צוות בטיפולנט
אסא כשר, בספרו 'אתיקה ישראלית' (2021), מגדיר אתיקה מקצועית כ"תפיסה סדורה של ההתנהגות הראויה (או האידיאל המעשי של ההתנהגות) בתחום הנתון" (עמ׳ 2). מתוך הגדרה זו מובן כי ההתנהגות הראויה במסגרת האתיקה הטיפולית מורכבת יותר מאשר אסופה של ערכים וכללים; מדובר בתפיסה שלמה המתגבשת על ידי הקבוצה המקצועית. בתוך כך, התנהגויות אשר מצויות בטווח שבין האידיאל האתי-מקצועי (ה״רף העליון״) לבין עבירה על החוק (ה״סף התחתון״) הן התנהגויות בטווח הבינוני של האתיקה ומומלץ להימנע מהן. לעומתן, מצבים בהם קיים קונפליקט או התנגשות בין ערכים וחוקים שונים אשר הוגדרו על ידי המדינה או הקבוצה המקצועית, מהווים סוגיות אתיות-מקצועיות אשר ההכרעה בהן אינה פשוטה (שפלר, 2012).
מכאן, מטרת העמוד הנוכחי היא לרכז ולהנגיש עבורכם מידע אשר יסייע לכם להכיר את החוקים והערכים אשר נקבעו על ידי מערכות הפיקוח והחוק השונות. מעבר לכך, מאגר המידע לפניכם עשוי לסייע לבחון ולדון במצבים של סוגיות אתיות במהלך העבודה המקצועית. סוגיות אתיות הן מורכבות ורבות פנים, לכן חלק מהצעדים המתבקשים הם להביא סוגיות אלו להתייעצות במסגרת העבודה, בין קולגות ובוועדת האתיקה של התחום הטיפולי – בסוף העמוד תוכלו למצוא פרטי קשר לצורך כך.
החוקים הכלליים והמקצועיים מחוקקים על ידי המחוקק, כלומר כנסת ישראל, לעומתם כללי האתיקה נקבעים על ידי הקבוצה המקצועית. על אף הנטייה לחשוב כי מעמדם של חוקי המדינה עולה על ערכים וכללים הנקבעים על ידי קבוצות מקצועיות, אין הגדרה רשמית שכזו והנושא נתון במחלוקת בין העוסקים בתחום (שפלר, 2012).
בנוסף לחוקי המדינה, קיימים תקנונים וקודים אתיים של אגודות מקצועיות אשר מגדירות את אמות המידה המקצועיות המצופות החלות על בעלי הרישיון במקצוע או חברי האגודה המקצועית. ניכר כי ישנו מכנה משותף רחב בין אגודות שונות באשר לערכי היסוד, כאשר ההבדלים ביניהם טמונים במאפיינים ייחודיים הקשורים להכשרה המקצועית ותחומי העיסוק.
הקוד האתי או התקנון מתייחס בראש ובראשונה לתיאור זהות המקצוע שאליו מתייחס הקוד. לאחר מכן, המסמך כולל רשימת ערכים אנושיים בסיסיים, לרוב מדובר בערכים אוניברסאליים אשר ממעטים להשתנות, הם מהווים אידיאל שיש לשאוף אליו (״רף״). מתוך הערכים שהוצבו, הקוד או התקנון מפרט סטנדרטים אתיים במסגרת של כללי התנהגות ראויה, מעין רשימת ״עשה״ ו-״אל תעשה״, כאשר לרוב אלו מנוסחים דרך ההתנהגות הלא ראויה, כלומר התנהגות ״סף״ אשר מהוות הפרה של הכללים. התנהלות אשר נמצאת בין ה״רף״ ל״סף״ נחשבת ככזו אשר איכותה האתית-מקצועית מוטלת בספק (שפלר, 2012).
לרשימת האגודות המקצועיות המלאה >>>
לפניכם מאגרי מידע אשר מתווים, מיישבים ודנים בסוגיות מקצועיות-אתיות שונות, לרבות תיעוד, רשומה וחיסיון; התנגשות בין חובת דיווח לבין שמירת סודיות; טיפול בקטינים; מסירת מידע ומסמכים תחת דרישת בית המשפט; עבודה טיפולית בחירום ועבודה במגזר הפרטי; קווים מנחים מקצועיים לעבודה עם אוכלוסיות שונות וכדומה.
