תפריט נגישות

טיפול בנפגעי אונס הומוסקסואלים: מבט מתוך הקליניקה

רני לוי

הרצאתו של רני לוי מהכנס "במילים אחרות"- שיח מתעורר על פגיעה מינית במרחב להט"בי, אוניברסיטת תל אביב, 1.12.2013. לסקירה מלאה של יום העיון לחצו כאן.

מבוא

שיח על הטיפול בנפגעי פגיעה מינית הומוסקסואלים הינו חשוב ביותר, ואבקש להקדים בתודות לכל העוסקים במלכה, אלו הדואגים להפוך אבן אחרי אבן ולא להשאיר אף אחת אשר מתחתיה מסתתרת פגיעה מינית. ברצוני להודות באופן אישי לערן האן, רכז קו גברים במרכז הסיוע בתל-אביב, וליואב לוריא שותפי להנחיית קבוצת הנפגעים ההומוסקסואלים שעזרו לי רבות בהכנת הרצאה זאת. עוד ברצוני להודות לחברי ישי גרשון שהארותיו תרמו לטקסט הזה באופן ניכר ומשמעותי. בדברי אנסה להגדיר את סוגי הפגיעות המיניות שבהם מעורבים הומואים כנפגעים וכן להצביע על המורכבות של המפגש בין הפגיעה המינית לאוריינטציה המינית של הנפגע. אבקש לדבר מתוך ניסיון קליני של מי שבמשך שנים מטפל בגברים נפגעי אונס.

לפני שאתחיל ברצוני לציין עובדה ידועה אך נשכחת, מסוג העובדות שכל כך קרובות אלינו, ממש לנגד עינינו, עד שאנו לא רואים אותן. העובדה היא כי טראומה היא טראומה. טראומה במובן הבסיסי והראשוני שלה כאירוע הנחווה באופן סובייקטיבי כמסכן חיים, אירוע אשר החרדה שהוא מעורר משתקת את יכולת החשיבה ומכאן גם התפקוד של היחיד, טראומה כאירוע שהוא תמיד אירוע ללא מילים, שכן יכולת מציאת המילים נעלמת בתוכו ובמהלכו. טראומה במובן הזה היא תמיד טראומה, וזאת קודם להיותה מומשגת בכלל. במובן הנפשי, הפיזי-ביו-כימי, נסיבות האירוע הטראומתי אינן משנות. המציאות שבה התחולל האירוע הטראומטי מתחילה לשחק תפקיד בשנייה שלאחר האירוע. זו כוללת נסיבות חיצוניות כגון תאונת דרכים, אבדן של אדם קרוב, אונס, פיגוע וכך הלאה, וכן נסיבות פנימיות שנתן להגדירן כמסוגלות נפשית, כוחות אגו, יכולת הכלה ועוד גורמים איתם מגיע האדם לאירוע הטראומתי.

אני עוסק כאן היום באופן שבו אונס נחווה, מומשג ומשפיע על היחיד. יחיד שבין שאר המאפיינים הרבים שלו, הוא גם הומוסקסואל. אני אומר זאת כי לאדם המגיע לטיפול היבטים רבים הייחודיים לו; כוחותיו, חולשותיו, יכולתו לתת אמון ולהיעזר באחרים, הגנותיו, משאלותיו, יחסי האובייקט הייחודים לו והטרנספרנס שהוא יפתח בטיפול, במילים אחרות, עיסוק במטופל נפגע הטראומה המינית ובאוריינטציה המינית שלו, אל להם למחוק או לצמצם או להצל על כל שאר הדברים שיש באדם, שהופכים אותו למי שהוא.

סוגי פגיעות בגברים הומוסקסואליים

פגיעה מינית בגברים היא קטגוריה גדולה ומורכבת הכוללת בתוכה מספר תתי קטגוריות שאחת מהן היא פגיעה בגברים הומוסקסואלים. אנסה להציג מספר נסיבות בהן מתרחשת פגיעה מינית בגברים הומואים. אלו מקרים בהם נתקלתי במהלך עבודתי וכן כאלו המתועדים בספרות. אני בטוח שנתן למצוא עוד אחרות ונוספות.

