יוסי ארנרייך
במאה השנים האחרונות התפתחו שיטות פסיכותרפויטיות רבות מספור. חלקן מבוססות ובעלות מסורת וחלקן אף מבוססות מדע. חלק מן השיטות ממוקדות בבעיה או תחום ספציפי כמו טראומה או דיכאון, וחלקן שיטות המתאימות עצמן למגוון רחב של בעיות. אופני הטיפול שונים אף הם. החל משיטת הטיפול המסורתית המאופיינת בשיחה ועבור דרך טיפול ביצירה והבעה, משחק, וכלה בשיטות המחייבות מגע וגרייה או שימוש בעזרי טיפול ממוחשבים או טכנולוגיים. חלק מן הפסיכותרפיות מציעות מערך כלים קבוע המותאם על פי שיקול הדעת של המטפל לקשיים שמציג המטופל.
הפרקטיקה הטיפולית בשדה הביאה לכך שמטפלים המתמחים בטיפול בסוג מסוים של בעיות רוכשים ידע במגוון של שיטות טיפוליות המציעות כלים להתמודדות עם הבעיה הנידונה ועושים בידע זה שימוש אינטגרטיבי. כלומר, הם משלבים תפיסות טיפוליות וכלים טיפוליים שונים על מנת להתמודד עם בעיה ספציפית. גישה טיפולית זו מכונה טיפול אינטגרטיבי והיא מחייבת פיתוח תפיסה עולם טיפולית מורכבת הן לגבי אופי הבעיה והן לגבי מסלול ההתמודדות. ישנן צורות שונות של אינטגרציה, החל מאינטגרציה תיאורטית העוסקת בפילוסופיה שמאחורי שילוב התפיסות ו/או הכלים וכלה באינטגרציה של פרקטית של רצף הטכניקות הטיפוליות, העוסקת בהיגיון השימושי שמאחורי יישום של טכניקות מגישות שונות יחדיו.
לפני כעשור הופיע תחום טיפולי חדש - הפסיכותרפיה הפיננסית. חוקרים ואנשי טיפול יחדיו גילו עניין משותף בתחום הפיננסי כמוקד ליעוץ פסיכולוגי. לפני כארבע שנים נוסדה האגודה לפסיכותרפיה פיננסית אשר בין תפקידיה היו הגדרת תחום הטיפול והכשרת העוסקים בו. פסיכותרפיה פיננסית היא תחום טיפול בו מתקיימת אינטגרציה תיאורטית של מגוון בעיות שמציג המטופל, שהמכנה המשותף שלהן הוא היחסים הממוניים בין האדם לסביבה או בין האדם לרכושו. כסף ורכוש מעוררים רגשות המעצבים את ההתנהלות הכלכלית של האדם. רגשות אלו מעצבים גם תחומי חיים רבים אחרים. לצורך ההדגמה, נבחן לרגע את רמת ההכנסה שלנו. לרמת ההכנסה השפעה על תחומים רבים בחיים שלנו. נגזרים ממנה מצב הרוח שלנו, שביעות הרצון בעבודה, הדימוי העצמי, יחסי הזוגיות, היחסים עם המשפחה ועוד. אנו מחנכים את ילדינו בהתאם לרמת ההכנסה שלנו. רמת ההכנסה קובעת לא רק את מידת היכולת שלנו לממן להם השכלה טובה יותר, חוגים, בית ספר טוב יותר ואמצעי למידה. היא גם קובעת את היחס שלהם לכסף. למשל, "בשביל להרוויח כסף צריך לעבוד קשה", "לחסוך גרוש לבן ליום שחור", "מכסף צריך ליהנות", "כסף הוא לא מטרה בחיים אלא אמצעי". האופן שבו אנו משתמשים בכסף שהרווחנו הוא מודל נוסף עבור ילדינו להפנמה של "תסריטי כסף".
