ד"ר הדס שהרבני סיידון, ליהי כהן ופרופ' נורית ירמיה
עיבוי, ריבוד ושימור ההון האנושי במערך הבריאות, הרווחה והחינוך בשירות הציבורי הינם אתגרים העומדים כיום בפני מערך הבריאות הנפשית בישראל. זאת, במיוחד לאחר אסון השבעה באוקטובר והלחימה המתמשכת מאז בחזית ובעורף, אירועים מרובי נפגעי נפש, בהם נחשפו תושבי ישראל לאיום ישיר על ביטחונם ומאות אלפים התמודדו ונאלצים להמשיך ולהתמודד עם איומים ישירים על חייהם ועם אובדן, אבל ושכול.
כתוצאה מכך, אנו עדים לעלייה משמעותית בתסמינים תפקודיים ובפסיכופתולוגיה בקרב מעגלי הפגיעה הישירים ובקרב מעגלים רחבים יותר. האירועים הקשים הללו והשלכותיהם הנפשיות והפסיכולוגיות מציבים אתגרים בפני מערכת הבריאות הנפשית הציבורית בישראל, שסבלה גם טרם המלחמה מתת-תקן, תת-איוש ותת-תפקוד. קשיים דומים ניצבים גם בפני מערכת הרווחה והביטחון החברתי ומערכת החינוך, העוסקות שתיהן במתן מענים לאוכלוסייה הכללית, ולכן נדרשות לספק מענים ממוקדים בתחום החוסן והבריאות הנפשית, במיוחד למניעת החמרה של תגובה רגשית טבעית למצבי דחק ו/או למניעת נסיגה לאחר טיפול או התערבות נפשית.
כפי שהתריעו גורמי הבריאות, החינוך והרווחה, נדרשים תקציבי עתק כדי להתמודד עם הביקוש הנוכחי ועם הביקוש הצפוי לשירותים בתחום החוסן והבריאות הנפשית. במצב זה, מדינת ישראל מחויבת לייעול גמיש ויצירתי של השימוש במשאבים הכלכליים והאנושיים תוך שמירה בלתי מתפשרת על המענה המקצועי ביותר לפונים. לשם מענה מקיף לתושבי ישראל, דרושים אומץ, יוזמה ושיתוף פעולה הדוק בין משרדי ממשלה, אקדמיה ושדה, והישענות על מודלים קיימים והתאמתם לצרכים הנוכחיים של מדינת ישראל בעת הזו. בהתאם, ומתוך הכרה בכך שהמענה הלאומי בתחום מושתת על מערכות רחבות, משרד הבריאות מקדם את התכנית הלאומית לבריאות נפשית (האגף לבריאות הנפש, 2024c) ומשרד ראש הממשלה מקדם תחום זה כחלק מהתוכנית האסטרטגית לשיקום, לחידוש ולפיתוח חבל התקומה ואוכלוסייתו לשנים 2024-2028 (מזכירות הממשלה, 2024).
אחד מהמאמצים המרכזיים בתכנית זו מתייחס להתאמת המודל המדורג למענה נפשי (Stepped Care) בישראל בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות (בראשי תיבות - מענה רח"ב), שיכלול מגוון מענים: מתוכניות בניית חוסן ומניעה ועד להתערבויות אינטנסיביות. מערך בריאות נפשית מדורג ומגוון, המבוסס על שיתופי פעולה בין-משרדיים ובין-מקצועיים, הינו בעל פוטנציאל לקידום חוסן לאומי, לבלימת התפתחות פתולוגיה נפשית ולצמצום היקפי הפגיעה הנפשית האקוטית והכרונית בקרב תושבי ישראל.
במאמר זה נסקור את המודל המדורג למענה נפשי מבוסס דיבור (Talking Therapies) ונציע שילוב של 2 תפקידים חדשים במסגרת השירות הציבורי בישראל: (1) עמי"ת בקהילה (ערבות הדדית, מידע, ייעוץ ותמיכה) – יוזמה חדשנית בתחום ההון האנושי במערך הרווחה, חינוך ובריאות נפשית; ו(2) תומך בריאות נפשית לפי המודל הבריטי (PWP ;Psychological Well-being Practitioner) – תפקיד שפותח, יושם ונחקר בבריטניה ובמדינות נוספות והותאם לצרכים הנוכחיים של מדינת ישראל. נתאר את יתרונות המודל המדורג למענה נפשי והטמעתו בעת הזו בשירות הציבורי בישראל ולאחר מכן, נתייחס גם לביקורת ולאתגרים הכרוכים ביישומו.
ב-20 השנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בשירותי בריאות הנפש בישראל. בשנת 2000, הועבר חוק שיקום נכי נפש בקהילה אשר גרם להקטנת מספר מיטות האשפוז ולהעברת הטיפול לקהילה. בשנת 2015, במסגרת רפורמת בריאות הנפש, הועברה האחריות הביטוחית לקופות החולים. לצד הישגי הרפורמה, באספקטים מסוימים היא הרעה את המצב הקיים עקב היווצרות של מחסור בשירותים הקיימים תוך פגיעה חמורה בזמינותם ובאיכותם, ללא יד מכוונת ומקורות תקציביים לפיתוחם של השירותים החסרים ושל הרצף הטיפולי הנדרש (קואליציית ארגוני בריאות הנפש, 2023; סרוסי, 2023) אחת הסיבות למחסור הקיים בשירותים בריאות הנפש היא העלייה המשמעותית בביקוש לשירותים אלו שחלה בשנים האחרונות (האגף לבריאות הנפש, 2024c).
אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", אירועים רבי נפגעי נפש (מרכז מידע וידע לתמיכה בעורף במצב החירום המיוחד, 2024), חיזקו עוד יותר את התהליך החברתי בישראל של שינוי תודעתי, שבו בריאות נפשית היא סוגיה קיומית החורגת מגבולות מערכת הבריאות, כך ש"אין עוד שוליים ומרכז למצוקה הנפשית; אין תפקוד אישי, חברתי או תעסוקתי ללא חוסן נפשי" (אפרתי, 2024). בפועל, האירועים הקשים של השבעה באוקטובר והזמן שאחריהם, הכוללים טראומה, עקירה מבית, אובדן, משבר אמון, קיטוב חברתי ולחימה מתמשכת, השפיעו ישירות על הבריאות הנפשית של אוכלוסיות רבות בישראל (גל, 2024; האגף לבריאות הנפש, 2024c).
בעוד שההשפעות ארוכות הטווח של הלחץ המשמעותי שנוצר על מערכות הבריאות הנפשית עדיין לא ידועות, כבר באופן מידי המערכת נאלצת להתמודד עם עלייה חדה במספר הפונים עם תסמיני דחק, חרדה, דכאון, אבל, טראומה ופסיכופתולוגיות נוספות, וביניהם נפגעים ישירים ופונים ממעגלים רחבים יותר של האוכלוסייה. העלייה בביקוש לשירותי בריאות נפשית, הכוללת גם אוכלוסיות שבעבר לא פנו לקבלת שירותים אלו, מחייבת את המערכת להתאים את עצמה לצרכים המשתנים (ארלוזורוב, 2024).
הקואליציה לארגוני בריאות הנפש פרסמה בנובמבר 2023 תכנית לאומית אסטרטגית שהוכנה עוד לפני השבעה באוקטובר (2023), ובה הושם דגש על הרחבת שירותים בקהילה, פיתוח שירותי שיקום, והבטחת רצף טיפולי לכלל המטופלים. בדו"ח נטען כי יש לפעול מיידית למניעת נטישת מטפלים מהסקטור הציבורי לטובת הסקטור הפרטי, להפחתת התחרות הפנימית על כוח האדם המוגבל, לאיסוף נתונים ומידע מהימנים לטובת תכנון מדיניות וניהול זרימת המידע בין מסגרות הטיפול השונות. כמו כן, בדו"ח הודגש הצורך בהבטחת רצף טיפולי, הפחתת הנטל הכלכלי על מטופלים ומשפחותיהם, אימוץ חדשנות טכנולוגית ושיפור האינטגרציה הבין-משרדית למתן שירותים כוללים ומתואמים. התכנית המוצעת כוללת המלצה להזרמת כ-4 מיליארד ש"ח נוספים למערכת על מנת לממש שירות טיפולי כמקובל במדינות מפותחות. כך שעוד לפני השבעה באוקטובר, תקציב מערכת הבריאות הנפשית של ישראל לקה בחסר, וחסר זה רק גדל לאחר השבעה באוקטובר.
ההתגייסות המרשימה של מטפלים בתחום הבריאות הנפשית למערכי סיוע נפשי לתושבי ישראל, מאז אירועי השבעה באוקטובר ותחילת המלחמה ועד כה, מהווה אור בתוך חושך כבד, ומעידה על מעורבות אזרחית עמוקה ומחויבות לציבור מתוך אתיקה מקצועית. מערכת הבריאות הציבורית, שקצרה ידה מלספק מענה התואם את הצורך בשלבים הראשונים של המלחמה, החזירה לידיה את האחריות והמושכות ונערכת להשקעה חסרת תקדים בתחום בריאות הנפש. זאת, במטרה לתמוך בתהליכי החלמה מתסמיני דחק ופסיכופתולוגיה בעקבות חשיפה לטראומה, לקדם תהליכים פרואקטיביים לחיזוק החוסן ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית ולפתח יכולות לטיפול בגלים נוספים של מצוקה שעלולים להתפתח בעתיד על רקע ביטחוני וחברתי (כהן, 2024). יחד עם זאת, נראה כי התקציבים שניתנו אינם מאפשרים מענה מלא לצרכים.
לצד המצב המדאיג של מערכת בריאות הנפש הציבורית, יש לציין לחיוב כי המערכת פועלת מהשבועות הראשונים למלחמה, וממשיכה לפעול, להגדלת מספר המטפלים המומחים המאושרים על ידי משרד הבריאות ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, כולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים באומנות מאושרי יה"ת וקרימינולוגים קליניים (האגף לבריאות הנפש, 2024b). כחלק ממאמצי השיפור, מתבצעת גם הרחבת המענים וערוצי הטיפול בבריאות נפשית באמצעות קופות החולים, המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש ומרכזי החוסן באמצעות מתווה מענקים לפסיכולוגים בעבור הגדלת משרה, התמדה, קליטה ושימור.