הראשונה היא אונס בפגישה חד פעמית, המהווה את הקטגוריה הנפוצה ביותר. במצב זה, הנפגע והפוגע נפגשים לצורך קיום יחסי מין או לצורך היכרות שמתגלגלת למפגש מיני. תוך כדי האירוע המיני עובר אחד את הגבול שאותו קבע האחר. להלן עדות של בחור שעבר אונס אלים מהסוג הזה, אשר נאספה בפרויקט איסוף עדויות שקדם לכנס זה. האישור להצגתה בפני קהל נבע מתוך האומץ של אלה אשר מבקשים לשבור את השתיקה סביב פגיעות מיניות בקהילה:

אני גבר הומוסקסואל בן 28 מהדרום, לפני כשנה הכרתי גבר באינטרנט ממרכז, נסעתי אליו באחד הערבים. מיד כשהגעתי התחלנו בקטע מיני. הוא הוריד לי את המכנסיים ובלי שום הכנה החדיר לתוכי דילדו בצורה אגרסיבית שהכאיבה לי מאד, הרגשתי שמשהו קורה לי בגוף, משהו שלא הרגשתי בעבר, סוג של כאב מטורף. תוך שניה הכל התמלא בדם. הוא הוציא את הדילדו ואמר לי: " חשבתי שאתה מנוסה". הרגשתי כל כך אשם ולא בסדר שהרסתי את המפגש. לכן נשארתי והמשכתי לענג אותו כשאני סובל מכאבים. היום במהלך טיפול אני מבין שנעשתה שם פגיעה. הוא לא שאל , לא דאג ורק האשים אותי בכך שאני לא מנוסה מספיק, אחרת לא הייתי צריך להיפצע".

ישנן מספר תמות העולות מדברי הנפגע, אשר ישובו להופיע שוב בעדויות נוספות שאביא בהמשך:

  • גילוי והגדרת הפגיעה כפגיעה בדיעבד.
  • תחושת האשמה של הנפגע על כך שהרס את המפגש, קלקל את האווירה ולא התנהל כפי שנדרש ממנו.
  • הקושי להפסיק את המפגש האלים וזאת מתוך תחושת האשם של הנפגע וכן מתוך הקושי להכיר בכך שאכן מתרחשת כאן פגיעה מינית.
  • תחושת המירמור והאכזבה של הפוגע מהמפגש המיני שבו לא בא על סיפוקו.

בקטגוריה זאת, של מפגשים חד-פעמיים חשוב לציין גם מקרים של אונס במקום בילוי, כגון מועדון, אשר מתרחש בדרך כלל תחת השפעת סמים או אלכוהול. בפעמים אלו נצפה לזיכרון מטושטש של פגיעה, אשר התקיימה כאשר הנפגע נמצא במצב של שיפוט לקוי וחוסר אונים כתוצאה ממצבו.

אונס על ידי אדם קרוב כאשר הנפגע טרם גיבש את האוריינטציה המינית שלו: רב הפגיעות המיניות הם פגיעות המתרחשות על ידי אדם הקרוב לנפגע. אני מדבר על פגיעות בהם מעורב אדם מבוגר וילד. הילד לאחר מכן גדל ומגלה כי הוא נמשך לגברים. כל המטופלים שעסקו בשאלת הקשר בין הפגיעה להומוסקסואליות שלהם תהו אם השפיעה הפגיעה על האוריינטציה המינית שלהם. ברב הפעמים לאחר ברור כלשהו גילו שהפגיעה קשורה לאופן שבו הם תופסים את ההומוסקסואליות שלהם, אך אינה הסיבה להיותם הומואים.

אונס בין בני זוג: כאשר מתקיימת מערכת יחסים פוגענית בין בני הזוג. אחד מבני הזוג כופה את עצמו על השני מבלי שהשני לא מרגיש שהוא יכול לצאת מהקשר האלים שבו הוא נמצא. מקרים אלו מתרחשים גם כאשר מתקיימת תלות כלכלית בין הפוגע לנפגע והנפגע "משלם" כביכול על כך שמקבל אוכל ומקום לינה באמצעות מין.

אונס בתוך מוסד שבו מתקיימת מערכת יחסים היררכית בין הפוגע לנפגע: הפוגע לעיתים קרובות יודע למצוא את הנער המתלבט ולכן החלש יותר בפנימייה, במוסד דתי כזה או אחר , בצבא, או במקום עבודה ולפגוע דווקא בו. הרבה פעמים תחת עילה של התעניינות בנפגע והערכה לנפגע, מזמן הפוגע את הנפגע לסיטואציות שבהם קל לו לפגוע בו. המקרים האלו מלווים לפעמים באיום לחשוף את ההומוסקסואליות של הנפגע, או איום אחר המסכן את הנפגע ומאלץ אותו להיכנע לפוגע.

הקשר בין החוויה העצמית לבין המשגת הפגיעה

תהיה הסיטואציה אשר תהיה, האונס פוגש את הנפגע ההומוסקסואל על אישיותו המיוחדת ועל האופן המסוים שבו הוא חווה את עצמו ואת האוריינטציה המינית שלו. ישנו קשר ברור בין החוויה העצמית של הנפגע לבין הדרך שבה הוא ממשיג לעצמו את הפגיעה שעבר ואת השפעתה עליו. הציר המרכזי הוא ציר הבושה - גאווה. נתן לומר באופן כללי כי ככל שהאדם חווה את עצמיותו כטובה יותר, קרי, עצמיותו בהירה לו והוא מקבל אותה כטובה, וככל שהוא בטוח בעצמו יותר - כך תפישת התנהלותו בשעת הפגיעה המינית שעבר ויכולתו להתמודד עם תוצאותיה טובות יותר. הבעיה המרכזית היא שהפגיעה בדרך כלל קורית לפני שהאדם מרגיש שלם או אף גאה באוריינטציה המינית שלו, תהיה משמעות הגאווה הזאת אשר תהיה. 