תסריטי כסף הם מרכיב מרכזי בפסיכותרפיה פיננסית. במונח זה אנו מתכוונים לסכמות קוגנטיביות-חוויותיות (cognitive-experiential schemes) הקשורות בכסף והרכוש שיש לאדם. בעבודה מקיפה שערך ברדלי קלונץ (Klontz, et al., 2006; Klontz and Klonz, 2009), זוהו 4 תסריטים מרכזיים: הימנעות מכסף, הערצת כסף, כסף מעמדי ודריכות לכסף. תסריטים אלו נקשרו עם התנהגות כלכלית והפרעות פסיכולוגיות הקשורות לכסף כמו התמכרות להימורים, לעבודה, פזרנות, וכו'. באופן כללי ניתן לתאר את התסריטים באופן הבא:
הימנעות מכסף - אנשים המחזיקים בתסריט זה נמנעים באופן שיטתי מכל עיסוק בצד הפיננסי של החיים. הם מסירים אחריות מעתידם הכלכלי, לרוב בתירוצים של חוסר הבנה. לדוגמה, "אני לא מבין בכסף ! אני מבין ב.... פרחים, ניהול, אוכל וכו'". חשוב לציין כי גם בעלי עסקים עשויים להחזיק בעמדה זו, לא רק שכירים. הם לרוב, יאמרו שהם מבינים לא בכסף אלא בתחום העיסוק שלהם: מסעדנות, עריכת דין, טיפול, כלי כסף או כל תחום תוכן אחר. מבחינה פסיכולוגית, אנשים שנמצאו גבוהים בסקאלת תסריטי כסף בתחום זה לרוב סבלו ממיגרנות, חרדות ודיכאון. תוארו כחסכניים ונמנעו מטיפול רפואי הכרחי.הערצת כסף - אלו המחזיקים בתסריט זה מניחים כי הכסף הוא הבסיס לאושרם. ככל שיהיה להם יותר כסף כך הם יהיו מאושרים יותר. אלו עשויים להיות וורקוהוליקים (workoholics), מכורים לעבודה. מבחינה פסיכולוגית, הם עושים שימוש בכסף כדי להביע הערכה, חיבה, אהבה ואוהבים להראות אותו. חלקם גם מציגים אגירה כפייתית.כסף מעמדי - בשונה מהערצת כסף, עבור אנשים המחזיקים בתסריט הזה השגת יותר כסף פירושה ערך עצמי גבוה יותר. כלומר, הערך העצמי שלהם גבוה יותר ככל שהם משיגים יותר כסף. הסיפוק מהשגת הכסף הוא חיצוני ומוצג לכלל באמצעות רכישת מותגים- שימוש בסלולארי החדש ביותר בשוק, בטלויזיה הכי גדולה או במכונית חדשה. מבחינה פסיכולוגית הם יטו לפזרנות, נטילת סיכונים גבוהה והתמכרות להימורים.דריכות לכסף - בעלי תסריט זה נחשבים כמחזיקים בעמדה זהירה ביחס לכסף. הם מגלים חרדה ביחס לעתידם הכלכלי, שומרים על מסגרת תקציבית ועוקבים אחר שינויים במעמדם הפיננסי. הם מקפידים על דיסקרטיות רבה בנוגע למצבם.
אף שעשוי להשתמע מהמעמד המרכזי של תסריטי הכסף בפסיכותרפיה פיננסית שהגישה הטיפולית היא קוגניטיבית התנהגותית, קיימים מודלים טיפוליים משיטות פסיכותרפוייטיות מגוונות. חלק משיטות אלו מבוססות מחקר כמודלים טיפוליים וחלקם נפוצים רק ברמה המעשית. בין המודלים הטיפוליים מבוססי המחקר ניתן למנות את: הגישה החוויתית (experiential therapy) של קלונץ (1999), טיפול ממוקד פתרונות (solution focused therapy) שפותח באוניברסיטת קנזס (Archuleta, 2013), טיפול קוגניטיבי התנהגותי שממוקד בהפרעות כמו אגירה כפייתית (Hoarding) ונחקר בפורמט פרטני (Tolin, et al., 2007) או קבוצתי (Gilliam, et al., 2011) ובקניה כפייתית (Mitchell, et al., 2006), טיפול על פי מודל התייחסותי שיתופי (Collaborative Relational Model) שפותחה על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה ומבוססת על טיפול משפחתי מערכתי עם יעוץ פיננסי (Kim, et al., 2011), מודל ההעצמה הפיננסי של פורד המבוסס על אינטגרציה בין טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול נרטיבי המתייחס ל"סיפורי כסף" (Ford, et al., 2011), מודל להפסקת קניית יתר (Benson and Eisenach, 2013) שעוסק בקנייה כפייתית.
