ד"ר קרין בן-ארי סמירה
לאן נעלם האב אשר בפסיכואנליזה של פרויד היה כה מרכזי? כיצד נאלם בכתיבה של ממשיכי דרכו של פרויד אשר עסקו בעיקר במרחב הממשי והמדומיין הנרקם ביחסי התינוק ואימו? בתרבות ההורית בת-זמננו, אשר בה משתנים התפקידים המגדריים וההוריים באופן מהיר במיוחד, האב נוכח יותר ומעורב בחיי ילדיו החל בשלבים המוקדמים. בכל זאת, הפסיכואנליזה, לא מכירה בו די הצורך כדמות הורית משמעותית ורבת פנים.
בספר זה יוצאת ד"ר קרין בן-ארי סמירה למסע מאתגר בניסיון לאתר את סימני האב הסמויים מן העין בכתביהם ובמשנתם של פסיכואנליטיקאים רבי השפעה אשר ביססו, כל אחד בדרכו, את הפרדיגמה האימהית בחשיבה של יחסי-אובייקט. בקריאה פרשנית בטקסטים של מלאני קליין מצד אחד ושל דונלד ויניקוט מצד אחר, מאתרת המחברת את האב החבוי בין השורות של הכתיבה על אודות התפתחות הנפש; היא חושפת בפני הקורא שלל התנגדויות מושגיות ורגשיות; פורמת מיתוסים והטיות סובייקטיביות לא-מודעות על אודות גברים ואבות הארוגים בכתיבה, ובאופן הזה מרחיבה את שפת הדיון על האב. דרך טקסטים נבחרים של ממשיכי דרכם בני-זמננו (למשל מלצר, בריטון, אוגדן, בולאס ואחרים), מפזרת המחברת את העמימות שעדיין מאפילה על דמות האב. ברוח הפלורליזם התרבותי והמשפחתי העכשווי היא מציעה כיוונים חדשים במחשבה הפסיכואנליטית על אודות האב והתמקמותו בעולמו הפנימי של היחיד והמשפחה.
פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל; מדריכה במרכז ויניקוט בישראל; מדריכה וחברת הצוות המוביל את התוכנית ללימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית בחוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה. עוסקת בפסיכותרפיה ובפסיכואנליזה בקליניקה פרטית.