הקשר בין הפגיעה המינית לבין האוריינטציה המינית בא לידי ביטוי בכמה אופנים:

  • ניסיון להסביר את האוריינטציה המינית באמצעות הפגיעה: השאלה "האם אני הומו בגלל שעברתי תקיפה מינית" מאפיינת לרוב אנשים שעברו את הפגיעה בילדותם, ונוטים לחשוב כי עצם הפגיעה עיצבה את האוריינטציה המינית שלהם.
  • ניסיון להסביר את התרחשות הפגיעה באמצעות האוריינטציה המינית: ישנם אנשים שנוטים לחשוב כי עצם הזהות ההומוסקסואלית שלהם היא זאת שגרמה לפגיעה המינית. כלומר, "אני הומו ולכן זה קרה לי". למעשה, מדובר בניסיון להסביר לעצמי מדוע זה קרה דווקא לי. ההסבר של השכר ועונש הופך להיות רלוונטי עבור הומואים שרואים באוריינטציה שלהם משהו מעורר אשמה, ואז הגמול על האוריינטציה הופך להיות התקיפה המינית.
  • רגשות כלפי הזהות ההומוסקסואלית מועצמים על ידי הפגיעה המינית: הרגשות המועצמים הם בושה, דימוי עצמי נמוך ושנאה עצמית. כלומר, הבושה בהומוסקסואליות עלולה להתגבר בעקבות הפגיעה המינית אצל האדם שאינו שלם עדיין עם נטייתו. "אני גם הומו וגם עברתי תקיפה מינית" הוא אומר לעצמו, מה שיוצר סוד בתוך סוד או, במילים אחרות, את חווית הארון הכפול. דבר דומה קורה עם ההומופוביה והשנאה העצמית - גם הן נוטות להתעצם בעקבות הפגיעה המינית.
  • גאווה סביב האוריינטציה המינית מסתירה בושה לגבי הפגיעה: לעתים קיים מצב שונה שבו יש פיצול בין התחושות לגבי ההומוסקסואליות והתחושות לגבי הפגיעה המינית. כוונתי כאן למצב שנתקלתי בו פעמים רבות שבו המטופל חש נוחות וגאווה כביכול לגבי האוריינטציה המינית, אך מרגיש בושה רבה לגבי הפגיעה שעבר. לטעמי מדובר בבושה אחת והיא הבושה על היותנו לא אהובים ולא רצויים. התחושה המרכזית הזאת יכולה להיות קשורה לאוריינטציה המינית כמו גם לפגיעה המינית וכמו לדברים רבים אחרים. פעמים רבות, התחושה של היציאה מהארון והגאווה מסתירות עצמי פגוע ומבויש שעדיין נותר עזוב וזקוק להכרה.

נושאים נוספים שיכולים לעניין אותך:

ο השלכות בריאותיות של פגיעה מינית והגישה למטופל/ת נפגע/ת טראומה מינית

ο מיקרו-אגרסיה והמטפל כאובייקט מיקרו-טראומטי

ο פגיעה מינית חוזרת: התבוננות מעבר לרה-ויקטימיזציה

עדות של נפגע

אבקש להדגים תמות אלה, המאפיינות את הקשר בין הפגיעה לאוריינטציה המינית, באמצות ניתוח עומק של עדות נפגע. 