השדה הטיפולי בתחום הפיננסי, בהיותו שדה צעיר מאוד, נשען על מודל טיפוליים המעוגנים במסורת הטיפולית כמו גם בזרמים טיפולים חדשים שלא נחקרו באופן ספציפי בתחום הפיננסי אלא יישמו כלים ושיטת טיפוליות מוכרות להתמודדות גמישה עם הקשיים אותם מציג המטופל. בין הגישות הללו ניתן למצוא את הטיפול הפסיכודינמי, טיפול ברוח פסיכולוגיית העצמי, טיפול פמיניסטי, טיפול מערכתי, טיפול נרטיבי, טיפול מבוסס קבלה ומחויבות (ACT), טיפול הומניסטי וריאיון מוטיבציוני. כפי שכבר ראינו חלק משיטות אלו הובילו ליצירת פרוטוקולים לטיפול שבוססו מחקרית.
פסיכותרפיה פיננסית, כאמור, מתמקדת במערכת היחסית הרגשית של אדם עם כספו או רכושו כמו גם מערכת האמונות שלו והתנהגותו הכלכלית. ככזו היא מתייחסת לתחומי פתולוגיה ידועים כמו התמכרות להימורים, אגירה כפייתית, וקנייה כפייתית. הפרעות אלו, אף שלא נקשרו יחדיו קודם לכן, טופלו היטב טרם לידתה של הפסיכותרפיה הפיננסית. הפסיכותרפיה הפיננסית זיהתה התנהגויות נוספות "רכות" יותר שלהן אותו מכנה משותף כמו הקודמות. התנהגויות אלו כוללות וורקוהוליזם (workaholism), תלות כלכלית, הכחשה כלכלית, פזרנות חברתית, בגידה פיננסית, וחוסר מובחנות פיננסית. מצבים אלו אינם מוגדרים כפתולוגיים על פי ספר אבחנות כלשהו, אך הם מובילים למצוקה גדולה ולהפרעה בתחומי חיים נוספים. נתאר מצבים אלו בקווים כללים בלבד על מנת להציע הכרות ראשונית עם המכנה המשותף של התנהגויות אלו.
קנייה כפייתית - קנייה כפייתית מוגדרת כעיסוק יתר או דחף לקניות שהוא בעל המאפיינים הבאים: א) בלתי נשלט, חודרני או ללא תחושה; ב) קנייה תכופה מעבר למה שהאדם יכול להרשות לעצמו, או שנדרש לו, או שהקנייה מתמשכת לתקופות ארוכות מאוד מעבר למה תוכנן מראש; ג) הדחף לקנות ועיסוק היתר בקניות גורמים למצוקה משמעותית, צורכים זמן ומפריעים לתפקוד החברתי והתעסוקתי או יוצרים קשיים כלכליים (לדוג' חובות, פשיטת רגל וכו'); ד) הקנייה הכפייתית אינה מתרחשת באופן יחודי בתקופה של מאניה. הקנייה הכפייתית מלווה בריגוש עז.
הימור כפייתי - מדובר בהימורים תכופים ומתמשכים המובילים למצוקה ולהפרעה תפקודית. כדי שהתנהגות זו תחשב כהפרעה עליה להתמשך לפחות 12 חודשים. בין המאפיינים שלה ניתן למצוא: א) חוסר מנוחה ועצבנות כאשר מנסים להפסיק או להאט את קצב ההימורים; ב) ניסיונות לא מוצלחים להפסיק או להאט את קצב ההימורים; ג) עיסוק יתר בהימורים; ד) ניסיון לפצות על הפסדים בהימורים נוספים; ה) תלות כלכלית באחרים כתוצאה מההימורים.
וורקוהוליזם (workaholism) - תופעה זו מתוארת לרוב כסוג של התמכרות; התמכרות לעבודה. מאפייניה הבולטים הם: א) בילוי זמן רב מאוד בעבודה; ב) טרדה רבה בעניני עבודה גם מעבר לשעות העבודה; ג) עובדים יותר מהדרוש על פי ציפיות המשרה. לעיתים קרובות וורקוהוליקים מאופיינים כבעלי צורך גבוהה בשליטה, פרפקציוניזם, חוסר גמישות, קושי להעביר משימות לאחרים, והשקעה רבה בעבודה על חשבון חיי חברה או פנאי.
