן ומודן מתריעות מפני שימוש בסלולרי כמרגיעון, שכן הוא אינו מסייע לפיתוח מנגנוני הרגעה עצמית. בהקשר זה מעניין לציין כי סולן ומודן מתייחסות, באופן ייחודי להבנתי, להאנשת אובייקט המעבר על ידי ההורים כתנאי לשימושו, התייחסות שטרם נתקלתי בה.
באופן אישי חסרה לי התייחסות בספר למחקרים מהשנים האחרונות, למשל בנושא חשיבות המגע לתינוק, או חרדת נטישה, שנמצאה כקשורה לגוננות יתר ולא לתהליכי נפרדות טרם זמנם. כמו כן, הן הטרמינולוגיה והן פרקטיקה בספר עוסקות בתהליכי כניעה והכנעה, ואין התייחסות מספקת בעיני לאותם תהליכים כאשר הם נעשים מתוך עמדת התמסרות. להבנתי, בעמדה זו תיווצר נפרדות טובה של הפעוט ללא קשיי פרידה בהתאם לתהליכי הבשלה טבעיים, וללא צורך בתהליכים יזומים על ידי ההורים.
ארני זקס הינה מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בבית חולים קפלן, עוסקת בטיפול בעזרת בעלי חיים, והדרכות הורים. מרצה לטיפול בעזרת בעלי חיים במכללה האקדמית דוד ילין ובמרכז בולבי. מתמחה בעבודה עם קצה הרצף הטיפולי ועם התמכרויות. בעלת מכון outdoor therapy המציע סדנאות שטח טיפוליות וסדנאות בנושאי מיניות ומגדר לאוכלוסיות מיוחדות. מחברת ערכת הקלפים הטיפוליים ארכיטיפים של בעלי חיים, כמו גם הספר ליולדות "קודם כל אמא" שעוסק בפער שבין קולה הפנימי של האם לעומת הציוויים וההתניות התרבותיות.
סולן, ר., מודן, ש. (2017). להיפרד בשלום: תהליכי פרידה מכוננים מילדות ולאורך החיים. הוצאת מודן.
Keller, Meret-A; Goldberg, Wendy-A, Co-Sleeping: Help or Hindrance for Young Children’s Independence?, Infant and Child Development, Dec. 2004 vol. 13(5), pp. 369–388.
MacDonald, K. Feifel, D.(2014 a) Oxytocin's role in anxiety: a critical appraisal. Brain Res. 11;1580:22-56.
Orenstein, A. (2007) Changing patterns of parenting: Lecture at "parenting and coping therapy nowadays. education school . The Hebrew University , Jerusalem