שמי אלי (שם בדוי), הזיכרון הזה מתעתע בי הרבה שנים. היום אני יודע שזו הייתה פגיעה מינית, שזאת הייתה הסגת גבול! הייתי בן 25, הומו מתחבט שנמשך לגברים אבל מאד רצה חיים נורמטיביים, השנאה שלי את עצמי ואת נטייתי לא נתנה לי מנוחה. פגשתי ברחוב גבר שהייתה לי איתו מערכת יחסים קצרה מספר שנים קודם לכן, אז הייתי מתאהב בכל מי שרצה אותי - לא ידעתי לאבחן באופן בדיוק מה נכון לי ומה מתאים לי - התאמתי את עצמי לדרישות ה"מקצוע" (המקצוע זה להיות הומו), מצאתי את עצמי מאפשר לגברים לעשות מה שהם רצו, לא רציתי לבאס, לא רציתי להתגלות כלא מבין עניין. בדיעבד אני יודע שכבר במערכת היחסים הקצרה איתו נחצו הגבולות שלי והיה שם משהו פוגעני, הוא לא ראה אותי יותר מאשר טרף קל לגחמותיו המיניות. ואז פגשתי אותו ברחוב והוא נורא התלהב, חשבתי שגם אני. עליתי לדירתו והוא נתן לי משקה שהוא הכין - תה עם הרבה אלכוהול, ואני הרי שונא אלכוהול, אבל שוב לא רציתי לבאס (רציתי להראות) לו שאני כבר לא אותו הומו צעיר שהייתי. מהר מאד הרגשתי מסוחרר ולא בטוב ומצאתי את עצמי במיטתו, הוא לא חיכה הרבה וחדר אלי בלי בכלל לראות אותי ממטר, מעבר לכאב ולהשפלה בלא לראות אותי - לא הצלחתי לעשות דבר. הוא המשיך והמשיך ואני רק רציתי למות. הרגשתי כמו זונה, כמו לא יותר מחור ושנאתי את עצמי על שאפשרתי לו ועל כך שאני הומו, הכל הגעיל אותי - הריחות, ריח הגוף שלו, השיער שלו. משקל הגוף שלו מעלי נראה כאילו הוא הולך למחוץ אותי. לקח לי עשר דקות לאזור כוח ולהחליט לעשות מעשה. לא יודע איך אבל דחפתי אותו מעליי, הוא החל להתעצבן ולבוא בטרוניות איך זה שאני לא מאפשר לו להגיע לסיפוק. אספתי את בגדי, התלבשתי ויצאתי משם. ידעתי שזה היה לא נעים, הרגשתי מושפל ומלוכלך, אבל לא ידעתי להגדיר לעצמי שזאת הייתה פגיעה מינית, שלא לדבר על זה שאולי נאנסתי שם. הרי באתי מרצוני, עליתי אליו בידיעה כמעט ברורה שיהיה בסוף מין, אבל חשבתי שזה יהיה אחרת - רציתי להאמין שהוא התלהב לראות אותי אחרי כל השנים, שהוא רוצה אותי כי אני שווה משהו. לקח לי שנים עד שיכולתי ליהנות מחדירה ולתת אמון במשהו שרוצה אותי בשביל מי שאני ולא בשביל מה שאני אמור לספק. אין כאן לכאורה טראומה, אין כאן דרמה ובכל זאת..הייתי שם ומישהו עשה בי כרצונו ולא כרצוני. היום אני יודע שאין כמעט הומו שלא עבר מתישהו משהו דומה לזה. היום אני לא מוכן לומר שזה חלק מהמקצוע.

מדובר בעדות של אדם שעבר אונס בגיל 23. אציין כי חשוב היה לי להביא דווקא מקרה של אדם בוגר, גבר בן 23 שעבר אונס, בכדי שנוכל לבחון את המתרחש בנפשו של זה אשר כבר גיבש לעצמו זהות הומוסקסואלית. במקרים אחרים, בהם מדובר בילד, נער או אדם שזהותו טרם עוצבה, נמצא פעמים רבות בלבול באוריינטציה המינית המובל להתייסרות בחיפוש אחר הזהות שתהליך גיבושה הופרע על ידי הפגיעה. מטרתי כמטפל במצב זה היא ללוות את המטופל בגיבוש הזהות, תהיה זאת אשר תהיה, וכן ללוות אותו אם אין ברצונו לגבש זהות קבוע ויציבה כלשהי.

אלי אומר כי "היום אני יודע שאין כמעט הומו שלא עבר מתישהו משהו דומה לזה". האם אלי צודק? האם באמת אין הומו שלא עבר משהו כזה? במשך שנים נהגתי לומר כי אין יותר נפגעים בקרב הומוסקסואלים מאשר בשאר אוכלוסיית הגברים והנה מגיע משהו ואומר כי הקהילה כולה נגועה בזה. אני מניח שהאמת היא איפה שהוא באמצע; הרבה עברו, אבל לא כולם. האמת היא שזה די ברור; אם חלק מסוים מההומואים מקיים יחסי מין בתדירות גבוהה עם בני זוג מתחלפים, הרי שהסיכון לפגיעה, מטבע הדברים, עולה. בהקשר זה, כותבים ערן האן וקרן שחר :"חופש מיני נותן לגיטימיות להתנהגויות ורגשות שהומואים ולסביות התביישו בהם בעבר, אבל הוא גם מרחב שמאפשר השפלה ניצול ואונס".