אגירה - האוגר מאופיין בהקצנת התנהגות חיובית של חיסכון. התנהגות זו כוללת: א) קושי מתמשך להיפרד מחפצים ללא קשר לערכם; ב) צורך עז לשמור חפצים ותחושת מצוקה כאשר סביב פרידה מהם; ג) צבירת הרכוש "כובשת" מרחבי מגורים משמעותיים; ד) נגרמת מצוקה והפרעה תפקודית כתוצאה מההתנהגות.
הכחשה כלכלית - תופעה זו איננה הפרעה אלא מנגנון הגנה של הפרט. מנגנון זה מאפשר לאדם למתן את החרדה האוחזת בו כשהוא נדרש לעסוק בנושאים כספיים. משום כך, הוא נמנע מניהול ענייניו הכלכליים ומקבל החלטות פחות טובות עבורו.
פזרנות חברתית (financial enabling) - התנהגות זו זוהתה על ידי קלונץ ועמיתיו (2012) והיא מאפיינת פרטים הנותנים כסף לאחרים גם כאשר אינם מסוגלים לעמוד בנתינה מבחינה כלכלית, רק משום שאינם יכולים לדחות את הבקשה. בכך הם מקריבים את בטחונם הכלכלי למענם אחרים. אולם, דוקא לאחר מתן הכסף הם מתמלאים טינה וזעם משום שנדרשו להיות במעמד בו עליהם לתת ללא יכולת לסרב.
תלות כלכלית - קלונץ ועמיתיו (2012) מגדירים התנהגות זו כהסתמכות על אחרים לקבלת הכנסה ללא עבודה. הסתמכות זאת יוצרת מחד חשש מתמיד מניתוק צינור ההזנה הכלכלי ומאידך, תחושות כעס וטינה על עצם הצורך להיות תלוי בהכנסה זו. אלו מקטינים מצידם את המוטיבציה והתשוקה של הפרט להצליח. מצב זה נמצא במתאם גבוהה, באופן צפוי, עם הפרעת אישיות תלותית (Klonz, et al., 2008).
חוסר מובחנות פיננסית - מצב זה קשור לעולם התוכן ההורי. חוסר מובחנות כלכלית מוגדרת כשימוש שהורים עושים בכסף על מנת לתמרן את התנהגות ילדיהם. במילה תמרון אין התיחסות לתגמול כלכלי או מה שמכונה על ידי הורים רבים כ"שוחד". תמרון זה מבוסס על שיתוף בלתי הולם גיל של הילד במידע על המצב הפיננסי של ההורים על מנת לזכות לשיתוף פעולה שלו. מידע זה יוצר אצל הילד מצב של מתח וחרדה מאידך, ההורה עשוי לחוש הקלה משום שהוא, כעת, חולק עם ילדו את ה"לחץ הכלכלי" שבו הוא נתון.
בגידה כלכלית - התנהגות זו מאופיינת בשמירה על חשאיות וחוסר כנות בניהול הכלכלי המשותף. מבין כל ההתנהגויות שתוארו לעייל, זוהי אחת ההתנהגויות השכיחות ביותר. היא מפריעה בעיקר למערכת היחסים הזוגית. בעיקרה מדובר, בהתנהגות בה אחד מבני הזוג או שניהם אינם כנים ביחס לניהול ההון הזוגי - שקרים או הסתרה של הוצאות, שמירה על חשבונות סודיים, הסתרה של השקעות פיננסיות מצליחות וכושלות כאחד, ניהול האשראי וכדומה (Klontz and Klontz, 2009).
אנשי הסיוע הפיננסי - יועצים פיננסים, יועצים לכלכלת משפחה וכדומה - מגיעים מרקע כלכלי. החינוך הכלכלי מבוסס על אמונה ברציונליות כגורם מרכזי בקבלת ההחלטות בחיים. אף כאשר יש להם ידע מסוים בכלכלה התנהגותית, הם מרבים להשען על הנחות לוגיות מבוססות סטטיסטיקה בהבנתם את התנהגות האדם. כלומר, ביסוד התפיסה הייעוצית שלהם, נמצא האדם הכלכלי (Homo Economicus). דהיינו, התנהלותו הכלכלית של האדם מבוססת על שיקולי רווח והפסד. לפיכך, אדם ימנע מפעולה הכרוכה בהפסד כלכלי ויגביר את מאמציו נוכח האפשרות לרווח כלכלי. ההישענות שלהם על ידע פסיכולוגי שאובה במקרים רבים מן הפסיכולוגיה הקוגניטיבית המאפשרת להם להבין כי החלטות אנושיות אינן רציונליות בהכרח. עם זאת, בהציגם טיעונים רציונליים או תוכנית לשיקום פיננסי של משפחה הם יבליטו את התועלות הכלכליות שלה, בכדי לשכנע את הנועצים בנחיצותה. רבים מן העוסקים בתחום הסיוע הפיננסי לומדים להכיר עם הזמן בערך של טכניקות יעוץ השאובות מן העולם הטיפולי. נפוצה מאוד, כיום, ההצגה של היעוץ כאימון (coaching). זאת מתוך ההבנה כי פעולת היעוץ עצמה חייבת להתייחס לאדם בכללותו על היבטיו השונים. באופן זה היעוץ הפיננסי שואב טכניקות מעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ככלי להשגת מטרותיו היעוציות. שיטות אלו עדיין ממוקדות תוצאה ועוסקות פחות בעולמו הפנימי של האדם כיצור כלכלי. מטרתן להגיע לייצוב במצב הכלכלי של האדם (Archuleta and Grable, 2011).