מעבר לתפקידיה המשמעתיים של ועדת האתיקה, היא נושאת תפקיד חשוב ומרכזי ביכולתה להוות מסגרת לחשיבה והתייעצות לגבי סוגיות אתית מתוך העבודה המקצועית. התייעצות עם ועדת אתיקה עשויה להגן על המטפל מפני כניסה למצבים עמומים מבחינה אתית-מקצועית, כמו גם להפחית חשיפה לתביעות משפטיות. חשיבה אתית איננה חשיבה מוסרית גרידא, אלא חשיבה מקצועית-מוסרית במסגרתה מדי פעם בפעם עולות דילמות והתנגשויות מקצועיות אשר פתרונן אינו פשוט. על כן, בהינתן ספק – על איש המקצוע האחריות לפנות להתייעצות בתוך הקבוצה המקצועית (שפלר, 2012).
סימני האזהרה אשר מזוהים עם הצורך לפנות להתייעצות נוסחו על ידי אכמון יהודית, שפלר גבי ווייל גבריאל (2012) והם:
• כניסה לסיטואציה הידועה כבעייתית מבחינה אתית אך נתפסת כ״שולית ולא מזיקה״;
• שינוי או סטייה מאורחות הפעולה הרגילות;
• חציית גבולות או תכנון לעשות כך;
• הסתרה או רצון להסתיר את ההתנהגות מפני קולגות או בהדרכה;
• התעוררות רגש עוצמתי במיוחד (חיובי או שלילי) כלפי מטופל;
• תחושת בושה שעיקרה אי נחת ורצון להסתיר את הנעשה;
• פעולה תחת לחץ דרישות של המטופל או גורם אחר;
• ניצול כוח למען צרכי המטפל תוך ניצול חולשתו של המטופל ופגיעה בו;
• מצבי קונפליקט בין חובות אתיות שונות.
במרבית המוסדות הטיפוליים, בתי החולים, שפ״חים, אוניברסיטאות, מרפאות וכדומה, מנהלים ועדת אתיקה מקומית, קהילתית, או ארצית אשר מתכנסת לצורך דיון בסוגיות אתיות אשר הועלו מתוך ציבור המטופלים או אנשי הצוות המקצועי. במקרים בהם ישנה התנגשות בין ערכי אתיקה שונים, ועדת האתיקה הקבועה בחוק עשויה לאשר את פעילות המטפל במקרה הפרטני הנדון (למשל, לאשר באופן חריג מעבר של מטופל מהמגזר הציבורי לפרטי שחורג מהתקנות) (חטיבת הרפואה, 2018).
לסוגיות אתיות ייחודיות הנוגעות למקצוע או התחום הטיפולי, ניתן לפנות לוועדה המקצועית של האגודות המקצועיות לצורך ייעוץ. בנוסף, אגודות מקצועיות עשויות להוות כתובת עבור מטפלים אשר עובדים במגזר הפרטי. עם זאת, חשוב לדעת כי הפנייה לחלק מהאגודות ברשימה הבאה מהווה ייעוץ בלבד והגוף הקובע הוא הארגון המקצועי האמון על החוק. ניתן לפנות לאגודות לשם בירור זהות הוועדה הקבועה בחוק עבור סוגיות שונות בתחומי טיפול שונים.
אכמון, י', שפלר, ג' ווייל, ג' (2012). מקצועיות אתית בפסיכותרפיה. מאגנס: ירושלים.
אסא, כ' (2021) אתיקה ישראלית: בביטחון, בפוליטיקה, באקדמיה ועוד. כתר: ירושלים.
חטיבת הרפואה (2018, 8 באוקטובר). פעילות ועדות אתיקה במוסדות הבריאות: חוזר מס׳ 9/2018. משרד הבריאות. https://www.health.gov.il/hozer/mr09_2018.pdf
שפלר, ג' (2012). אתיקה מקצועית וחוק בפסיכולוגיה. אתר פסיכולוגיה עברית.
* מבלי לפגוע בזכויות יובהר כי האמור במלל הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני או מקצועי מכל סוג שהוא וכן לא נועד על מנת להחליפו ו/או אינו מהווה המלצה לנקיטת פעולות או להימנעות מהם, באשר כל מקרה נסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד - ט.ל.ח -