מגמה משמעותית נוספת שאנו עדים לה בחודשים האחרונים היא הקצאת משאבים ליישום חדשנות טכנולוגית בתחום בריאות הנפש, מתוך שאיפה שמשאבים אלו יוכלו לסייע בהפצת מענה רגשי מותאם ונגיש. במסגרת זו, הרשות לחדשנות בשיתוף משרד הבריאות פרסמה קול קורא לחברות טכנולוגיות להצעת כלי התערבות חדשניים בתחום בריאות הנפש (אגף בריאות דיגיטלית, 2024). עם זאת, ישנה הבנה כי לצד הפוטנציאל הרב של כלים אלו לתמיכה בטיפול ובעזרה עצמית והנגשת המענה הנפשי הראשוני, הם לא יחליפו את הצורך בהון אנושי מיומן ומקצועי ויתכן כי אף תלויים בתוספת של כוח אדם לטובת פיתוחם והטמעתם במערכות הציבוריות.
במציאות רווית טכנולוגיה, בה הרשת החברתית של רבים הינה וירטואלית יותר מאשר ממשית, דיגיטציה של מענים נפשיים היא מהלך מורכב. מחד היא מאפשרת הנגשת מענה להיקף גדול של פונים בעלי כישורים טכנולוגים, וכוחות המאפשרים עמידה ביעדים הכלולים בתכנית תמיכה טכנולוגית. מאידך, היא עלולה להרתיע את אלו הסובלים מקשיי אוריינות טכנולוגית, ולהידחות על ידי פונים הצמאים למפגש מחודש עם חמלה אנושית לאחר שנפגעו מרוע אנושי. עבור פונים הסובלים מקושי נפשי ברמות שונות, כלים אלו אינם חלופה למענה נפשי אנושי. הכלים הטכנולוגיים יוכלו להיות בשימוש כחלק מהתערבות אנושית, ולהוות תוספת המגבירה את ערך האינטראקציה הבינאישית, לאחר הכשרת ההון האנושי הקיים או בעלי תפקידים חדשים בהפעלתם. במילים אחרות, חדשנות טכנולוגית היא זרז נוסף לחדשנות אנושית במערך הבריאות הנפשית בישראל.
המזור המרכזי שיש לאדם, הסובל ברמות שונות, נעוץ בהופעתו המיטיבה של אדם אחר, המתייצב למענו ולצידו, בנוכחות קשובה, מלאת חמלה ומסירות וזאת במיוחד בצל אירועים טראומטיים. התייצבות שכזו, של אדם לאדם, היא קודם כל מחווה אנושית הנובעת מתשתית מוסרית, ערכית ויכולות בינאישיות. הכשרת בעלי תפקיד במיומנויות וכלים מקצועיים מגבירה את הערך הפוטנציאלי של התייצבות שכזו למען האחר ולכן יש לחשוב עליה כעל חדשנות אנושית.
חשיבה על חדשנות אנושית במערכת הבריאות הנפשית היא תוסף רעיוני וקונקרטי לחיבור השגור בימינו בין חדשנות לטכנולוגיה, שהינה חשובה אך לא בהכרח מספקת. בחוזר שנשלח לבתי החולים וקופות החולים מטעם ראש האגף לבריאות הנפש בחודש ינואר 2024 צוין כי אחד הכלים המרכזיים להרחבת מערך בריאות הנפש הוא ריבוד המענים, יצירת תוסף למענים הקיימים כיום, בדמות מענים תומכים ומשלימים המבוססים על התערבויות ממוקדות מובנות, תוך שמירה על איכות ובטיחות השירותים. בהתאם, בחוזר פורסמו אמות מידה עקרוניות לתכנית הכשרה לבעלי תפקיד ברובד חדש כחלק מהטמעת מודל המענה המדורג במערך בריאות הנפש בקופות החולים בישראל (האגף לבריאות הנפש, a2024).
החדשנות האנושית קשורה לבנייה מחודשת של מערך בריאות נפשית, כך שיאפשר עמידה בחובה המוסרית והחוקית להעניק מענה מותאם לכל אדם "באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו" (מתוך סעיף 3ד', חוק בריאות ממלכתי, 1994). היא כוללת הכשרה וקביעת תקן לבעלי תפקידים חדשים שאינם מומחים ומבוססת על הכרה בחלקם של המומחים במערך מדורג של מענים נפשיים. המערך המדורג החדש מדגיש את אחריות המומחים על הכשרתם ועל פעילותם של בעלי התפקידים החדשים כחלק ממערך רב מקצועי, כולל בעלי התפקידים במסגרות שיקום שלעיתים מקבלים הכשרה מצומצמת בלבד.
הובלת ההטמעה של המודל המדורג למענה נפשי בשירות הציבורי על ידי מומחים היא ביטוי למנהיגות פסיכולוגית, שגם עליה ניתן לחשוב כעל חדשנות אנושית (לוי בלז ומנדלוביץ, 2024). מדרוג המענים המוצעים בשירות הציבורי וכניסתם על בעלי תפקיד חדשים, מחייבים פיתוח טריאז' נפשי - שימוש סדור בכלי הערכה ומדידה לטובת מיון פונים והפנייתם למענים שונים לפי חומרת הבעיה. כל אלו מהווים אף הם חלק מהחדשנות האנושית.
תוספת תפקידים חדשים למערך הבריאות הנפשית מבוססת על הכשרה מקיפה גם עבור בעלי התפקידים במדרגות הראשונות. בעוד המענה הניתן במדרגה הראשונה ובמדרגה השנייה במודל המדורג למענה נפשי, הינו מענה ממוקד, על נותני השירות לראות תמונה רחבה כחלק מצוות רב מקצועי, לדעת להעריך את מצב הפונה, ובפרט את גבולות תפקידם. לכן, חלק מרכזי מהחדשנות האנושית נעוץ בהקמה של הכשרה מקיפה ומותאמת לבעלי התפקידים בכל מדרגה במודל המדורג למענה נפשי, כולל בניית אופק ראוי להתפתחות מקצועית, שיאפשר צמיחה לבעלי תפקידים בתוך כל מדרגה ולא רק בין מדרגות. מהלך שכזה, עשוי להפחית שחיקה של ההון האנושי בכלל המדרגות במודל ואף לסייע בשימור עובדים. נראה כי ערבות הדדית בימי משבר דורשת מליבת המומחים לרענן את ההתמקמות בשדה הציבורי ולשלב אקטיביזם עם אתיקה ומקצוענות, מתוך אומץ לקדם שינוים שבליבם: חדשנות אנושית.
הצורך הקריטי בהרחבת והעמקת השירותים והמענים במערכת בריאות הנפש, תוך הבטחת רצף טיפולי ברמת הפרט, הודגש הן בחוזר מטעם ראש האגף לבריאות הנפש והן בדו"ח של קואליציית ארגוני בריאות הנפש. מתוך החוזר שהתפרסם בינואר 2024: "אחד הכלים, [...] הוא ריבוד המענים בתחום בריאות נפש, ויצירת מענים חדשים ונוספים לאלו הקיימים כיום במערך. מדובר ברבדים תומכים או משלימים לקיים, ולא בחלופה לשירותי הליבה של המערך שימשיכו להינתן רק על ידי בעלי מקצוע מתחום בריאות הנפש, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכו' [...]." כלומר, לצד הגדלת כוח האדם המקצועי, יש צורך להרחיב את כוח האדם וסל המענים המאפשרים התערבות מוקדמת, מניעה וליווי מתמשך לאלו הזקוקים לו (האגף לבריאות הנפש, a2024, מרכז מידע וידע לתמיכה בעורף במצב החירום המיוחד, 2024).
המודל המדורג למענה נפשי פותח ויושם במערכת הבריאות הבריטית ב-15 השנים האחרונות ומתמקד במתן מענה נפשי מבוסס דיבור (Talking Therapies). המודל מבוסס על מספר הנחות עבודה מרכזיות פשוטות, המאפשרות גמישות והתאמה לצרכי הפונה תוך ניצול מיטבי של משאבי המערכת:
• יש לספק לאנשים מענה נפשי כשהם זקוקים לו, ללא המתנה או עם המתנה מינימלית
• אנשים זקוקים לרמות שונות של סיוע
• קביעת המדרגה הנכונה של סיוע תלויה בתוצאות מדדי הערכה
• מעבר בין מדרגות סיוע המבוסס על שינוי במצב הפונה עשוי לייעל התערבויות ולהפחית עלויות
גישת המענה המדורג מקדמת את הנחת היסוד כי קבלת סיוע מאחרים עוזרת לאדם הפונה לפתח את היכולת לסייע לעצמו ולקבל את האחריות לפעול ככל יכולתו למען רווחתו הנפשית. כמו כן, היא מקדמת את ערך הערבות ההדדית, הפחתת הסטיגמה והפצת כלים פסיכו-חינוכיים בעלי ערך רב, ובכך מסייעת להגברת החוסן בקרב כלל האוכלוסייה. מִדרוּג המענים יאפשר להכשיר בעלי תפקידים מגוונים, לא רק במערכות הבריאות אלא גם במערכות הרווחה והחינוך, ובכך לקדם שינוי חיובי בחברה הישראלית ביחס לקושי נפשי (אפרתי, 2023).
מודלים שונים להטמעת התאוריה של המענה המדורג לבריאות נפשית מגדירים מדרגות או שלבים שונים למתן המענה הנפשי, לפי: סוג האבחנה, נותני השירות, סוג ההתערבות, משך ההתערבות, אינטנסיביות ההתערבות ונותני השירות. קריטריון חוזר במודלים השונים להבחנה בין המדרגות הוא חומרת הסימפטומים של הפונים. כלומר, ככל שחומרת הסימפטומים של הפונה עולה, כך ההכשרה של נותן השירות מעמיקה יותר, מגוון ההתערבויות האפשרי גדול יותר, משך המענה ארוך יותר והאינטנסיביות של המגעים עולה. משמעות זו של הדירוג מאפיינת את מגוון התיאורים ליישום המודל המדורג, בין אם הם כוללים חלוקה לשתי מדרגות (Franx et al., 2012, Wakefield et al., 2021), שלוש מדרגות (Clark, 2023, UCL, 2015) ארבע מדרגות (Do et al., 2022) או חמש מדרגות (WAPHA, 2021).
נדגים את המודל באמצעות התיאור השכיח של 4 מדרגות המבחינות בין המענה הנפשי הנחוץ לפי חומרת הסימפטומים במודל של טיפולים מבוססי-דיבור. הדגש על טיפולים מבוססי דיבור חשוב כיוון שהתערבות פרמקולוגית עשויה להתקיים בכל אחת מהמדרגות ואינה בהכרח ממקמת את הפונה במדרגה מסוימת.