למרבה האירוניה, תפיסת האדם כמונע מחישובי עלות תועלת כלכליים מונחת בבסיסו של עקרון העונג אותו טבע פרויד. עקרון זה מניח כי האדם שואף להגביר את העונג ולצמצם את הכאב בחייו. את העיקרון הזה שאל פרויד מן הכלכלן והפילוסוף בן זמנו ג'רמי בנת'ם. אדם הסובל מלחץ פיננסי כתוצאה מפרישה צפויה, משבר, קשיים בפתיחת עסק וכדומה יפנה ברוב המקרים לייעוץ פיננסי. כל זמן שהאדם אינו סובל מקשיים פסיכולוגים נלווים כמו חרדה, דיכאון, קשיים במערכות יחסים יעוץ לגבי תכנון פיננסי יספק. אולם, כאשר לא חל שינוי התנהגותי בשל קשיים רגשיים וקוגניטיביים או תסריטי כסף בלתי גמישים נדרשת התערבות ברמה של פסיכותרפיה פיננסית (Klontz, et al., 2008).
הפסיכותרפיה הפיננסית עושה את צעדיה הראשונים כיום, כתחום מובן בתוך עולם הטיפול ומנסה לבדל עצמה גם מול עולם היעוץ הכלכלי. יחד עם זאת, קיימות כבר גישות התערבות מבוססות מחקר לטיפול בקשיים פיננסיים. בנוסף, נבנתה טקסונומיה של קשיים והפרעות תפקודיות בעלי מכנה משותף מרכזי - היחס לכסף. נכון להיום, נראה כי התרומה המרכזית של תחום טיפולי זה הוא בהדגשת המקום שיש למימד הכלכלי בהתנהגות האדם ובעולמו הפנימי כמוקד טיפולי בפני עצמו.
יוסי ארנרייך, פסיכולוג חינוכי מומחה. חבר האגודה האמריקאית לפסיכותרפיה פיננסית. מטפל ביופידבק ונוירופידבק. יו"ר ועדת הסמכה באגודה הישראלית לביופידבק.
Archuleta, K. L., & Grable, J. E. (2011). The future of financial planning and counseling: Anintroduction to financial therapy. In J. E. Grable, K. L. Archuleta, & R. R. Nazarinia (Eds.),Financial planning and counseling scales (pp. 33-59). New York: Springer.Klontz, B. T., & Britt, S. L. (2012). How clients' money scripts predict their financial behaviors.Journal of Financial Planning, 25(11), 33-43.
Klontz, B. T., Britt, S. L., Archuleta, K. L., & Klontz, T. (2012). Disordered money behaviors: Development of the Klontz money behavior inventory. Journal of Financial Therapy, 3(1), 17-42
Klontz, B., Britt, S. L., Mentzer, J., & Klontz, T. (2011). Money beliefs and financial behaviors: Development of the Klontz money script inventory. Journal of Financial Therapy, 2(1), 1-22.
Klontz, B. T., & Klontz, T. (2009). Mind over money: Overcoming the money disorders that threatenOur financial health. New York: Crown Business
Klontz, B., Kahler, R., & Klontz, T. (2008). Facilitating financial health: Tools for financial planners,coaches, and therapists. Cincinnati: The National Underwriter Company.Spiegel (1991). The Growth of Economic Thought, Ed.3. Duke University. p. 341-343.
