דנה וישינסקי
בעמוד הנוכחי תוכלו למצוא את כל המידע הרלוונטי על תהליך ההתמחות בפסיכולוגיה בסקציות השונות, בדגש על התמחות בשירות הציבורי. מידע זה מתבסס על סקירת המפגש הוירטואלי "פני הפסיכולוגיה הציבורית – אז והיום" שנערך ביום חמישי, ה-30 באפריל 2020, אשר סיפק מידע אינפורמטיבי אודות תהליך הכניסה להתמחות. בחלק השני של המפגש, גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי מטעם משרד הבריאות, דיבר על תהליך הכניסה להתמחות וענה על שאלות המשתתפים (שבשיאם הגיע ל-400 איש). סקירה זו, מקווה לספק לכם סטודנטים ומתמחים עתידיים, את האינפורמציה הדרושה כדי להיכנס בצורה חלקה לתקופת ההתמחות, ותתמקד בשאלות הבאות:
ישנם שני מסלולים להתמחות בפסיכולוגיה: עם קבלת מלגה וללא קבלת מלגה. בפועל, ההתמחות ללא מלגה יכולה להתבצע גם בשירות הציבורי כאשר ישנם תקנים פנויים לכך במוסד (כך למשל עובדים התקנים של מתמחים בפסיכולוגיה החינוכית אשר מתמחים במערכת הציבורית אך ללא מלגה). יש לציין כי ההתמחות בשני המגזרים, הפרטי והציבורי, לרוב אורכת 4 שנים, כאשר בכל סקטור קיימת חלוקה פנימית מעט שונה עם דרישות די דומות. בכל סוגי ההתמחויות ישנה דרישה לעבוד בשני מקומות שונים או עם שתי אוכלוסיות שונות (למשל מסגרת אשפוזית ומסגרת מרפאתית), כמו גם בעזרת סוגי טיפול שונים (למשל טיפול פסיכודינמי, טיפול משפחתי ו-CBT). כל המידע אודות דרישות ההתמחות רשום בצורה מסודרת באתר משרד הבריאות.
התמחות פרטית מתבצעת בעמותות שונות ובמכוני טיפול פרטיים, כאשר על המתמחה מוטלת מציאת ההתמחות באופן עצמאי. החיסרון הגדול בהתמחות פרטית הוא בכך שהיא אינה מוגנת תחת הסכמים קיבוציים. כלומר, לא ניתן לבצע רגולציה על תנאי ההעסקה או על גובה השכר שמקבל מי שמתמחה באופן פרטי. מנגד, היתרון בהתמחות פרטית הוא העדר ההמתנה לתקן. ישנם מקומות הוגנים יותר או פחות, ואף נעשה ניסיון לנרמל את התנאים גם במגזר הפרטי, אך קשה לאכוף זאת ולמרבה הצער קיים עדיין ניצול של מתמחים במקומות שאינם בשירות הציבורי.
התמחות ציבורית (בין אם היא תחת מלגה או לא) מבוקרת תחת קורת גג של הסכמים קיבוציים, כך שתנאי ההעסקה והשכר ידועים מראש ומפוקחים. היתרון הגדול של המסגרות הציבוריות הוא שתהליך ההתמחות בהן הרבה יותר ממוסד ומאורגן, ובדרך כלל גם מושקע יותר מבחינת היקף התכנים וההעשרות הניתנים למתמחה.
באופן כללי, ניתן להגיד כי כמות המתמחים מתחלקת בצורה די שווה בין מקומות ציבוריים לפרטיים.
המלגה הינה תקציב המוענק למוסד המעסיק את המתמחה לצורך מימון חלקי ההכשרה וההדרכה שלו מטעם משרד הבריאות, וחשוב לציין כי גובה המלגה לא קובע את גובה ההשתכרות של המתמחה. מלגות ניתנות בעיקר בשירות הציבורי או במסגרת מצומצמת במספר עמותות. הפסיכולוגיה החינוכית, המאורגנת באמצעות תקנים ברשויות המקומיות, איננה זקוקה למלגות. לעומת זאת, המתמחים הקליניים, הרפואיים, ההתפתחותיים והשיקומיים יכולים להתחיל התמחות בשירות הציבורי רק במסגרת מלגה או באופן תשלום אחר שהוא לא מלגה (התמחות פרטית/מימון עצמאי של הגוף הציבורי). מרבית מקומות ההתמחות של הפסיכולוגים התעסוקתיים הם פרטיים; למעט הצבא והמשטרה, אין כמעט מקומות ציבוריים לתעסוקתיים. באופן כללי, תקציב המלגות מצומצם מאוד ולכן הוא מוקצה באופן דיפרנציאלי, בהתאם להיקף האוכלוסייה. עוד על מלגות משרד הבריאות ניתן למצוא כאן.