המדרגה הראשונה מכוונת לאוכלוסייה בסיכון החווה סימפטומים ברמה מינימלית. המענה הנפשי לאלו הנמצאים במדרגה זו כולל הקניית ידע פסיכולוגי וכלים לחיזוק החוסן המנטלי ולעזרה עצמית, כגון תכנים ואפליקציות רבות שכעת מוצעות לאוכלוסייה על ידי קופות החולים וארגונים ציבוריים ופרטיים. כמו כן, מדרגה זו כוללת מענים הניתנים במסגרת קבוצות בקהילה המתארגנות לפעילויות שונות ובכך מחזקות גם באופן עקיף את החוסן ואת הבריאות הנפשית של המשתתפים בהן.
תכנית עמי"ת בקהילה, המוצעת במסמך זה, מאפשרת אינטראקציה אנושית מיטיבה המיועדת לאוכלוסייה בסיכון השייכת למדרגה זו. היא מסייעת באמצעות ביסוס קשר המתמקד בקבלת מידע פסיכו-סוציאלי, כמו גם ייעוץ ותמיכה ראשוניים הנתמכים במערכי העזרה הקיימים בקהילה.
המענה הנפשי לאלו הסובלים מסימפטומים נפשיים בעוצמה נמוכה עד מתונה כולל קבלת שירותי חוסן ובריאות נפשית על ידי בעלי תפקיד שהוכשרו בתכניות המיועדות לתמיכה בקשיים ואתגרים מתונים. אותם נותני שירותים במודל המתואר במסמך זה פועלים במסגרת רב-מקצועית ומקבלים הדרכה מאנשי מקצוע מומחים בתחום. מאז השבעה באוקטובר, מדינת ישראל מקדמת את ריבוד המענים במערך הבריאות הנפשית והמליצה על הכשרת תומכי בריאות נפשית בהשראת התכנית הבריטית לשילוב PWP בשירות הציבורי (Psychological Well-being Practitioner). יחד עם זאת, חלק מקופות החולים החלו בהכשרות בעלי תפקידים חדשים, כאשר ההכשרות הקיימות כעת (ספטמבר 2024) הינן הכשרות השונות מההכשרה של PWP המתוארת במסמך זה.
המענה הנפשי לאלו הסובלים מסימפטומים נפשיים בעוצמה מתונה עד חמורה הינו טיפול נפשי בדיבור הנערך במרפאות ציבוריות או במגזר הפרטי בתדירות של פגישה פעם או יותר בשבוע, וכולל מגוון התערבויות הניתנות על ידי אנשי מקצוע מליבת המומחים: פסיכיאטרים, פסיכולוגים מומחים, עו"ס עם תואר שני, מטפלים באמצעות אומנויות מאושרי יה"ת וקרימינולוגים קליניים.
המענה הנפשי לאלו הסובלים מסימפטומים נפשיים חמורים בתנאים מורכבים כולל טיפול נפשי אינטנסיבי על ידי מומחים, הניתן במרפאות ובמסגרות האשפוז השונות.
המדרגות השונות של המענים מאפשרים רצף של התערבויות המותאמות לצרכי הפונים, הן ב"עלייה" במדרגות (לאפשר התערבויות ראשוניות ממוקדות לפני פנייה לטיפול בעצימות גבוהה) והן ב"ירידה" במדרגות (העשרת ההתערבויות בקהילה לאחר טיפול, כדי למנוע נסיגה). ריבוד התפקידים עשוי לאפשר עשייה מגוונת יותר בקרב בעלי המקצוע, וכן העמקה בהדרכה, הכשרה ותפקידי ניהול. כך, ניתן יהיה לא רק לקצר תורים ולתת מענים מותאמים, אלא גם להפחית את העומס על ליבת המומחים, למנוע שחיקה ולאפשר להם למקד את שעות הטיפול בפונים שדורשים את הידע והמיומנות העשירים שלהם. מהלך זה, המבסס מערך עשייה רב-מקצועי, הינו חדשני באופן בו הוא מתייחס להון האנושי ומהווה תשתית לשינוי הלאומי הדרוש במערכת הבריאות הנפשית בישראל.
יישום המודל המדורג והכשרה במתן סיוע במדרגות הראשונה והשנייה, יאפשר לפונים לעזרה לקבל מענה ראשוני מהיר ופעמים רבות מספק מצד בעלי תפקיד במערך שאינם בעלי המקצוע בליבת המומחים. הכשרה שתתמקד ביכולת לקיים אינטראקציה אנושית מיטיבה, הכוללת מתן מידע, ייעוץ ותמיכה פסיכו-סוציאלית (הגדרת התפקיד של עמי"ת בקהילה), תאפשר לעובדי מחלקות הרווחה ושירותים פסיכו-סוציאליים נוספים לתת מענה הולם בזמן סביר לאלו הנמצאים באוכלוסיית סיכון או סובלים מסימפטומים ברמה מינימלית (מדרגה ראשונה). בדומה לכך, הכשרה שתתמקד במיומנויות הערכה ובכלים לליווי התערבויות ממוקדות (הגדרת התפקיד של תומך בריאות נפשית, PWP) תגביר את היכולת של גורמים במערכי הרווחה, החינוך והבריאות לסווג את הבעיות במערך רב מקצועי במהירות ולהציע מענה ממוקד לאלו החווים קושי נפשי ברמה מתונה (מדרגה שנייה).
גישה זו מאפשרת למספר רב של פונים לשירותים השונים נגישות להתערבויות מבוססות הערכה, מדידה ומחקר, וכך מציעה מענה מותאם לרמות שונות של קשיים רגשיים ותפקודיים. תכנית ההכשרה לתפקידים של עמי"ת בקהילה ול-PWP הינם מבוססי נתונים ומאפשרים מחקר של ההכשרות, ההתערבויות ועוד. במחקר מטה אנליזה שבחן את יעילות התכנית הבריטית על פני עשור נמצא אפקט משמעותי בשיפור תסמיני דיכאון וחרדה בקרב הפונים וכן אפקט בינוני בשיפור תפקודים חברתיים ותעסוקתיים (Wakefield et al., 2021).
בלב שירותי בריאות הנפש בישראל נמצאים המומחים בתחומי הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית, הקרימינולוגיה הקלינית והטיפול באמצעות אומנויות, המוסמכים על ידי משרד הבריאות ומשרד הרווחה והביטחון החברתי. כפי שצוין, הרחבת היקף העבודה והמשך הגיוס של מומחים אלו לשירות עומד בראש סדר העדיפויות של מערכת הבריאות, וכך ראוי שיהיה (האגף לבריאות הנפש, 2024b; קשתי ואפרתי, 2023). הצבתם בחזית מערך בריאות הנפש מדגישה את ערך המקצוענות ואת מחויבות השירות הציבורי למצוינות, ומבטיחה:
1. אחריותיוּת (Accountability) - מחויבות למתן דין וחשבון של חברי הפרופסיה כלפי החברה
2. הקפדה על יושרה מקצועית – שקיפות, התבססות על נתונים ופרדיגמות מדעיות מתוקפות, ביקורת עמיתים והימנעות מניגוד עניינים
3. עצמאות לקביעת הקוד האתי, תנאֵי הסף ואמות המידה המקצועיות של הפרופסיה
מזה שנים רבות ובמיוחד בשנים האחרונות, מומחים רבים בבריאות הנפש בוחרים שלא לעבוד במסגרות הציבוריות, בין היתר כיוון שמבנה העבודה תובעני והתנאים המוצעים להם במגזר הציבורי אינם מספקים. הסיכון לשחיקה מנטלית ולטראומטיזציה משנית, שאינו מגולם במבנה העבודה או בתנאי ההעסקה, מגביר גם הוא את הקושי לגייס אנשי מקצוע לשירות הציבורי. כתוצאה מכך, השירות הציבורי סובל מתת תקינה ומתת איוש בתפקידים הדורשים מומחיות בבריאות נפש, הן במענים הטיפוליים והן במישורי ההתערבות המוקדמת והמניעה (גל, 2024; קואליציית ארגוני בריאות הנפש, 2023; קשתי ואפרתי, 2023).
בעקבות אסון השבעה באוקטובר, מטפלים רבים הצטרפו באופן עצמאי מעורר התפעלות והשראה לעשייה מקצועית למען הציבור, מתוך תחושת שליחות לאומית ומחויבות אתית. לאחר התגייסות מסיבית להתנדבות בתחילת הדרך, מטפלים שבו לבחון את מבנה העבודה ותנאי ההעסקה המוצעים להם. חלק מהם בחרו לעבוד כעצמאיים או במשרה חלקית בעמותות אזרחיות, בקופות החולים ובמרכזי החוסן, וחלק בחרו במשרות חלקיות בצה"ל ובמשרד הביטחון. עם זאת, מסגרות אזרחיות וצבאיות בהן התפקידים דורשים היקפי משרה מלאה או כוללים גורמי דחק משמעותיים, יחד עם תנאי העסקה לא מספיק טובים, מתקשות עד היום לצרף מטפלים לשורותיהן.
גיוס מומחים נוספים לשירות הציבורי והרחבת היקף הפעילות של מומחים, שכבר עובדים בשירות, הם הכרחיים עבור הפעלת המודל המדורג למענה נפשי, במיוחד בעת הזו, מ-2 סיבות מרכזיות:
1. השלמת המחסור בהון אנושי מיומן לטיפול בפונים עם קושי חמור או מורכבות גבוהה (קואליציית ארגוני בריאות הנפש, 2023).
2. הצורך בניהול קליני מקצועי של המערך כולו: הובלת המודל והטמעתו, ניהול ההדרכה והפיקוח, כולל נשיאה באחריות הקלינית המקצועית. על המומחים מוטלת האחריות לאיתור וניטור אוכלוסיות בסיכון ולהתאמת פונים לקבלת התערבויות מוקדמות הניתנות על ידי בעלי תפקיד שאינם אנשי מקצועות בריאות הנפש.
במילים אחרות, המומחים, ובפרט הפסיכולוגים האמונים מבחינת מקצועית על תחום הדיאגנוסטיקה, למעשה נדרשים להתגייס מחדש לשירות הציבורי גם לטובת ניהול ופיקוח של הטריאז' למענה נפשי מדורג. הטריאז', מיון הפונים לפי חומרת מצבם, וקביעת סוג המענה שעליהם לקבל, מגביר את היעילות של מערך הבריאות הנפשית, ומאפשר מתן מענה מותאם וממוקד לכולם, תוך מיקוד מענה המומחים לפונים עם קשיים נפשיים מורכבים או חמורים, ביטויים סימפטומטיים חריפים או עם תחלואה נלוות.