נקודה חשובה נוספת היא, מה זה ה"זה" שאין כמעט הומו שלא עבר? גרטנר (Gartner, 1997) מחלק את סוגי התקיפה המינית של גברים לשלושה:

  • מצבים הכוללים חדירה: כפיית יחסי מין אוראליים או אנאליים, החדרת איבר מין או איבר גוף או חפץ כלשהו לגופו של הנפגע.
  • מצבים הכוללים מגע פיסי שאינו נאות: כפיית אוננות לתוקף או לנפגע, ליטופים באיבר המין או בשאר הגוף, נגיעה בגוף בתואנות שונות כגון בדיקה או רחצה שלו, וחיכוך גוף הנפגע בגוף הפוגע.
  • מצבים הכוללים פיתוי וגירוי שאינם כרוכים במגע: התערטלות מול קטין, חשיפת גופו של קטין וצפייה משותפת בחומר פורנוגראפי. מצבים אלה קשים יותר לאיתור וכמעט שלא ידווחו על ידי הנפגע מכיוון שלא נתפשים כפגיעה, וזאת למרות שהשפעתם על הנפש עשויה להיות גדולה ופוגענית.

מעבר לכך, יש לציין כי בפגיעה בין הומוסקסואלים יכול להיווצר מצב שבו הנפגע הוא דווקא האקטיבי בעוד הפוגע הוא פאסיבי. זהו מצב שבו מאלץ הפוגע את הנפגע לחדור אליו. זהו אקט מאד מבלבל כי יש בו גירוי זקפה והנאה מנית אצל הנפגע. עדיין, גם אקט זה יכול להיתפס כאקט של כפיית יחסי מין על אדם אחד מצד אחר.

מבחינת אלי, הפגיעה המינית הינה חלק מ"דרישות המקצוע". אם המקצוע הוא להיות הומו, כמו שאלי בעצמו מסביר, וחלק מהדרישות הם לעבור פגיעה מינית הרי שהפגיעה היא סוג של חניכה שכל אחד צריך לעבור כדי להתקבל. אני זוכר הרצאה בפני חברי הנוער הגאה שבה שאלתי את החברים מי מהם עבר פגיעה מינית ויותר מחצי הרימו את היד. טקס חניכה זה הוא בדרך כלל כאשר המבוגר במפגש המיני חוצה את הגבולות שהוסכמו בינו לבין הצעיר יותר במפגש ואז ומתרחשת פגיעה. החניכה הזאת היא גם אחד הדברים המפריעים לנפגע להגדיר את פגיעתו כפגיעה. הוא רואה זאת חלק מתהליך שעליו לעבור, דבר נורמטיבי שאינו חריג. גישה זאת תורמת להפחתת הערך סביב הפגיעה ולהדחקת הפגיעה. על כך, כותבים האן ושחר: "ההומו הצעיר יטעה לחשוב שאלה הם חוקי החברה ההומוסקסואלית ויראה באותה התנסות פוגענית מחיר שעליו לשלם, או אפילו עונש המתיישב עם תפיסותיו ההומופוביות את עצמו". הצורך בהכרה, אהבה והצורך להתקבל על ידי קבוצת ההשתייכות גורמים לאדם להיכנס למצבים מסוכנים בהם הוא יכול להיפגע. בנוסף לכך נתן לומר כי קיים חוסר מובנה אצל הומואים הגדלים במשפחות סטרייטיות במערכת ברורה של צפיות והגדרות לגבי התנהלות בתוך קשר אינטימי, דבר היוצר מרחב להתנהלות שבה חוקי הג'ונגל יכולים לתפוס מקום והופכים ללגיטימיים.