במקומות שלא רשומים תחת מלגות, אין שום תהליך מכרזי, כך ש"בעל המאה הוא בעל הדעה". כלומר, מקום פרטי יכול לקבל את מי שהוא רוצה להתמחות בתהליך קבלה שאינו מפוקח על ידי משרד הבריאות ואינו מחייב במימון חיצוני.
שכר מתמחה בשירות הציבורי שעובד בחצי משרה, הנמצא תחת הסכמי משרד הבריאות, מתחיל ב-3,300₪ נטו, (תלוי בכל מיני תוספות כמו הסעות, ילדים וכו') ומסתיים בסוף ההתמחות בערך ב-4,000₪ נטו. השכר נקבע לפי ותק ודרגה; כל שנה נצברת תקופה על הותק, ועם התקדמות במעמד, עולה השכר בהתאם במעט. לצורך ההשוואה, פסיכולוג מומחה בשירות הציבורי מרוויח בערך 6,000₪ נטו. שכר מתמחה בשירות הפרטי העובד בחצי משרה נע בין 2,200-3,000₪ נטו והוא משתנה בין מקום למקום. יש מקומות למשל, אשר משלמים רק על טיפולים שהתקיימו בפועל וכך לא מגלמים במשכורת פגישות שהתבטלו.
יום עבודה בשירות הציבורי אורך שמונה וחצי שעות, למעט יום חמישי האורך כשמונה שעות בלבד. אמנם ההתמחות היא בחצי משרה, אך ועד המתמחים מצא כי, בממוצע, ההתמחות גובה בערך יום עבודה נוסף מהבית עקב משימות ועיסוקים הקשורים בהתמחות (כמו הכנת חומרים להדרכות השונות למשל).
לעיתים אפשר, אך לא מומלץ, במיוחד לאור השכר. כאשר ההתמחות נעשית תחת מלגה זה כמעט בלתי אפשרי. זאת מאחר והמלגות המוקצות לא מספיקות לכולם ולכן אין אפשרות להעניק מלגה מלאה לאדם אחד, ויש העדפה לספק חצאי מלגה לשני אנשים, כך שיוכלו להתחיל בתהליך ולפרוש אותו לאורך הזמן.
אין מניעה מלעבוד במקביל להתמחות, בעבודה אשר לא קשורה לתחום הטיפולי, אך עבודה כפסיכולוגים במסגרת קליניקה פרטית יכולה להיעשות רק החל מהשנה השנייה להתמחות. על מנת לטפל באופן פרטי במהלך ההתמחות ישנם תנאים ברורים שעל המתמחה לעמוד בהם, כמו למשל להיות מודרך ע"י פסיכולוג מומחה ומדריך מורשה. התנאים מפורסמים בהנחיות באתר של מערך הפסיכולוגיה במשרד הבריאות.
סטודנטים הנמצאים במסלול ישיר לדוקטורט יכולים להתחיל התמחות עם סיום התואר השני וכמו כן ניתן לפנות להתחלת דוקטורט בזמן ההתמחות (או להפך). יחד עם זאת, נראה כי קשה מאוד לקיים חצי משרה באקדמיה וחצי משרה בהתמחות, במיוחד כאשר ידוע כי בפועל ההתמחות גובה שעות נוספות מעבר לחצי משרה. הדבר תלוי בהרגשה האישית של המתמחה/דוקטורנט ושל הגורמים האחראים עליו במסגרות אלה.
קשה לענות בצורה מדויקת על שאלת זמן ההמתנה להתמחות היות וזה תלוי בהרבה גורמים. מי שיתקבע מראש על מקום מסוים בו חשוב לו לעשות את ההתמחות, סביר שיחכה זמן רב עד שלמקום הספציפי בו הוא מעוניין יתפנה תקן. לעומת זאת, מי שיוכל להרחיק מאזור הנוחות ולהתמחות בפריפריה, אולי יחכה פחות. עם זאת, חשוב לציין כי רוב האנשים לא מחכים יותר משנה מזמן סיום לימודיהם ועד שהם מתחילים התמחות. כמו כן, עיקר ההמתנה היא להתמחות הקלינית. מתמחים שיקומיים, רפואיים והתפתחותיים כמעט לא ממתינים, והחינוכיים לא ממתינים כלל. מה שחשוב בפועל זה מיקום המתמחה ברשימת ההמתנה באשכולות 1 ו-5, וראיון הקבלה הספציפי במקום ההתמחות אותו יש לעבור על מנת להתחיל בו התמחות.