זאת, בניגוד לכך שעד היום המענה לפונים החווים מגוון רחב של קשיים, הפרעות ומחלות בעצימות משתנה מנמוכה עד גבוהה, ניתן לעיתים קרובות ללא טריאז' ורק על ידי מומחים. כלומר, מודל המענה המדורג מהווה חלק מהפתרון גם עבור אתגר שימור ההון האנושי ומניעת שחיקה בקרב מומחי הליבה, כיוון שהוא מאפשר לצמצם את העומס המוטל על המומחים באמצעות מדרוג המענים, הוספת בעלי תפקידים וגיוון עבודתם הטיפולית של המומחים במלאכת הניהול, ההכשרה וההדרכה של מערך רב מקצועי.
אנו מציעות הכשרה והטמעה של 2 תפקידים חדשים למערך בריאות הנפש הציבורית: עמי"ת בקהילה במדרגה הראשונה והתאמה של תכנית PWP לפי המודל הבריטי במדרגה השנייה. תפקידים אלו מיועדים לסייע לאוכלוסייה בסיכון ולאנשים החווים פסיכופתולוגיה ברמה מתונה, הנמצאים במסגרות הרווחה, החינוך והבריאות, וכן בארגונים וגופים ציבוריים משלימים. התפקידים הללו מהווים תוספת חדשה להון האנושי במערך הבריאות הנפשית ועתידים להשלים את המחסור במענים מותאמים לאנשים שסובלים ממצוקה ברמות אלו.
עמי"ת בקהילה (ערבות הדדית, מידע, ייעוץ ותמיכה) מתייחס למתן מענה נפשי לאלו הנמצאים במדרגה הראשונה, כלומר נמצאים בסיכון או סובלים מסימפטומים ברמה מינימלית. התפקיד כולל ליווי במסגרות הרווחה, החינוך והבריאות הנפשית, ומיועד לספק מענה ראשוני לאנשים במצוקה עם סימפטומים ברמה מינימלית, תוך שימת דגש על בניית חוסן ומניעת הידרדרות במצבם. מענים אלו ניתנים באמצעות מפגשים פרונטליים ו/או שיחות וידאו ו/או טלפון, לעיתים באופן קבוצתי.
PWP, תומכי בריאות נפשית, מספקים תמיכה וחוסן לאלו הנמצאים במדרגה השנייה, כלומר סובלים מסימפטומים ברמה נמוכה עד מתונה. התפקיד מבוסס על פרוטוקולים ממוקדים להתערבות קצרת-מועד בקרב אנשים החווים קשיים ברמה מתונה הן מבחינת תסמינים והן מבחינת התפקוד בחיי היום יום, השתלבות בקהילה ובתעסוקה. תמיכה זו מספקת מענה ממוקד ומותאם אישית באמצעות מפגשים פרונטליים ו/או שיחות וידאו ו/או טלפון, לעיתים באופן קבוצתי. התכנית הבריטית הינה תכנית מקיפה של 45 ימי לימוד תוך כדי עבודה כאשר לאחר כחודשיים של ההכשרה הPWP כבר מביאים ערך למקום העבודה בעודם ממשיכים בהכשרה תוך כדי עבודה.
2 התפקידים מבוססים על העקרונות הבאים:
1. קידום חדשנות ויצירתיות בתחום ההון האנושי במערך הבריאות הנפשית
2. שמירה על מקצוענות באמצעות עבודה בשירות הציבורי בלבד במסגרת מערכים רב מקצועיים עם ליבת מומחים
3. קהילה למען עצמה – הכשרה של אנשים מתוך הקהילה לתפקידים במערך הבריאות הנפשית עבור אותה קהילה
4. למידה תוך כדי עבודה (On the job training)
תפקידים אלו נועדו לסייע באיתור מוקדם של אוכלוסיות בסיכון ולהעניק התערבויות ותמיכה מותאמים לצרכי הפונים ולכישורי בעלי התפקיד. הכשרה הולמת לבעלי התפקידים החדשים ושילובם בצוות רב מקצועי, לצד מתן הדרכה שוטפת כחלק ממבנה העבודה, תאפשר להדגיש את ערך המקצוענות בשירות הציבורי ואת מחויבותו למצוינות.
בריאותו הנפשית של הפרט נשענת על אינטראקציה בין גורמים ביולוגיים, אישיותיים וסביבתיים; גורמי לחץ קיומיים כגון בעיות דיור, קשיי תעסוקה, קושי להתערוֹת בחברה ובדידות מגבירים את הסיכון לפתח תחלואה נפשית. תחומים אלו משפיעים באופן ישיר לא רק על האדם הפרטי, אלא גם על רווחתן של משפחות וקהילות שלמות. במסגרת המודל המדורג למענה נפשי, שירותי הרווחה, אליהם מגיעים פונים עם קשיים שונים, משמשים לעיתים כמערך נפשי ראשוני ולעיתים כמערך האחראי על מניעת נסיגה ושיקום בקהילה ולכן מהווים חלק אינטגרלי ממערך הבריאות הנפשית בישראל.
על מנת לצמצם את הסיכון לפגיעה בבריאות הנפשית של תושבי המדינה ובמיוחד של אוכלוסייה בסיכון, מדינת ישראל נדרשת להגביר את מערך הסיוע הרח"ב לתושביה – כלומר לספק מענים מותאמים בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות. כיוון שהשירות הציבורי סובל מתת-תקינה ומתת-איוש של תפקידי בריאות נפש במישור הטיפולי (מערכת הבריאות) ובמישור הנוגע להתערבות מוקדמת ומניעה (רווחה וחינוך), קיים קושי לעסוק באיתור וניטור אוכלוסיות בסיכון ובמתן מענים.
בעקבות אסון השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל אנו עדים לעלייה מעריכית בהיקף תושבי ישראל הנמצאים בסיכון וכמובן עלייה במספר התושבים הזקוקים לסיוע בתחומי הרווחה בעקבות השפעות החשיפה לטראומה, מצוקה כלכלית, עקירה מבית, אובדן קורת גג ופגיעה במבנה המשפחתי והקהילתי. תכנית עמי"ת בקהילה נועדה להגביר את מצבת כוח האדם הפועל במערכי הרווחה ובמערכות בריאות הנפש והרווחה בקהילה באמצעות סטודנטים, אשר יקבלו הכשרה בסיסית הכוללת שני קורסים ייעודיים במהלך שנת הפעילות. בתמורה להשתתפותם בתכנית, יקבלו המשתתפים מלגות או נקודות זכות להשלמת התואר.
התכנית תומכת במתן ליווי ראשוני לזקוקים לעזרה ומטרתה להפחית את הסיכון להתבססות תחושת חוסר ישע ובדידות, ולפגיעה בחוסן ובבריאות הנפשית הנגזרת ממנה, בקרב הפונים לעזרה ראשונית או בקרב הזקוקים לעזרה פסיכו-סוציאלית. כלומר, התכנית מוכוונת לאלו הסובלים מקושי נפשי ברמה מינימלית, נמצאים בסיכון לפיתוח תחלואה נפשית, סובלים מבדידות ומשויכים למדרגה הראשונה במודל המדורג למענה נפשי.
תכנית עמי"ת בקהילה נבנתה באופן מותאם לצרכי השעה ולה יתרונות רבים:
• חיזוק הקשר ההכרחי בין הכשרה אקדמית לבין פעילות בשדה המקצועי
• הגדלת מספר התושבים הרוכשים ידע פסיכו-סוציאלי בסיסי ככלי לחיים
• הקניית כלים לערבות הדדית פסיכו-סוציאלית המבוססת על מתן מידע, ייעוץ ותמיכה
• הרחבת מספר התושבים המתנסים במעורבות אזרחית
• הוספת כוח אדם עם הכשרה בסיסית המאפשרת לקיים קשר עם פונים עם קושי ראשוני או המתמודדים עם גורמי דחק
• קידום קשר אישי רציף בין עמי"תים לבין פונים לשירותי הרווחה ובריאות הנפש שאין לו חלופה במסגרת השירות הציבורי
• הפניית זמן עבור המומחים בשירות הציבורי לטובת טיפול במקרים מורכבים
• התאמה להמלצות משרד הבריאות לריבוד מעגלי העזרה והתמיכה כתוספת למענה הטיפול הנפשי הקיים
פעילי תכנית 'עמי"ת בקהילה' יצטרפו למערכי הרווחה והבריאות הנפשית ויעזרו למקבלי שירות מבוגרים בסיוע והתמודדות עם אתגרים נפשיים, חברתיים, תעסוקתיים ובתחומים אחרים באמצעות קידום שיח וסיוע ישיר במסגרת סל פעולות מוגדר. מתוך ההיכרות האישית הקרובה והבלתי-אמצעית שתיבנה בין העמי"תים לבין צרכני השירות, העמי"תים יסייעו בזיהוי מצבים המחייבים פנייה למומחים בבריאות הנפש ובכך יתפקדו גם כשומרי סף המסייעים בזיהוי השלבים הראשונים של סיכון או פיתוח תחלואה נפשית בקרב פונים. במצבים אלו, ידאגו העמי"תים להפנות באופן מידי להערכה ולהתערבות. זיהוי מוקדם המוביל באופן מידי לתהליך הערכה על ידי בעלי תפקיד PWP במדרגה השנייה בניהול והדרכת המומחים, או על ידי המומחים עצמם במדרגה השלישית, מצמצם את הסיכון למעבר מתחלואה תגובתית וזמנית לתחלואה כרונית עם השלכות נפשיות, חברתיות ותעסוקתיות.
תכנית עמי"ת בקהילה מבוססת על הכשרה בקורס עיוני יסודי ובקורס מעשי בסיסי במהלך שנת התכנית בנוסף למפגשי ליווי וחשיבה על ידי רכזי התכנית וליווי מקצועי במקום ההשמה. הקורסים כוללים ידע וכלים פרקטיים בסוגיות רווחה ושלומות (Well being) נפוצות ואתגרי החיים הנגזרים מהן, ויכולים להילמד במסגרת אקדמית כחלק מהתכנית המלאה של שילוב סטודנטים במערכים קהילתיים עבור מלגה או נקודות זכות. הקורסים הללו יכולים להילמד גם במסגרות של רווחה, חינוך או בריאות אחרות כמערך הכשרה וליווי של עובדים או מתנדבים (לדוגמה – בנות ובני שירות לאומי). הכשרה שכזו, במסגרות קיימות, אמנם לא מוסיפה כוח אדם למערך הקיים, אלא אם מדובר בקליטת עובדים חדשים, אך בהחלט תומכת בהקניית ידע וכלים, מחזקת את תחושת המסוגלות ומפחיתה סיכון לשחיקה ולנשירה.
