צוות בטיפולנט
משרד הרווחה והביטחון החברתי מספק שירותים חברתיים לציבור ואמון על רווחת האזרחים. לעיתים אנו מזהים בקליניקה כי מעבר לטיפול הפסיכולוגי, יש צורך בהתערבותם של שירותי הרווחה לטובת המטופל וסביבתו.
קיימים שני סוגים של עבודת המטפל מול משרד הרווחה והביטחון החברתי:
1. מקרים של הגנה על חיי אדם בהם חלה חובת דיווח על המטפל, גם ללא הסכמתו של המטופל.
2. מציאות משפחתית או כלכלית מורכבת בה התערבותה של הרווחה עשויה לסייע. המטפל יכול לעבוד בשיתוף פעולה על גורמי הרווחה, במידה והמטופל או האפוטרופוס שלו חתמו על טופס הסכמה על ויתור סודיות.
לעיתים המטפל מתקשה להכריע האם מדובר בסוג הראשון או השני, ולכן ישנה אפשרות להתייעץ באופן אנונימי עם עובד רווחה.
במדינות מפותחות ילדים נחשבים כחסרי ישע כאשר על המדינה ואזרחיה מוטלת האחריות לדווח במקרה של חשש לפגיעה בהתפתחות התקינה ולחיי הילד או הילדה. ישנם מצבים מוגדרים בחוק שהינם קודמים לשמירת הסודיות המוטלת על אנשי מקצועות הטיפול.
במקרים הבאים חלה חובת דיווח לעובד/ת סוציאל/ית על פי חוק (בעבר כונה ״פקיד/ת סעד״) או למשטרה:
1. סכנה לחייו או לבריאותו של אדם.
2. כאשר ישנו יסוד סביר להניח כי נעברה עבירת מין, התעללות או חבלה חמורה בקטין או בחסר ישע בידי אחראי עליו. 'חסר ישע' מוגדר ב'חוק העונשין' כ"מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו״. בנוסף, פגיעה בקטינים וחסרי ישע השוהים במסגרת אומנה, וכן לדווח על פגיעה מינית בקטין או בחסר ישע המתבצעת על ידי קטין אחר, כאשר הפגיעה מתרחשת בתוך המשפחה (על ידי קטין בן משפחה).
3. מטפל המטפל באדם והסבור כי אם האדם יחזיק בכלי ירייה יהיה בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הבריאות. החוק אינו מתייחס רק למחזיקי נשק בהווה אלא גם לאלה שיבקשו רישיון לאחזקת כלי ירייה בעתיד והמטפל סבור כי הדבר יצור סיכון לאדם או לציבור.
4. מטפל היודע כי מטופל זומם לעשות מעשה פשע ינקוט בכל האמצעים הסבירים ע"מ למנוע את עשייתו או את השלמתו. לשון החוק אינו מתייחס להפרת סודיות, אך משום שהגנה על חייו של אדם תמיד קודמת לשמירת הסודיות, לפי מועצת הפסיכולוגים, ניתן להפר את שמירת הסודיות במסגרת האמצעים הסבירים למניעת הפשע.
במקרה של אלימות במשפחה כלפי מטופל אשר הינו בגיר אין חובת דיווח לפי חוק. על המטפל ליידע את המטופל כי באפשרותו לפנות לגורמים מוסמכים (תחנת משטרה או למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה מטעם הרווחה).
המידע בדף זה על המצבים בהם ישנה חובת הדיווח מבוססים על הנחיות של מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות. לקריאת המסמך המלא על חובת דיווח מטעם משרד הבריאות. בכל סתירה בין מסמך זה לדף הנוכחי, המסמך הרשמי ממשרד הבריאות הינו התקף.
לקריאת מסמך ייעוץ משפטי בנושא מסירת מידע על קטין בסיכון בין גורמי הרווחה.
לעיתים היחיד או משפחתו זקוקים לסיוע מחוץ לחדר הטיפול אל מול מציאות משפחתית או כלכלית מורכבת. במקרים אלו, הפנייה לשירותי המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית (בעבר נקראה ״תחנת הרווחה״) תהיה ביוזמת המטופל או הוריו כאשר המטפל יכול לסייע או לתווך במידה והוא מקבל והמטופל נתן את הסכמתו לוויתור סודיות.
לחיפוש השירותים המוצעים באתר משרד הרווחה והביטחון החברתי
המוקד נותן סיוע במקרים הדרושים סיוע מידי בתחומי הרווחה. הטיפול הראשוני ניתן על ידי עובד סוציאלי במטרה לסייע לפונה ובמידת הצורך לתווך בינו לבין השירות המתאים בקהילה או במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.המוקד נותן מענה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 364 ימים בשנה (למעט יום הכיפורים), ולכן מתאים גם במקרה חירום.
ניתן לפנות ישירות אל המחלקה לשירותים חברתיים המשויכת לרשות המקומית של המטופל.מעבר לשעות הפעילות של תחנת הרווחה ברשות המקומית, ניתן ליצור קשר עם עובד סוציאלי כונן במוקד הרשות המקומית 106.
לחצו כאן לאתר את מחלקת השירותים החברתיים של הרשות המקומית
שירות הפועל למתן הכוונה וייעוץ לפונים בנושאי זכויות, חובות, ושירותים העומדים לרשות האזרח. על מנת ליצור קשר עם נציג או לקבוע פגישה פיזית בתחנה, יש לפנות לתחנות השי״ל המקומית - חפש את תחנת השירות הקרובה. ניתן גם לפנות באמצעות דף הפייסבוק של שי״ל או פנייה באמצעות מילוי טופס פנייה.