הצעיר גם אינו רוצה לחשוף את מבוכתו ואת חוסר ניסיונו, כפי שאלי אומר: "מצאתי את עצמי מאפשר לגברים לעשות מה שהם רצו, לא רציתי לבאס, לא רציתי להתגלות כלא מבין עניין". אני מניח כי מלבד הרצון לרצות והרצון להתקבל והרצון לא להיות מובך קיים גם קושי בהגדרה עצמית. הגבולות הפנימיים אינם ברורים עדיין בשלב זה ולכן קשה להציב גבול לאדם חיצוני. אלי עצמו מעיד על כך באומרו:" לא ידעתי לאבחן באופן בדיוק מה נכון לי ומה מתאים לי... בדיעבד אני יודע שכבר במערכת היחסים הקצרה איתו נחצו הגבולות שלי והיה שם משהו פוגעני, הוא לא ראה אותי יותר מאשר טרף קל לגחמותיו המיניות." הקושי בגדרה עצמית, בהגדרת הגבולות החיצוניים והפנימיים והקושי לדעת מה נכון לי הם פעמים רבות מה שלא מאפשר לנפגע להגדיר עבור עצמו ועבור אחרים את הפגיעה כפגיעה. אלי אומר כבר בתחילת דבריו כי ". היום אני יודע שזו הייתה פגיעה מינית, שזאת הייתה הסגת גבול!" הידיעה כי עבר פגיעה מינית היא ידיעה בדיעבד. ראינו זאת גם בעדות הקודמת שקראתי. קיים קושי אצל נפגעים הומואים, אם כי ברור שלא רק אצל נפגעים הומואים, להגדיר לעצמם את האירועים הפוגעניים ככאלה. הסיבה הראשונה שאותה הזכרתי היא טשטוש הגבולות הפנימיים שמביא לקושי בהגדרת האירועים שבחוץ, אך יש עוד סיבות לכך שהידיעה היא רק בדיעבד. סיבה נוספת היא שחציית הגבול נתפשת כנורמטיבית, כאילו "ככה זה" ו"זה קורה לכולם" וזה לא יותר מתאונה שנובעת מחוסר ניסיון. הנפגע אינו רוצה להתעמת עם התוצאות הרגשיות של הפגיעה ולכן נוטה להכחיש ולהעלים אותה. כך למשל פגיעה שלא הייתה בה חדירה לא תסומן כפגיעה. פגיעה שאינה כוללת חדירה לא תסומן ככזאת גם כי אין תשתית מילולית לכך. אין אוצר מילים ואין רקע אסוציאטיבי שדרכו יוכל הנפגע להמשיג את האירועים שעבר כפגיעה מינית. אם פגיעה מינית של גברים היא טאבו שאין לדבר עליו ואין לו מילון ייצוגים תרבותיים או עולם אסוציאטיבי, אזי פגיעה של הומואים מושתקת עוד יותר ולכן קשה יותר לזיהוי ותמלול על ידי הנפגע. מתוך שאין עולם המתייחסות ספציפי, מוצא את עצמו אלי נעזר בעולם האסוציאציות מתחום אונס הנשים. אלי אומר לנו כי " הרגשתי כמו זונה, כמו לא יותר מחור ושנאתי את עצמי על שאפשרתי לו ועל כך שאני הומו, הכול הגעיל אותי - הריחות, ריח הגוף שלו, השיער שלו." מדוע אלי מרגיש כמו זונה? ומדוע הוא עובר ללשון נקבה ומדבר על כך שהרגיש לא יותר מחור? אלי מחבר בעולם האסוציאציות שלו (וחשוב לי להדגיש כי מדובר בעולם אסוציאציות שלו, של אדם אשר הפנים את הלקסיקון ההגמוני הפטריאכלי השולט בשיח החברתי) - אלי מחבר בעולם האסוציאציות שלו נשיות, זנות, הומואיות, גועל ושנאה עצמית. מה שמשותף לדעתי לאסוציאציות אלו הוא החפצון שחש שעבר.

האדם שפגע בו לא ראה אותו, השתמש בו, ניצל אותו, הפך אותו לחור, ומתוך כך, בעולמו הפנימי הוא מרגיש כאישה. לחיפצון יש מילון נשי בעיקרו. כאן גם נעשה החיבור בין הפגיעה לבין עניין הזהות המגדרית. הגבר הנפגע בין אם הוא סטרייט ובין אם הוא הומו הוא כבר לא גבר. הוא לא מרגיש גבר כי נוצל הושפל והיה חסר אונים - לא מרגיש גבר כי קרה לו מה שהוא חושב שקורה לאישה. בחברה שלנו, הוא חושב, נשים נאנסות - זה ידוע ומוכר ולכן כאשר גבר נאנס הוא עובר אוטומטית לקטגוריה של אישה. גם כאן, כמו במקרה הארון הכפול, מתרחשת פגיעה כפולה בגבריות. הפגיעה הראשונה היא עצם ההומוסקסואליות, אשר "משבשת" את התפיסה הגברית הסטרייטית הנורמטיבית. לאחר מכן, הפגיעה המינית מכה שוב באידיאל הגברי הסטרייטי של הגבר הכל יכול, החזק, שלעולם לא נפגע, ומנפצת אותה שוב.

חשוב לשאול מה הביא לשינוי בעמדתו של אלי? מה הביא לכך שבסוף דבריו אמר: "אין כאן לכאורה טראומה, אין כאן דרמה ובכל זאת... הייתי שם, ומישהו עשה בי כרצונו ולא כרצוני. היום אני יודע שאין כמעט הומו שלא עבר מתישהו משהו דומה לזה. היום אני לא מוכן לומר שזה חלק מהמקצוע". אני רוצה לחשוב כי היה בטיפול נפשי, למרות שאין לי מושג אם זה אכן מה שקרה. משהו לאורך השנים עזר לו להבין כי עבר פגיעה מינית, שבין אם היא מכונה טראומה ובין אם לא, היא השפיעה על מהלך חיו וגרמה לו לקושי ביצירת קשר אינטימי יצירת אמון באחר ולקושי מהנאה ממין. אנסה לחשוב בקול רם מה היה קורה אם היה מגיע אלי לטיפול נפשי.