הקורסים כוללים סקירה על התמודדויות נפש, היכרות עם גישות שיקומיות ועם מסגרות סיוע קהילתיות, למידת המיומנויות הדרושות לתפקיד, תחומי האחריות וגבולות האחריות של התפקיד וידע בנושא האתיקה והסודיות הנדרשים. משתתפי הקורס ילמדו על הדרכים לפתח ולשמר מערכת יחסים הדדית במסגרת מתן סיוע לפרטים ולמשפחות בקהילה, תוך שימת דגש על פיתוח מיומנות הקשבה פעילה המקדמת יכולות להתבוננות וחשיבה מעמיקה בקרב פרטים השרויים במצוקה.
משתתפי ההכשרה יכירו את השונות התרבותית הקיימת בחברה הישראלית ואת חשיבות התאמת אופן הסיוע למערך הערכים ולאמונות, לאורח החיים ולצרכים הייחודיים של מקבלי השירות אותם הם מלווים. תכנית ההכשרה תכין את העמי"תים להיעזר במסגרות הליווי וחשיבה של רכזי התכנית ואנשי הצוות במקומות ההשמה ולעבודה בצוותים רב מקצועיים. כמו כן, התכנית תחזק את החוסן ותעסוק בשיפור יכולת הניטור של הרווחה האישית של העמי"תים עצמם, ותציע דרכים להסתייע במסגרות ההדרכה ובמוקדים אחרים במקרים בהם העבודה מעוררת מצוקה.
פעילי עמי"ת בקהילה ישתלבו ככוח תמיכה במערכי סיוע בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות, תוך התאמות לצרכים העולים מן השדה ולהגדרות תפקיד רשמיות. תכנית עמי"ת בקהילה מאמצת גישה של הכשרה תוך כדי התנסות. כלומר, העמי"תים הפועלים במסגרות השונות יעשירו במהלך הלמידה בקורסים את הידע הפסיכו-סוציאלי שלהם ואת המיומנויות שלהם וכך יגבירו הן את יעילות תמיכתם והן את האפקטיביות שלה. הסטודנטים יתנסו במתן מענה פרטני או קהילתי ממושך (כשנה אקדמית) לתושבים שיופנו על ידי הרשויות המקומיות, לשכות הרווחה, קופות החולים ועוד (בתיאום של כל מוסד עם גופי ההשמה הספציפיים לו).
בנוסף ללימודים האקדמיים של שני קורסים (4 נקודות זכות), ומפגשים עם רכזי התכנית בקבוצות קטנות באקדמיה, הסטודנטים יקדישו ארבע שעות שבועיות לפעילות בשטח, כאשר שעה אחת תוקדש להדרכה ו-3 השעות הנוספות יוקדשו לקשר עם מקבלי שירות באמצעות מפגשים פיזיים, דיגיטליים וטלפונים (בהתאם לכל גוף מַפְנֵה ובהסדר עם המוסד האקדמי). פעילות העמי"תים במקום ההשמה תלווה בהדרכה פרטנית מטעם מקום ההשמה ובמוסד/ארגון במסגרת של מפגשים שבועיים עם הרכז/ת בקבוצות קטנות. פעילות הסטודנטים במסגרת "עמי"ת בקהילה" תחומה בגבולות השנה האקדמית של כל מוסד בכל שנה נתונה.
תכנית עמי"ת בקהילה תורמת להגדלת ההון האנושי הפועל כעת כדי לסייע לתושבים לאחר השבעה באוקטובר ומאפשרת לסטודנטים להתנסות בעשייה פסיכו-סוציאלית. הקשר מהווה תשתית עבור הסטודנט ועבור מקבל השירות להתנסות אינטנסיבית בתקשורת בינאישית, התמודדות עם קשר המבוסס על מתן או קבלת תמיכה ועזרה והתמודדות עם גבולות הקשר. בנוסף, התכנית עשויה לשמש כמסגרת הכשרה ותמיכה בעובדים במסגרות רווחה, חינוך ובריאות הזקוקים לידע פסיכו-סוציאלי בסיסי וכלים לחיזוק מיומנויות תקשורת.
בהשוואה למלגות אחרות ולתכניות מעורבות-חברתיות לסטודנטים, עמי"ת בקהילה מציעה מספר יתרונות ייחודיים: הכשרה יסודית הכוללת קורס עיוני יסודי וקורס מעשי בסיסי, המאפשרת לסטודנטים התנסות מעשית אינטנסיבית בעשייה חברתית פסיכו-סוציאלית; תמיכה והדרכה מתמשכת לאורך כל תקופת הפעילות על ידי רכז התכנית באקדמיה והדרכה בשדה; התאמה ייחודית לכל מוסד לימודים ולכל מסגרת השמה; דגש מיוחד על פיתוח מיומנויות תקשורת בינאישית והקשבה פעילה; והכנה מיטבית לעשייה משמעותית בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות. תכנית עמי"ת בקהילה תתחיל לפעול בשנה"ל תשפ"ה במספר מוסדות אקדמיים.
במסגרת ההיערכות להרחבת המענה לטיפול בבריאות הנפשית לתושבי ישראל באמצעות יצירת רצף מענים מרובדים, מותאמים וגמישים, משרד הבריאות הציע לשלב תפקיד חדש – "תומך בריאות הנפש", המסתמך על מודל ""Talking Therapies שפועל בבריטניה בחסות ה-NHS מזה 15 שנה (ונקרא בעבר Improving Access to Psychological Therapies, IAPT) (Wakefield et al., 2021). מודל זה יושם גם במדינות נוספות כמו אוסטרליה, הולנד, קנדה, ונורבגיה ומאפשר התערבות ותמיכה עבור אלו הנמצאים במדרגה השנייה – סובלים מסימפטומים נפשיים בעוצמה נמוכה עד מתונה. הצורך בתפקיד זה גבר משמעותית מאז השבעה באוקטובר.
בעלי התפקיד PWP מבצעים הערכה באמצעות שאלונים וראיון חצי מובנה המאפשרת לסווג את הקשיים של הפונים לפי חומרת הסימפטומים וסוג המענה המתאים. כמו כן, הם מלווים התערבויות ממוקדות לתמיכה בפונים עם רמת קושי מתונה. למשל, הם מסייעים לאנשים הסובלים ממתח, מצב רוח ירוד או סימפטומים מתונים נוספים הקשורים בחיים לאורך זמן לצד טראומה (אך לא בפונים המאובחנים למשל עם PTSD), וכן בקשיים ואתגרים בחיי היום יום הקשורים לאורח חיים בריא (שינה, תזונה ותנועה) או בהשתלבות בקהילה ובתעסוקה (בתיאום עם גורמים רלבנטיים בקהילה). התמיכה נעשית באמצעות התערבות מובנית, קצרת מועד ומבוססת פרוטוקולים. ההתערבות יכולה להתבצע באופן פרונטלי, באמצעות שיחות וידאו או טלפון, תוך שימוש בחוברות ואפליקציות הדרכה המסייעות בהבניית המפגשים, ארגון התכנים, ותמיכה בפונים גם לאחר סיום ההתערבות.
מרכיב מרכזי בעבודתם של PWP הוא הערכה ומדידה רציפה של מצב הפונה באמצעות שאלונים ושיח. הם מוכשרים לבצע הערכה המאפשרת לסווג את בעיות הפונה, כאשר סיכום תהליך ההערכה וקבלת החלטה לגבי מענה נפשי מותאם מחייבים אישור מומחה. הערכה זו מהווה חלק משמעותי בהתערבות ובקשר שנבנה עם הפונה, מגבירה את המחויבות לתהליך התמיכה, מחדדת את יכולת הפונה לנטר את מצבו, ומאפשרת זיהוי מהיר של מידת ההתאמה של המענה (ושינויו במקרה הצורך). ה-PWP, כבעל תפקיד במערך הבריאות הנפשית, מספק לפונה ידע, מיומנויות, מוטיבציה, ביטחון ואמון בתהליך. תמיכה זו מאפשרת היענות גבוהה יותר לטיפול, שימוש יעיל בעזרים, הקלה בסימפטומים והחלמה.
פעמים רבות, כדי להשתמש בעזרים לבניית החוסן האישי וחיזוקו, וכדי לשמר תחושה של מסוגלות להתמודד עם אתגרי החיים, יש צורך בליווי של אדם נוסף. ה-PWP עשויים לספק מענה לחלק מהפונים, ובמקרים מסוימים יפעלו ללוות ולתגבר מענה טיפולי הניתן על ידי מומחים. כחלק מעבודתם בצוות רב-מקצועי, הם אף יכולים ללוות מטופלים שסיימו טיפול, אשפוז או תהליך שיקומי, ולסייע בשמירה על הישגי ההתערבות, בהסתגלות מיטיבה במישורים השונים של חיי היום-יום ובמניעת נסיגה. ה-PWP פועלים בהתאם למודל שינוי ההתנהגות COM-B העוסק באפיון התערבויות לפי מרכיבים של מיומנויות, הזדמנויות ומוטיבציה (Michie et al., 2011). מודל זה נחוץ במיוחד בעת הזו בשל הרגישות הדרושה לפגיעה בהזדמנויות שחווים רבים. בנוסף, PWP מתמקדים בחיזוק המעורבות הקהילתית של הפונים לסיוע נפשי, בפיתוח יכולתם לאתר עזרים דיגיטליים ומרחבים קהילתיים מתאימים, בליווי השתלבותם או שיפור תפקודם בעולם התעסוקה ובשמירה על אורח חיים בריא.
מועמדים להכשרה כ-PWP נדרשים להיות בוגרי תואר ראשון במקצועות הרווחה, החינוך או הבריאות. הכשרתם מתמקדת ב-3 יעדים עיקריים:
1. הקניית מיומנויות הערכה המאפשרות: (א) סיווג של בעיות פסיכולוגיות, (ב) בחירת מוקד להתערבות, (ג) הגדרת מטרות אישיות ו(ד) מעקב אחרי תהליך ההחלמה, כל אלו בשותפות עם הפונה לסיוע ותחת פיקוח והדרכה של אנשי מקצוע מליבת המומחים.
2. הקניית כלים לתמיכה בהתערבות קצרת מועד מבוססת מחקר בליווי עזרים.
3. פיתוח יכולת להתאמת תהליך ההערכה וההתערבות לרקע החברתי-תרבותי של הפונה לעזרה.