הרעיון הוא שהממתינים למלגה של משרד הבריאות לטובת התמחות בשירות הציבורי מסודרים ברשימות לפי מספר גורמים: (1) כמה זמן הם צריכים לעשות התמחות, (2) מה נותר להם מההתמחות ו-(3) באיזה שלב הם נמצאים. כל מי שמתחיל התמחות נכנס אוטומטית לאשכול 5, זהו אשכול תחילת ההתמחות. אם נקח לדוגמה אדם שעשה התמחות קלינית במסגרת מרפאתית למשך 3 שנים, הרי שלטובת השלמת שנה נוספת בהתמחות במסגרת אשפוזית הוא יכנס לאשכול 1 – כלומר אשכול של מי שנותרה לו רק שנה אחת להתמחות. היום כמעט כל המכרזים פתוחים גם לאשכול 1 וגם לאשכול 5. אשכולות 2-3-4 הם למי שמתקדמים בשנים, ואין לכך חשיבות מיוחדת.
מי שנמצא לקראת סוף השנה השנייה בתואר השני, אמור לקבל הודעה מטעם משרד הבריאות שמזמינה אותו להירשם בפורטל. הרישום בפורטל, מאפשר להגיש דרכו טפסים מסוימים ולהתעדכן בסטטוס הנוכחי של המתמחה העתידי. מרגע הזכאות לתואר (לאחר קבלת הציון על עבודת הגמר/תזה), על מוסד הלימודים לשלוח לסטודנט תעודת זכאות לתואר שני, ובאותה עת תישלח הודעה ממשרד הבריאות שתאפשר רישום בפנקס הפסיכולוגים. לאחר הרישום בפנקס, יישלח בדואר הרישיון לעסוק בפסיכולוגיה, המאפשר להיכנס למסלול קבוע של התמחות. לאחר ההרשמה בפנקס הפסיכולוגים, יש לבקש בפורטל טופס בקשה לזכאות למלגה.
מי שהתואר השני שלו לא הסתיים בזמן וחל אצלו עיכוב בקבלת הזכאות לתואר (למשל בשל עבודת התזה שהתארכה), אך מצד שני כן סיים את חובות השמיעה של התואר, יוכל להתחיל "התמחות זמנית" במקום "התמחות קבועה". המשמעות של ההתמחות הזמנית היא שהיא מוגבלת בזמן, כך שעל הסטודנט למלא אחר חובותיו האקדמיות לא יאוחר משנתיים לאחר תחילת ההתמחות בכדי שהיא תוכר לו.
בדרך כלל ההפסקה מסיום הלימודים נעשית בכל מקרה אם ממתינים למלגה. בנוסף, קיים נוהל מסודר לכל סוגיית ההיעדרות והפסקת ההתמחות מסיבות שונות (מחלה, חופשה וכו'), גם לצורך חופשת לידה (מפורט בהמשך). במקרה של היעדרויות ממושכות של מספר שנים יש צורך בדיון בועדה המקצועית, כך שאין תשובה אחת גורפת וכל מקרה יבחן לגופו.
באתר משרד הבריאות קיימת רשימה מסודרת של כל המוסדות המוכרים להתמחות, הפרטיים והציבוריים. גם את המלגות העדכניות להתמחות, ניתן למצוא באתר משרד הבריאות, והן מתפרסמות לרוב מידי חודש. מי שיכול להירשם אליהן, הוא מי שמילא מועמדות לקבלת מלגה ונכנס לרשימת ההמתנה. לצורך זאת, יש להיות רשומים בפנקס הפסיכולוגים, וכדי שזה יקרה - יש להיות זכאים לתואר. הפסיכולוגים החינוכיים, אשר משתייכים לשפ"ח של הרשויות המקומיות, צריכים לעקוב אחר מכרזים של הרשות המקומית ולא אחר אלה של משרד הבריאות.
כל מי שרשום ברשימת ההמתנה יכול להגיש מועמדות, אך ישנה הגבלה מסוימת על מספר המקומות להם ניתן להגיש במקביל. בכל מקרה, המוסד המוכר להתמחות מזמין אליו לראיון את חמשת המועמדים הראשונים המופיעים אצלו ברשימת ההמתנה, ומי שיתקבל להתמחות הוא זה שימצא המתאים ביותר מתוך חמשת המועמדים הללו, גם אם הוא מופיע רחוק יותר ברשימה. מי שיקבל את ההחלטה הסופית במרבית המקרים הוא הפסיכולוג הראשי במוסד ובתיאום עם מחלקת משאבי אנוש.