טיפול נפשי בנפגעים הומוסקסואליים

מטרת הטיפול בנפגעים מסוג זה היא בדיוק מה שאלי מציין כי קרה לו במהלך הזמן: "לקח לי שנים עד שיכולתי ליהנות מחדירה ולתת אמון במשהו שרוצה אותי בשביל מי שאני ולא בשביל מה שאני אמור לספק". המטרה היא להחזיר לאדם את יכולתו לתת אמון באחר ובעצמו ולעזור לו להיות בקשר קרוב ואינטימי, אם ירצה בכך. לעזור לאדם להכיר בטוב שלו - כשלעצמו - ולא בטוב שהוא יכול לספק עקביו כישוריו.

חלק עיקרי מעבודה עם כל נפגע או נפגעת קשור לעיבוד סיפור הפגיעה המינית. במהלך הזמן עולים חלקים מהאירוע ועוברים עיבוד במהלך הטיפול. בזה העבודה עם נפגע סטרייט או גיי אינה שונה באופן מהותי. סוגיה נוספת המטרידה גברים נפגעים היא סוגיית האוריינטציה המינית שלהם, קרי, השאלה האם מה שקרה להם אומר בעצם שהם הומואים או הופך אותם לכאלה. בטיפול בנפגע אשר מזדהה לא לגמרי מזדהה עם זהות הומוקסואלית, יכולה הפגיעה המינית לגרום לתחושת בושה ואשמה ולהקשות על האינטגרציה של חלק זה באישיותו. המעבר מבושה לגאווה, עשוי יתעכב עקב הפגיעה. מטרת הטיפול, בהקשר זה, היא לעזור לאדם לעבור דרך זאת מבושה לגאווה במי שהוא יחד עם האוריינטציה המינית שלו ויחד עם הפגיעה המינית שעבר.

טרנספרנס כלפי המטפל

בטיפולים מזוג זה, הטרנספרנס כלפי מטפל גבר עשוי להתבטא בתחושה של איום מצד המטופל, שכן הפגיעה שעבר בוצעה על ידי גבר. לכן, לא פעם נחוש את הצורך המוגבר בביטחון ובדמות שומרת ומגנה. הישיבה מול גבר מטפל יכולה לעורר גם בושה בעצם הפגיעה, ולהקשות על הנפגע לדבר ולספר את שעבר. זאת ועוד, כאשר המטפל הינו גבר סטרייט, והמטופל ער לכך, יכולה האינטראקציה להוביל גם לקנאה בו, שכן לכאורה, אינו צריך להתמודד עם מה שמטופל מתמודד עמו. לצד הקנאה, יכול להופיע גם חוסר אמון בעצם יכולתו של המטפל להבין ולהתחבר לעולמו הפנימי של המטופל ולסייע לו.

לא פעם, עשוי להתפתח טרנספרנס ארוטי כלפי המטפל. המטפל מוצא את עצמו מפותה לסיטואציה מינית, ונראה כי שפת התשוקה היא השפה היחידה הנוכחת בחדר. לעיתים, שפה זאת משחזרת את דפוס הפגיעה שעבר המטופל בילדות, או דפוס התקשורת אשר בו הוא מרגיש בטוח. במקרים אלה, המטרה היא לנסות ולעזור לאדם למצוא את עצמו שמעבר לשפת התשוקה והפיתוי.

פגיעות קודמות

חשוב להזכיר עניין נוסף הנכון לגבי מטופלים נפגעים באופן כללי, ובמיוחד כלפי נפגעים הומוסקסואלים. פעמים רבות הפגיעה עליה נשמע במהלך הטיפול היא הפגיעה שיותר נגישה למטופל, יש צורך תמיד לבדוק לגבי פגיעות קודמות. כמו שאלי אומר בעדותו היו פגיעות כאלו ואחרות גם בעבר כאשר לא ידע ולא יכול היה להציב גבול לשותף המיני שלו. כאשר מגיע אדם ומספר על פגיעה שעבר בגיל מאוחר יחסית יש מתחתיה פעמים רבות פגיעות קודמות. פגיעות מיניות כמו דפוסי קשר אחרים מופיעים פעמים רבות כחלק מסדרה של פגיעות ועלינו לעזור לאדם לראות דפוסים אלו וכן כמובן לעזור לו להימנע מהם.

הקשר בין פגיעה מינית לבין התמכרות למין אצל נפגעים הומוסקסואליים

נושא נוסף שחשוב להעלות הוא הקשר בין פגיעה מינית לבין התמכרות למין אצל נפגעים הומוסקסואלים. נפגעים רבים מפתחים עם הזמן התמכרות ליחסי מין חד-פעמיים. אין הדבר מיוחד להומוסקסואלים. יחסי מין קומפולסיביים נתן למצוא גם אצל נפגעות נשים וגם אצל גברים נפגעים. אצל הומוסקסואלים - בגלל הזמינות של יחסי המין, הופכים אלו לדרך של שחזור הפגיעה לפעמים דווקא מהצד השולט על הסיטואציה וכן כדרך היחידה הידוע ליצירת מגע בין אישי, דרך שנלמדה מתוך הפגיעה המינית. הפגיעה המינית, בעיקר אם היא מתרחשת בגיל צעיר, אבל לא רק במקרים כאלו, יוצרת הצפה מינית שאינה מתעכלת במנגנון הנפשי ולכן משתחזרת באופן קומפולסיבי ביום יום ולובשת צורה של התמכרות למין.