תכנית ההכשרה נפתחת בשבוע למידה אינטנסיבי, שלאחריו הלימודים מתקיימים פעם בשבוע לאורך שנה. התלמידים המועסקים במקומות העבודה בהיקף של חצי משרה לפחות, מתחילים להשתתף במשימות ולייצר ערך כחודש לאחר תחילת הכשרתם. ההכשרה כוללת 30 ימי לימוד עיוניים המשלבים התנסות חווייתית, תרגול ומשחקי תפקידים, הנתמכים ב-15 פרקי למידה בשדה המבוססים על משימות ליישום במסגרות התעסוקה וימי לימוד עצמאיים. PWP מוכשרים לקיים תהליכי הערכה ולייצר ערך טיפולי כעובדים בהדרכה ותוך כדי פיקוח (On the job training). מערך הדרכה מובנה, הכולל הדרכה קבוצתית שבועית והדרכה פרטנית דו-שבועית לכל הפחות לאורך השנה, תומך בעבודתם הן בשנת ההכשרה והן במסגרת עבודתם בשירות הציבורי כ-PWP.
מעבר לידע שירכשו במהלך ההכשרה בנוגע למענים מותאמים בן השאר לקשיים רגשיים ראשוניים או ביטויים מתונים של דיכאון, חרדה, דאגנות-יתר, תסמינים ברמה מתונה של קשיים הנובעים מחיים לצד טראומה מתמשכת באמצעות יחידה מיוחדת בנושא תסמינים מוקדמים של PTSD, וכן קשיים נוספים בהתאם לאופי השירות בו הם מועסקים. תכנית ההשלמות מתואמת עם פרוטוקולים עדכניים ומלווה בעזרים המבנים את ההתערבות וגבולותיה. כמו כן, התכנית כוללת התייחסות לנושאים כמו אורח חיים בריא (תזונה, שינה, תנועה) והשתלבות בקהילה ובעבודה, אם כי יישומים אלו משתנים בין מסגרות שונות ולעתים יתבצעו בשיתוף פעולה עם גורמים כמו ביטוח לאומי.
כאמור, הכשרת PWP מתבצעת במסגרות תעסוקה במודל של On the job training, כלומר תלויה בקבלה לעבודה או בעבודה קיימת בשירות הציבורי בישראל: כולל קופות חולים, מרפאות בריאות הנפש ובתי חולים של משרד הבריאות, מסגרות מתאימות של משרד החינוך ושל משרד הרווחה והביטחון החברתי, מסגרות שיקום וארגונים, גופים ועמותות שערוכים לתהליך ריבוד המענים בתחום ולהוספת תפקיד חדש למערך.
תפקיד ה-PWP מחייב עבודה בשירות הציבורי כחלק ממערך רב מקצועי, תוך ליווי הדרכתי מתמשך. PWP, הפועלים כתומכי בריאות הנפש, מקבלים פניות להערכה דרך רופא משפחה, מרפאות בריאות הנפש, לשכות הרווחה, צוותי חינוך או באמצעות פניות עצמאיות. המענה שהם מציעים ממוקד בבעיה אחת בלבד של הפונה, ונמשך בדרך כלל בין 2 ל-10 פגישות, בתדירות של פגישה אחת או יותר מדי שבוע או שבועיים, בהתאם לצורך (UCL, 2015). לפי נתונים שנאספו בבריטניה ב-15 השנים האחרונות, התערבות כזו היא ממוקדת וממושכת דיה כדי לאפשר שיפור משמעותי במצב הסימפטומטי של הפונים לסיוע (Saunders et al., 2020; Wakefield et al., 2021).
לאחר סיום ההכשרה, עובדי PWP מורשים ומשולבים בעבודה בצוותים רב-מקצועיים במסגרות הרווחה, החינוך והבריאות הציבוריות. העבודה במסגרת הציבורית בצוות רב-מקצועי מאפשרת מתן מענה מותאם לפונים במקרים בהם יש צורך בטיפול על ידי מומחה (Step-up). בהתאם לצורך ולרצונם בהתפתחות מקצועית ולצרכים בארגון או בשירות שבו הם עובדים, הם יכולים להתמקד גם בהתערבויות במסגרת קבוצתית ובעבודה עם פונים הזקוקים למענה ייחודי. עם צבירת ניסיון ולאחר 3 שנים בהיקף עבודה של משרה מלאה (או מספר שנים גבוה יותר בחלקי משרה), העובדים מוגדרים כ-PWP בכירים ויכולים להשתלם בהדרכה של PWP בשנת הכשרה, בפיתוח וניהול של תוכניות נוספות בהתאם למקום העבודה וצרכי הקהילה ולהשתתף בצוותי מחקר.
בהשוואה לתכניות הכשרה אחרות של מאמני חוסן שהחלו לפעול בארץ וכוללות הכשרה קצרה ביותר, תכנית הכשרת PWP לפי המודל הבריטי כפי שמותאמת לישראל מציעה פתרון מקצועי מלא ומותאם לעלייה בביקוש לסיוע נפשי, תוך יישום גישת המודל המדורג למענה נפשי. בעוד שבמודל הבריטי PWP מועסקים בעיקר בשירותי בריאות נפשית, במודל הישראלי, לאור מצב החירום, נעשתה התאמה של התכנית גם לשירותי משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד והחינוך. גישה זו מספקת מענה לפונים הנמצאים בשלב הביניים שבין הקהילה והרפואה הראשונית לבין מערכת בריאות הנפש, וכן לאלו הנמצאים במעבר בין טיפול אינטנסיבי לשיקום בקהילה. התכנית מוצעת הן כמערך הכשרה לארגונים והן כהכשרה לציבור העובדים במסגרות החוסן והבריאות הנפשית. חשוב לציין כי משרד הבריאות מגדיר כרגע את תכנית ה-PWP הבריטית כמערך הכשרה מומלץ לתפקיד תומך בריאות נפש, שייתכן כי בעתיד יתפתח למקצוע מוכר.
על שילוב ה-PWP במערכת להיעשות תוך הקפדה על הבחנה ברורה בין תפקידים ובעלי מקצוע, בכדי שיוכל להוסיף ערך למערכת הבריאות הנפשית בישראל מבלי לפגוע באיכות השירות. התאמת התכנית המקורית מבריטניה לישראל מתבצעת בליווי וייעוץ מקצועי של הצוות המוביל באנגליה, מה שמבטיח הכשרה יעילה, מובנית, מתוקפת ועדכנית של בעלי התפקיד החדש בישראל (בנוסף לתכנית למבוגרים, תכנית PWP לילדים ונוער נמצאת כעת בשלבי פיתוח). תכנית ההכשרה הראשונה בישראל תפתח ב-2025.
כמו בכל שינוי מערכתי רחב היקף, גם בתהליך התאמת והטמעת המודל המדורג למענה נפשי והתפקידים הנלווים לו, ניצבים אתגרים ומגבלות. מתוך הכרה ביתרונות ארוכי הטווח של המהלך, אנו מבקשות להתייחס, בכבוד וברצינות לטיעוני הנגד הענייניים. נעבור כעת לתיאור האתגרים וההתנגדויות, ונציע דרכים להתמודדות עמם:
קיים חשש מביטול ההבחנה בין תפקידים בעקבות "זליגה" של מיומנויות וסוגי התערבויות בין עובדים עם הכשרות שונות במערכת הבריאות הנפשית. הסכנה המרכזית היא טשטוש הגבולות בין עבודת מומחים ממקצועות הטיפול שלא מערבים פרמקולוגיה (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה קלינית וטיפול באמצעות אומנויות) לבין בעלי תפקידים חדשים והורדת סטנדרטים אשר יפגעו במקצועיות הטיפולית (קשתי ואפרתי, 2023). מהלך זה עלול לקרות בשל בעיה בהגדרת גבולות לתפקידים החדשים ושמירה עליהם על ידי בעלי התפקידים, ובשל חוסר מודעות של הציבור להבדלים בהכשרות ובתפקידים.
למעשה, ללא פיקוח מספק, קיים חשש שבעלי תפקידים עם הכשרה בסיסית עלולים להחליף באופן רשמי או בפועל את המומחים בשירות הציבורי או לתת מענה לקהל בשוק הפרטי. לכן, יש לשמור על שדרת מומחים יציבה וברורה בשירות הציבורי. כפי שציינו, האתגרים הקיימים היום נובעים לא רק ממחסור במספר המטפלים אלא גם מתנאי העבודה והשכר במגזר הציבורי (גל, 2024; פורת-חיים, 2023; קשתי ואפרתי, 2023). לפיכך, כפי שנכתב לעיל, אסור שהקצאת משאבים להכשרות והטמעת התפקידים החדשים המתוארים במסמך זה תהא על חשבון תגבור מספר המטפלים בליבת המומחים, או על חשבון תגמולם בתנאים ובשכר הולמים בכל שלבי ההתפתחות המקצועית. המדרוג המוצע אינו מכוֵון לצמצום המומחים, אלא לתגבור ההון האנושי, לצורך יצירת רצף מענים מקצועי ונגיש יותר לכלל תושבי ישראל.
תו תקן, שיקבעו משרדי הממשלה להכשרה, ותקינה מבוססת הכשרה, ימנעו פגיעה באיכות המענה הנפשי הניתן בשירות הציבורי ויצמצמו את הסיכון לזליגה של בעלי תפקידים חדשים לשוק הפרטי. בנוסף, יש לקיים הכשרה אינטנסיבית על גבולות התפקיד, בניית פרוטוקול הערכה ומדידה המגדירים מפורשות את סוג המענה המתאים לכל קושי נפשי, וליווי פעילות והתערבויות במדרגה הראשונה והשנייה בפיקוח אינטנסיבי באמצעות מסגרות הדרכה של מומחים כיוון ששני התפקידים שהוצעו לא יוסמכו להכריע בתהליך מיון או לבצע אבחון, תהליכים השמורים לאנשי מקצוע בליבת המומחים. המענה המשלים הוא קמפיין ציבורי להבחנה בין בעלי תפקיד ומקצועות. השילוב בין חינוך הציבור לבדיקת ההכשרה של נותן השירות (עמי"ת בקהילה, PWP, מטפל מומחה), במקביל לקידום רגולציה המגדירה את דרישות ההכשרה ומאפשרת רישום מסודר של תפקידים חדשים במערך בריאות הנפש עשויים לתת מענה לקושי זה.