חשוב להדגיש שמדובר באחריות משותפת של המתמחה ושל המוסד המוכר לעמוד בדרישות, אך התיעוד והרישום של העמידה בחובות היא באחריות המתמחה. בפועל, משמעות הדבר היא כי על המתמחה מוטלת האחריות לרשום באופן מסודר כל דרישה הנחשבת לו כחובת התמחות (בטופס ריכוז התמחות). לא מומלץ לנסות להיזכר בסיום ההתמחות בשמות המדריכים מן השנה הראשונה או לחפש אחריהם כדי שיחתמו על טופס מסוים וכדאי להסדיר את הדברים הללו בזמן אמת. אמנם יש ניסיון מטעם משרד הבריאות להמעיט בטפסים, אך עדיין יש לא מעט כאלה לאורך הדרך ויש לזכור למלא אותם בכל שלב נתון. בכל תחום יש דף שמפרט באתר משרד הבריאות את כל התהליכים והשלבים אותם יש לעבור.
בכדי שתחילת ההתמחות תירשם ותוכר במערכת, יש למלא "טופס אישור התחלת התמחות", אותו יש לשלוח למשרד הבריאות. ע"פ התקנון, ההתמחות מתחילה להיספר מהרגע שהטופס מגיע אל משרד הבריאות, או מהרגע שההתמחות מתחילה בפועל – מה שיהיה התאריך המאוחר יותר. לא אחת קורה, שמתמחים נזכרים בשליחת הטופס שנה או שנתיים לאחר תחילת ההתמחות בפועל, דבר המייצר סיבוכים רבים, כך שחשוב מאוד לשלוח את הטופס בזמן. באופן כללי, בכל שינוי שקורה בתהליך ההתמחות יש לעדכן את משרד הבריאות (לרוב באמצעות בטופס קיים).
חופשת לידה במהלך התמחות מוכרת לתקופה של שלושה חודשים. כלומר, שלושה חודשים שנלקחו לטובת חופשת לידה יספרו כחלק מההתמחות ו"הפז"מ דופק". בכל מהלך ההתמחות, ניתן לצאת לשתי חופשות לידה, למשך שלושה חודשים בדיוק. במרבית המקרים ניתן להאריך את חופשת הלידה ל-6 חודשים, אך התקופה המוכרת להתמחות מתוך החופש תהיה בכל מקרה שלושה חודשים ולא יותר. ביחס לשאלה האם זה חוקי להגביל את מספר חופשות הלידה, חשוב לציין כי התמחות לא נחשבת כתעסוקה אלא כהכשרה, כך שההגבלה למעשה חוקית לחלוטין.
יש חשיבות לתזמון היציאה לחופשת לידה; אם מתמחה יוצאת לחופשת לידה וחוזרת לאותו מקום התמחות אין עם זה בעיה, אך אם היא חוזרת למקום אחר עליה למסור חוות דעת מקצועית בדבר תקופת עבודתה טרם יציאתה לחופשת הלידה, אשר תכריע האם ניתן לצבור את התקופה או לא. בשנה האשפוזית אצל הקליניים למשל, לא ניתן להחשיב את שלושת חודשי חופשת הלידה כחלק מזמן ההתמחות, ויש להשלימן לאחר מכן בכדי לצבור 12 חודשי התמחות מלאים במסגרת אשפוזית.
מי שסיים תואר שני בארץ יכול להתחיל התמחות בתחום שבו הוא למד באופן אוטומטי. מי שרוצה לעשות הסבה לתחום אחר (למשל להוסיף התמחות חינוכית להתמחות קלינית), נדרש לפנות לועדה המקצועית ולבדוק מה הן הדרישות שעליו לעמוד בהן. כך למשל, פסיכולוג קליני שלא מעוניין להמתין זמן ארוך למלגה שתתפנה ומעוניין בזמן הזה להתחיל התמחות חינוכית, צריך לפנות לועדה ולהבין מה עליו צריך להשלים מבחינת אקדמית.
לכל שאלה שתעלה לאורך הדרך, ניתן להיכנס לאתר מערך הפסיכולוגיה משרד הבריאות ולמצוא בדף הראשי שלוש כתובות מייל: אחת שעוסקת בתחום הרישום, אחת בתחום ההתמחות, ואחת ישירות אל הפסיכולוג הראשי (כיום גבי פרץ). במשרד קיים צוות שכל כולו עסוק בליווי תהליך ההתמחות, קבלת הטפסים השונים ומתן מענה על שאלות בכתובת הבאה: [email protected]
לסקירת החלק הראשון של המפגש
בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מטעם המכללה האקדמית תל אביב-יפו. מטפלת מוסמכת (M.A) לטיפול בהבעה ויצירה, במיקוד פסיכודרמה, מטעם מכללת סמינר הקיבוצים.
