ד"ר ניצה ירום
״הטיפול הנפשי הוא משאב אדיר המציע תקווה לאדם הסובל. למרבה הצער, הטיפול המוצע כיום רצוף מחדלים״ – כך פותחת ד״ר ניצה ירום את פרק המבוא בספרה ״מצפן לטיפול בזמננו: החברתי כאישי בחדר הטיפול״. בספר זה, מוצגים ב-11 פרקים מרכיבי הליבה הטיפולית לזמננו על פי ד״ר ירום.
הפרק הראשון, המובא במלואו באדיבות ההוצאה והמחברת, עוסק בזיהוי המטופל בן זמננו וזיהוי מרכיבי הליבה הטיפולית הדרושה לטיפול בו. בפרק זה, ירום עוסקת בשינויים חברתיים וטכנולוגיים והשפעתם על הטיפול, המטפל והמטופל. ירום סוקרת את המהפכות אשר התחוללו בפסיכואנליזה מאז היולדה, ועד המשגת התקופה הנוכחית והשינויים אשר נדרשים להתרחש בשיח הטיפולי ובטכניקות הטיפוליות הקיימות. בנוסף, ירום עוסקת בשימוש של מטפלים בתוויות של פסיכופתולוגיות ומושגים מתוך הז'רגון הטיפולי, כמו גם הגדרת הקשר הטיפולי – למשל, המשמעויות הגלומות בהגדרת ה'מטופל' כ'לקוח' או 'פציינט' והצעתה להגדרתו כ'שותף'.
הספר אשר לפניכם הוא תוצר של הדיאלוג המתמשך אשר ניהלו ביניהם בעשור האחרון הפסיכולוגית ד״ר ניצה ירום ובן-זוגה, הסוציולוג ד״ר זאב הירשפלד ז״ל (1937-2019), דיאלוג על הטיפול הנפשי בזמננו.
בספר מוצע ”מצפן” טיפולי — מעין מערכת הפעלה מקצועית וערכית שאתה ניתן להתמודד בסיטואציות שונות ועם מטופלים מכל המינים. המצפן הטיפולי מבוסס על קשר אנושי שיש בו הקשבה, התעניינות וכבוד למטופל, מטופל שהוא שותף לדרך ולא ”חומר” בידיהם הפרשניות של המטפלים.
מחברי הספר ראו מטפלים ומטופלים המתקשים להתמודד עם אי הוודאות בעולם בו שינויים עמוקים מתחוללים בו. הם ראו מטפלים הנקרעים בין המחויבות כלפי מטופליהם לבין הנאמנות לדוגמות המקובלות בגילדה המקצועית שאליה הם משתייכים. הם ראו מטופלים שהנוקשות המקצועית של מטפליהם יוצרת בהם ניכור ומקשה עליהם לזכות בהקלה שבה הם רוצים. ירום והירשפלד קוראים למטפלים ומטופלים להיפטר מן הכבלים הקונצפטואליים והמתודולוגיים שבהם המקצוע כבל את עצמו בעשורים האחרונים ולצאת עם מטופליהם לדרך חדשה. הנאמנות הראשונית, הם קובעים, היא תמיד למטופל ולטובתו.
ד״ר ניצה ירום היא פסיכולוגית קלינית מדריכה ופסיכואנליטיקאית. ירום מתמחה בתחומי המיניות, המגדר והגוף בפסיכולוגיה. הספר הנוכחי, הוא ספרה השלישי בסדרת ספרי המצפן שלה, קודמים לו הם ״מצפן להורות ראויה: מדריך לשיח הבין-דורי״ (2016) ו-״מצפן לזוגיות ראויה: מדריך לשותפות במיניות ואינטימיות״ (2018).