קיים חשש שהמודל המדורג למענה נפשי יוכפף לעקרונות של התייעלות כלכלית וחיסכון על חשבון איכות ועומק ההכשרה והמענה הטיפולי, וכתוצאה מכך יפגע המענה הנדרש לפונים/מטופלים (סילמן, 2024;, קשתי ואפרתי). כלומר, שהמוטיבציה לחסוך במשאבים תוביל להעדפת הכשרות עיוניות קצרות על פני הכשרות ממושכות המשלבות ידע והתנסות כגון תכנית ה PWP הבריטית. בנוסף, יתכן שאותה מוטיבציה לחיסכון במשאבים תוביל לבחירה בהתערבויות או טיפולים קצרי-טווח ופחות אינטנסיביים, גם כאשר אינם מתאימים לצרכי הפונים. מצב זה עלול לגרום לפגיעה באיכות ההכשרה והטיפול, כאשר בעלי התפקיד לא יקבלו הכשרה מקיפה דיה והפונים לא יקבלו את המענה-טיפול האופטימלי עבורם, אלא את המענה הזול ביותר.
גישה המתמקדת בחיסכון עלולה להתעלם ממורכבות המצבים הנפשיים ומהצורך בהכשרה ובטיפול מעמיק ומתמשך במקרים מסוימים. חשוב להדגיש שהמטרה העיקרית של המודל המדורג למענה נפשי היא שיפור איכות המענה-טיפול והתאמתו לצרכי הפונה-מטופל. הכשרה איכותית והדרכה רציפה של בעלי תפקידים ושל מטפלים מומחים לשימוש נכון במודל היא קריטית, תוך הדגשת החשיבות של קבלת החלטות קליניות מקצועיות.
קיימים חששות רבים בנוגע לטריאז' וביניהם ספק לגבי דיוק הערכה שנעשית על ידי בעלי תפקיד ה-PWP במדרגה השנייה ושמסיבה זו יינתן לפונים מענה לא מתאים. אולם, כפי שנכתב לעיל, מיון המקרים צריך להתבצע על ידי בעלי התפקיד במדרגה השנייה במסגרת תיאום ותוך כדי הדרכה של מומחים בדיאגנוסטיקה. ככל שמערך ההערכה יבוסס על שאלוני הערכה ומדידה ועל ראיון חצי מובנה שנבנה על ידי מומחים בתחום האבחון שגם ינהלו וידריכו, כך הוא יוכל לסייע בסיווג ראשוני של הבעיות, החלטה לגבי המענה המתאים וניטור מצב המטופלים לאורך ההתערבות.
חשש נוסף נוגע לקושי לזהות מקרים המתאימים למדרגה השנייה בגלל החיבור המיידי והשגור בישראל של כל פנייה למענה נפשי להתערבות על ידי מומחים בלבד. אכן, הקמת מערך מרובד ומבוסס מקצוענות מציבה אתגרים ניהוליים, הדרכתיים ופיקוחיים משמעותיים, ומבוססת על קביעת יעדים מדידים לכל מדרגה במודל המדורג למענה נפשי. מרכיב של הערכה ומדידה המשולב בכל התערבות מאפשר לזהות הגעה ליעדי ההתערבות תוך ניטור רציף של מצב הפונה. כך, פונים לא "יוקפצו" למדרגה גבוהה ללא צורך, וניתן יהיה לזהות ולדווח על מקרים בהם יש להעלות אדם מדרגה (Step-up), ולהימנע מרשלנות הנובעת ממענה נפשי שאינו מותאם לאדם.
בישראל, השימוש במדדים להערכת תוצאות הטיפול אינו שגור דיו. כמו כן, ישנם מטפלים המטילים ספק באפשרות למדוד את ההתקדמות הטיפולית באמצעות שאלונים ואמצעים כמותיים אחרים, ואף נשמעת הטענה כי עצם המדידה עלולה לפגוע בתהליך הטיפולי האורגני ואף להגדיל את העומס האדמיניסטרטיבי, דבר שיקשה על המטפלים המומחים להתמודד עם העבודה השוטפת ויפגע באיכות הטיפול (Ha & Weigel, 2020). כדי להתמודד עם אתגרים אלו, יש להכשיר מטפלים לשימוש במתודולוגיות של כלי הערכה ומדידה, ולספק ידע לגבי המשמעות של שילוב כלים אלו בתהליכים טיפוליים.
ממקום של אמון בכלים והכרה בחשיבותם, יוכלו המומחים לקדם את השימוש בהם במדרגה השנייה ואף לעשות בהם שימוש במסגרות אינטנסיביות ואשפוזיות גם במדרגה השלישית או הרביעית. במקביל, הכשרה של בעלי תפקידים חדשים, בפרט PWP, תאפשר סוציאליזציה של דור חדש, שיראה ביכולת הניטור של המצב הנפשי מיומנות חשובה אותה יכול הפונה לרכוש במסגרת ההתערבות. הדור החדש יעשה שימוש בכלי הערכה ומדידה לטובת בדיקה שגרתית במסגרת מודל המענה המדורג וגם כהתערבות בפני עצמה המהווה חלק בלתי נפרד ממענה נפשי. בנוסף, יש לפתח מערכות מדידה והערכה מתקדמות אשר יאפשרו ניטור יעיל של התקדמות המטופלים מבלי להכביד על המטפלים בעומס אדמיניסטרטיבי נוסף, למשל באמצעות שימוש בעזרים טכנולוגיים.
תהליך ההטמעה של המודל המדורג מבוסס על בניית אמון של מומחים במודל. כבר כיום מומחים מכירים בחשיבות שילוב בעלי תפקידים שאינם ממקצועות בריאות הנפש במערך השירות הציבורי. כך למשל, מתמודדי נפש הזכאים לסיוע רציף במסגרת חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, מקבלים תמיכה וליווי מבעלי תפקידים שאינם מומחים (מדריכי שיקום, מתאמי טיפול). למעשה, דווקא מקבלי שירות עם צרכים מורכבים, חלקם עם סימפטומים עיקשים ונסיבות חיים קשות, הזקוקים באופן מובן למיומנות הקלינית של המומחים, מקבלים תמיכה אינטנסיבית, לעיתים כמענה יחיד, מבעלי תפקיד שהכשרתם בסיסית.
לעיתים, דרישות התפקיד במסגרות השיקום כוללות התייחסות לכישורי חיים כמו "הבנה בנפש האדם", "בשלות אישית", "סובלנות" ועוד, אך לא להכשרה. לכן, בכל הנוגע למענים קיימים במערך הבריאות הנפשית עבור פונים עם סימפטומים בעוצמה נמוכה עד מתונה המתאימים למדרגה השנייה, המאמץ ההסברתי המרכזי מול מומחים צריך להתמקד בנחיצות הכשרה ראויה לבעלי התפקידים ושילובם בצוות רב מקצועי.
במקביל, יש לתת את הדעת להתנגדות אפשרית בקרב קהל במומחים במקצועות הטיפול שלא מערבים פרמקולוגיה (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול באמצעות אומנויות וקרימינולוגיה קלינית) להכשרת בעלי תפקידים חדשים, הדרכתם או שיתוף פעולה בעבודה בצוותים רב-מקצועיים, עבור פונים שחווים קושי נפשי ראשוני או שאינם מוכרים כמתמודדי נפש, בשל כל הסיבות שתוארו לעיל. נוסף למענה ישיר לכל אחד מהחששות שהוזכרו, נכון לקדם באופן אקטיבי את חינוך השדה הטיפולי בכל הנוגע לחשיבות המענה המדורג, תוך הדגשת תפקידי ליבת המומחים וההבדלים בינם לבין תפקידים כגון העמי"תים וה-PWP, הרלוונטיים למדרגות הסיוע הראשונה והשנייה.
מִדרוג המענים בתחום הבריאות הנפשית הוא תהליך שיֵיְטִיב הן עם הפונים לעזרה והן עם הצוותים הקורסים תחת העומס. תהליך זה הינו מרובה אתגרים ויצריך הערכות רב-מקצועית במרחב רב-מערכתי הכולל את תחומי הרווחה, החינוך והבריאות. התפיסה הרב-ממדית של תחום הבריאות הנפשית המגולמת ביישום המודל המדורג למענה נפשי, תאפשר לציבור לקבל מענה אינטגרטיבי על ידי גורמי רווחה, חינוך ובריאות, בהתאם לצורך של כל אדם, משפחה וקהילה ובדגש על התאמה אישית ותרבותית.
מדיניות ציבורית כה חשובה, שתועלתה גבוהה לאין שיעור מההשקעה בה, תתבסס על הקצאה אופטימלית של המשאבים תוך התקדמות רוחבית בכל רכיבי המערכת. יש לשאוף לכך שהחלטות ההקצאה תהיינה על בסיס אסטרטגיה כוללת מוסכמת וללא מאבקים של "משיכת השמיכה הקצרה" בין רכיבי המערכת. יש חשיבות עליונה בשימור והגדלת ההון האנושי, תוך הקפדה על חוסנם של השחקנים השונים. כך ניתן יהיה לשמור על קיומו של רצף מענה נפשי מלא למען רווחתם ובריאותם הנפשית של תושבי מדינת ישראל.
קביעת תקנים להכשרה ולמבנה העבודה של בעלי התפקידים החדשים והוספת תקינה בשירות הציבורי, תדגיש את מחויבות המדינה למקצוענות ומצוינות בתחום הבריאות הנפשית. עיבוי שדרת המומחים, ליווי בהערכה ומדידה של ההכשרות החדשות, הישענות על מחקר ועל ידע קיים בארץ ובעולם והתאמה לצרכים הייחודיים של מדינת ישראל, יגדילו את הסיכוי להטמעה מהירה של המודלים המוצעים. הטמעה מוצלחת של המודל המדורג עשויה לחזק את ליבת המומחים ולשמר את בעלי המקצוע, תוך הוספת הון אנושי איכותי החסר כיום בכל רחבי הארץ ובמיוחד באזורים מוכי אסון.
חדשנות אנושית שכזו, המשולבת עם חדשנות טכנולוגית תאפשר מגוון מענים המותאמים לזמן, למקום, לסיבה הפנייה, לשיטת ההתערבות המתאימה ולמאפייני הפונה. השינוי הנדרש ישפיע על החוסן של תושבי ישראל, ולכן בעל חשיבות חברתית וכלכלית עצומה. זהו מהלך הכרחי לנוכח האתגרים הרבים העומדים בפני תושבי ישראל בתקופה מורכבת זו ובעתיד, ותלוי במחויבות שתפגין המדינה לשיפור המענה הנפשי המערכתי לכלל תושבי ישראל.