על הכותב - רני לוי

רני לוי (MSW) הוא עובד סוציאלי, פסיכותרפיסט ומנחה קבוצות. הוא מטפל בקליניקה פרטית, מרצה וכותב בתחום הטיפול בנפגעי פגיעה מינית.

ביבליוגרפיה:

1. האן, ע. שחר, ק. דיאלוג פנימי על זהות, מיניות ואלימות מינית. מתוך: אחריות חברתית: התמודדות עם פגיעה מינית בישראל 2012, דו"ח מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית והטרדה מינית.

2. לוי, רן, השפעותיה של פגיעה מינית על הזהות המגדרית והנטייה המינית של נפגעים גברים- השלכות טיפוליות. שיחות, כ"ה(2): 173-183, 2011.

3. לוי, רן, סוגיות ייחודיות בעבודה טיפולית עם קבוצת גברים שעברו פגיעה מינית. מקבץ, 11(1), 55-77, 2006.

4. Gartner, R.B., Betrayed as boys: Psychodynamic treatment of sexually abused men. New York, Guilford, 1999.

קורס להכשרת מדריכים.ות בהתמחות בילדים ונוער מגווני מגדר
הכשרה ראשונה מסוגה לאנשי טיפול המשלבת כלים תיאורטיים ומעשיים שיעניקו לך כישורי הדרכה בעבודה עם ילדים ונוער מגווני מגדר. לכל הפרטים >>
מעין - מידע מבוסס מחקר על ילדים ונוער מגווני מגדר, היברידי
12/01/2025
קוראים כאן ועכשיו - משוחחים אודות עבודתו של אריך פרום
בערב זה נחקור את הרלוונטיות של אריך פרום לעבודה הטיפולית דרך פרספקטיבה של שני ספרים חדשים מאת חוקרים בולטים בתחום.
מכון מפרשים, אונליין - לפרטים >>
24/11/2024
DBT כשפה טיפולית בטראומה אקוטית ומתמשכת
ערב הרצאות ויום סדנאות צוות מכון אופק לטיפול והוראת DBT
מכללה אקדמית ת'א-יפו,אונליין -לפרטים>>
19/12/2024
כנס הסכמה תרפיה החמישי
הכנס עוסק בשילוב סכמה תרפיה עם גישות טיפוליות אחרות, ובתרומה של סכמה תרפיה לטיפול בסוגיות ייחודיות
האקדמית תל אביב יפו, יום עיון פרונטלי- לפרטים >>
18/3/2024
פסיכוזה בעולם משוגע
האיגוד לקידום גישות פסיכולוגיות וחברתיות לפסיכוזה בשיתוף עם מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה מזמינים לכנס
האקדמית תל אביב יפו,יום עיון פרונטלי -לפרטים>>
23/12/2024
קורס להכשרת מדריכים.ות בהתמחות בילדים ונוער מגווני מגדר
הכשרה ראשונה מסוגה לאנשי טיפול המשלבת כלים תיאורטיים ומעשיים שיעניקו לך כישורי הדרכה בעבודה עם ילדים ונוער מגווני מגדר. לכל הפרטים >>
מעין - מידע מבוסס מחקר על ילדים ונוער מגווני מגדר, היברידי
12/01/2025
קוראים כאן ועכשיו - משוחחים אודות עבודתו של אריך פרום
בערב זה נחקור את הרלוונטיות של אריך פרום לעבודה הטיפולית דרך פרספקטיבה של שני ספרים חדשים מאת חוקרים בולטים בתחום.
מכון מפרשים, אונליין - לפרטים >>
24/11/2024
DBT כשפה טיפולית בטראומה אקוטית ומתמשכת
ערב הרצאות ויום סדנאות צוות מכון אופק לטיפול והוראת DBT
מכללה אקדמית ת'א-יפו,אונליין -לפרטים>>
19/12/2024
כנס הסכמה תרפיה החמישי
הכנס עוסק בשילוב סכמה תרפיה עם גישות טיפוליות אחרות, ובתרומה של סכמה תרפיה לטיפול בסוגיות ייחודיות
האקדמית תל אביב יפו, יום עיון פרונטלי- לפרטים >>
18/3/2024
פסיכוזה בעולם משוגע
האיגוד לקידום גישות פסיכולוגיות וחברתיות לפסיכוזה בשיתוף עם מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה מזמינים לכנס
האקדמית תל אביב יפו,יום עיון פרונטלי -לפרטים>>
23/12/2024