**ליצירת קשר בכל הקשור למאמר זה נא לפנות לפרופ' נורית ירמיה, [email protected].
**תודות לקרן היום שאחרי, לקרן משפחת שעשוע ולקרן רוטשילד על תמיכתם בתכנית עמי״ת בקהילה ו/או תכנית PWP.
ד"ר הדס שהרבני סיידון - פסיכולוגית קלינית מומחית, בעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בר אילן. נמנית על מובילות תנועת "אין בריאות נפש בלי דמוקרטיה" מחודש ינואר 2023, ומנהלת את מערך החוסן והבריאות הנפשית "עוטף לב" בעמותת אחים ואחיות לישראל – החמ"ל האזרחי מאוקטובר 2023.
ליהי כהן - בוגרת תואר ראשון בתכנית המצטיינים "אופקים" באוניברסיטה חיפה בשילוב עם פסיכולוגיה, כיום לומדת בתואר שני בפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר אילן ומטפלת בקליניקה לשירות הקהילה ובשיב"א. הדריכה בתכנית "אוניברסיטה בעם" והייתה שותפה בצוות המחקר של עמותת "בשביל המחר", כיום חוקרת במעבדה לנוירופסיכולוגיה וזיקנה בבר אילן. פועלת מהשבעה באוקטובר במסגרת "עוטף לב" בחמ"ל האזרחי לטיוב והנגשת המענים לקידום בריאות נפשית בישראל.
פרופ' נורית ירמיה - פרופסור (אמריטה) לפסיכולוגיה קלינית והתפתחותית באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסקת בתחום ההתפתחות התקינה והאבנורמלית של ילדים ובהורות כבר כשלושים וחמש שנים במחקר, בהוראה ובטיפול. בעבר שימשה כמנהלת מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר, וכדיקנית הסטודנטים באוניברסיטה העברית, שם הקימה תכנית התנדבות לסטודנטים למען ילדים ונוער חסרי עורף משפחתי, תכנית שזכתה למענק נדיב של המל"ג. שימשה כמדענית הראשית במשרד המדע והטכנולוגיה, בו ניהלה את קרן המחקר של המשרד ואת קשרי המדע הדו-לאומיים של המשרד. בנוסף ניהלה את פורום המדענים הראשיים של משרדי הממשלה והייתה יו"ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, וכן והיו"ר הישראלית של קרן המחקר גרמניה-ישראל. בשני העשורים האחרונים היא תלמידה בעולם הבודהיזם, ולומדת ומעבירה השתלמויות וסדנאות בתחום המיינדפולנס וחמלה לציבור הרחב, לצוותים טיפוליים וחינוכיים ולהורים. היא מתנדבת במספר עמותות במגזר השלישי ומאז השבעה באוקטובר מתנדבת באחים ואחיות לישראל – החמ"ל האזרחי.
אפרתי, ע. (2024). טראומה לאומית כמנוף לשינוי: המהפכה השקטה בבריאות הנפש. הארץ. https://www.haaretz.co.il/health/2024-07-31/ty-article/.premium/00000191-0378-da63-a9d1-43fd07790000
ארלוזורוב, ת. (2024) באופן תקדימי: המדינה מכירה ב-100 אלף נפגעי פעולות איבה מ-7 באוקטובר. דהמרקר. https://www.themarker.com/allnews/2024-09-16/ty-article/.premium/00000191-f63a-d320-abdb-ff3f48080000?utm_source=App_Share&utm_medium=Android_Native&utm_campaign=Share
גל, א. (2024). "שנה המתנה לפסיכיאטר ופסיכולוג": המחסור החמור בתחום בריאות הנפש נמשך. מעריב. https://www.maariv.co.il/news/health/Article-1099314
האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות . (2024a)אמות מידה לריבוד מענים בתחום בריאות הנפשhttps://www.gov.il/BlobFolder/policy/mtl-07012024/he/files_regulation_mtl_mtl-07012024.pdf
האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות (b2024). גיוס אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש למערך הטיפולי. https://www.gov.il/he/pages/recruitment-mental-health-team?chapterIndex=2
האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות (c2024). מקום לנפש - בריאות נפשית ציבורית זמינה ומותאמת (התוכנית הלאומית לבריאות נפשית). https://www.gov.il/BlobFolder/reports/national-mental-health-program-publication-22082024/he/units_mental-health_mental_health_prog_22082024.pdf
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, 1994, אתר הכנסת https://www.gov.il/he/pages/bituah01
כהן, ע. (2024). טראומת השבת השחורה: התוכנית של משרד הבריאות למשבר בריאות הנפש. The Marker. https://www.themarker.com/news/health/2023-11-23/ty-article/0000018b-f7cb-d783-a3df-f7dbea4d0000
לוי-בלז, י. ומנדלוביץ, ש. (2024). גם כשעיני פקוחות: צעדים בדרך למנהיגות פסיכולוגית בעת משבר מתמשך https://www.betipulnet.co.il/particles/steps_to_psychological_leadership_during_an_ongoing_crisis
מזכירות הממשלה. (2024). התוכנית האסטרטגית לשיקום, לחידוש ולפיתוח חבל התקומה ואוכלוסייתו לשנים 2024-2028 ותיקון החלטות ממשלה מספר 1699. . https://www.gov.il/BlobFolder/pmopolicy/dec1699-2024/he/Gov_Dec_dec1699-2024.pdf
מרכז מידע וידע לתמיכה בעורף במצב החירום המיוחד - בסיוע טכנולוגי של מערך הדיגיטל הלאומי (2024) זרקור מידע וידע מספר 9 - סטטוס מצב בריאות הנפש לאור המלחמה.
משרד הבריאות, אגף בריאות דיגיטלית. (2024). תכניות להטמעת טכנולוגיות בבריאות הנפש. https://www.gov.il/he/pages/digital-health-program-in-mental-health
סילמן, ז. (2024). התוכנית החדשה למערך בריאות הנפש רק תעמיק את המחדל. ישראל היום. https://www.israelhayom.co.il/health/article/15116293
סרוסי, נ. (2023). דוח חדש קובע: מערכת בריאות הנפש בישראל היא מהמוזנחות במערב. גלובס. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001466336
פורת-חיים, נ. (2023). רק הצלה של הפסיכולוגיה הציבורית תוכל למזער את הנזקים הנפשיים של האוכלוסיה. מעריב אונליין. https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-1061050
קואליציית ארגוני בריאות הנפש (2023). דוח מטעם קואליציית ארגוני בריאות הנפש בנושא כלכלת בריאות הנפש. https://www.enosh.org.il/wp-content/uploads/2023/12/כלכלת-בריאות-הנפש-בישראל-דוח-קואליציית-ארגוני-בריאות-הנפש.pdf
קשתי, א., ואפרתי, ע. (2023). פסיכולוגים נגד תוכנית להצלת מערך בריאות הנפש: “לא ראויה ולא מקצועית.” הארץ. https://www.haaretz.co.il/health/2023-12-26/ty-article/.premium/0000018c-a2a5-d408-a99f-eff79b0e0000
Clark, D. M. (2023). Realizing the mass public benefit of psychological therapies: The English IAPT experience. Psicoterapia e Scienze Umane, 1, 93–106. https://doi.org/10.3280/PU2023-001011
Clark, D. M., Canvin, L., Green, J., Layard, R., Pilling, S., & Janecka, M. (2018). Transparency about the outcomes of mental health services (IAPT approach): an analysis of public data. The Lancet, 391(10121), 679–686. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(17)32133-5
Do, M. T., Nguyen, T. T., & Tran, H. T. T. (2022). Preliminary results of adapting the stepped care model for depression management in Vietnam. Frontiers in Psychiatry, 13. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2022.922911
Faija, C. L., Connell, J., Welsh, C., Ardern, K., Hopkin, E., Gellatly, J., Rushton, K., Fraser, C., Irvine, A., Armitage, C. J., Wilson, P., Bower, P., Lovell, K., & Bee, P. (2020). What influences practitioners’ readiness to deliver psychological interventions by telephone? A qualitative study of behaviour change using the Theoretical Domains Framework. BMC Psychiatry, 20(1), 1–16. https://doi.org/10.1186/s12888-020-02761-3
Franx, G., Oud, M., Lange, J. De, Wensing, M., & Grol, R. (2012). Implementing a stepped-care approach in primary care : results of a qualitative study. 1–13
Green, H., Barkham, M., Kellett, S., & Saxon, D. (2014). Therapist effects and IAPT Psychological Wellbeing Practitioners (PWPs): A multilevel modelling and mixed methods analysis. Behaviour Research and Therapy, 63, 43–54. https://doi.org/10.1016/j.brat.2014.08.009
Ha, M., & Weigel, A. (2020). Psychotherapists’ perspectives on collaboration and stepped care in outpatient psychotherapy — A qualitative study. 1–14
الابتزاز الإلكتروني.. جرائم تتغذى على طفرة «التواصل ال.Kurniawati, putri. (2017). No Title Universitas Nusantara PGRI Kediri, 01, 1–7
Michie S, van Stralen MM, West R. The behaviour change wheel: a new method for characterising and designing behaviour change interventions. Implement Sci. 2011 Apr 23;6:42. doi: 10.1186/1748-5908-6-42. PMID: 21513547; PMCID: PMC3096582
Owen, J., Cross, S., Mergia, V., & Fisher, P. (2022). Stress, resilience and coping in psychological wellbeing practitioner trainees: a mixed-methods study. Cognitive Behaviour Therapist, 15, 1–14. https://doi.org/10.1017/S1754470X22000356
Saunders, R., Cape, J., Leibowitz, J., Aguirre, E., Jena, R., Cirkovic, M., Wheatley, J., Main, N., Pilling, S., & Buckman, J. E. J. (2020). Improvement in IAPT outcomes over time: Are they driven by changes in clinical practice? Cognitive Behaviour Therapist, 13, 1–15. https://doi.org/10.1017/S1754470X20000173
UCL. (2015). PWP Best Practice Guide. 1–13. https://www.ucl.ac.uk/pals/sites/pals/files/pwp_training_review_appendix_8_-_pwp_best_practice_guide.pdf
Wakefield, S., Kellett, S., Simmonds-Buckley, M., Stockton, D., Bradbury, A., & Delgadillo, J. (2021). Improving Access to Psychological Therapies (IAPT) in the United Kingdom: A systematic review and meta-analysis of 10-years of practice-based evidence. British Journal of Clinical Psychology, 60(1), 1–37. https://doi.org/10.1111/BJC.12259
WAPHA - WA Primary Health Alliance, Australia. What is mental health stepped care? https://www.wapha.org.au/wp-content/uploads/2021/07/FS7_What-is-MH-Stepped-Care.pdf
