מי היא אישה? תרגום מיוחד למאמרן של דפנה יואל וקורדליה פיין

פרופ' דפנה יואל

פתח דבר

מאמר זה הוא עיבוד של חלקו הראשון של מאמר אשר התפרסם באוקטובר 2022 ב-Journal of Controversial Ideas תחת הכותרת: Who Is a Woman: Sex, Gender and Policy Making (Joel & Fine, 2022). במקור, נכתב המאמר כדי לסייע לקובעי מדיניות להתמודד עם וויכוחים לגבי השאלה – מי היא אישה? במסגרת וויכוחים אלו א.נשים שונים משתמשים באותם מושגים באופנים שונים ומשמיעים טענות חותכות וסותרות לגבי מין ומגדר. בין הנושאים השנויים ביותר במחלוקת הן השאלות האם המין הוא בינארי והאם הוא ניתן לשינוי. חלקו הראשון של המאמר המקורי הציע הצגה בהירה ומבהירה של המושגים מין (Sex), מגדר (Gender) וזהות מגדרית (Gender identity), והמשכו התייחס לסוגיות שונות אשר קובעי מדיניות צריכים לקחת בחשבון. תרגום המאמר לעברית, המובא כאן עתה במיוחד, כולל את עבודת הבירור המושגית החשובה והבסיסית כל כך לתחומים רבים, ביניהם עולם הטיפול. בנוסף, מוצעות בסופו מספר נקודות מחשבה למטפלות.ים. המאמר המקורי נכתב בשיתוף פעולה עם קורדליה פיין, מאוניברסיטת מלבורן, ואילו עיבוד זה נעשה על-ידי מתוך רצון לעורר דיון על החשיבות וההשתמעויות של נושאים אלה לעולם הטיפול.

כהערה מקדימה, כמה מילים על טרמינולוגיה ובחירות לשוניות. בתחום זה הטרמינולוגיה המשמשת לתאר את הנוגעים בדבר היא, כשלעצמה, נושא לויכוח. אלה אשר מגדירים אישה על בסיס זהות מגדרית מעדיפים את המינוח "נשים סיסג'נדריות" (Cisgender) (או "סיסיות", כלומר שנולדו עם מערכת רבייה נקבית ומזדהות כנשים) ונשים טרנסג'נדריות (או טרנסיות). מינוח זה מבקש להכיר בזהותן של האחרונות כנשים, ומעניק לשתי קבוצות אלה חברות שוות-ערך בקטגוריה "נשים". בניגוד לכך, אלה אשר מגדירים אישה כנקבת אדם בוגרת (an adult human female) ומאמינים כי לא ניתן לשנות מין, לעתים מעדיפים להשתמש במילה "נשים" כמתייחסת לקבוצה זו באופן בלעדי, ולהעמיד קטגוריה זאת בניגוד לנשים טרנסיות. בנוסף לכך, יש המתנגדים למונח "נשים סיסג'נדריות" מכיוון שהוא מרמז על הזדהות עם התנהגויות ותכונות אישיות הנחשבות באופן מסורתי לנשיות, בעוד נקבות רבות אינן מזדהות איתן.

אף כי אין בחירה לשונית נייטרלית מבחינה פוליטית, ניסינו להשתמש במונחים המתחשבים בטענות השונות, ולכן השתמשנו ב"טרנסיות.ים" כדי להתייחס לא.נשים שהזהות המגדרית שלהם שונה מזו המקובלת עבור א.נשים שנולדו עם אותה מערכת רבייה (למשל, נולדו עם מערכת רבייה זכרית ומזדהות כנשים), ובמונח "סיסיות.ים", כדי להתייחס לא.נשים שהזהות המגדרית שלהם היא זו המקובלת עבור א.נשים שנולדו עם אותה מערכת רבייה (למשל, נולדו עם מערכת רביה נקבית ומזדהות כנשים). כמו-כן, במסגרת אילוצי השפה העברית הממוגדרת נקטתי במאמר זה בלשון פנייה עם נקודה: א.נשים או מטפלות.ים, כל אימת שניתן. אף כי צורה זו מבוססת על חלוקה בינארית, היא מבקשת לכלול בתוכה את כלל ההזדהויות הקיימות.

מושגי מפתח: מין, מגדר וזהות מגדרית

מחסום משמעותי העומד בפני דיונים על מין ומגדר הוא המשמעויות המרובות של מושגי המפתח של מין, מגדר וזהות מגדרית, כמו גם שימושים מבלבלים במונחים. הדבר כולל ריבוי משמעויות של המונחים "מין" ו״מגדר״, שימושים מתחלפים ב"מין" ו"מגדר", כמו גם ב"מגדר" ו"זהות מגדרית", והשימוש, במיוחד בשפה האנגלית, בתוויות של "מין" כדי לציין זהות מגדרית (למשל: Female gender identity).

מין

נכון להיום, למונח "מין" יש לפחות 3 משמעויות שכיחות – מקור לאי בהירות ואי הבנות ניכרות. המשמעות השכיחה הראשונה היא כקטגוריית מין, כלומר, חברות באחת משתי קטגוריות המין (נקבה או זכר). המשמעות השנייה היא מין כמערכת ביולוגית: אוסף, מוגדר באופן רופף, של גנים והורמונים אשר משפיעים על התפתחות מערכת הרבייה ותפקודה. המשמעות השלישית היא מה ש-Griffiths מכנה (2021) מין פנוטיפי: "הרעיון המוכר שמין מוגדר על ידי המאפיינים הפיזיים הטיפוסיים (פנוטיפים) של זכרים ונקבות" (תרגום חופשי). מכיוון שגנים והורמונים הקשורים במין משפיעים על היבטים רבים בפיזיולוגיה האנושית (כולל על עצמות, שרירים, רקמות שומן והמוח de Vries and Forger, 2015; Joel, 2016), המונח מין פנוטיפי מתייחס לעתים קרובות לא רק לאיברי המין הפנימיים והחיצוניים אלא גם למאפיינים מורפולוגיים ואפילו מוחיים של זכרים ונקבות אנושיים.

קטגוריית מין

מפרספקטיבה ביולוגית, המונחים "זכר" ו"נקבה" קשורים לסוג תאי הזוויג (התאים המתמזגים יחד בתהליך של רבייה מינית) שפרט מייצר. המוסכמה בביולוגיה היא, שהפרטים המייצרים את תאי הזוויג הגדולים יותר (ביציות) נקראים נקבות, והפרטים המייצרים את תאי הזוויג הקטנים יותר (זרע) נקראים זכרים. בבני אדם, ביציות וזרע מיוצרים, בהתאמה, על ידי שחלות ואשכים (הנקראים גונדות). לפיכך, קטגוריית המין (נקבה או זכר) יכולה להיות מוגדרת על ידי הגונדות, ורק במקרים נדירים ביותר, (~1:100,000, Blackless et al., 2000; Lee et al., 2016) תינוק נולד עם גונדות אשר אינן באופן ברור שחלות או אשכים, ונקראות ovotestis (כדאי לציין שחלק מהאנשים הללו יכולים לתפקד מבחינה רבייתית כזכר או כנקבה, במקרה שרק גונדה אחת היא ovotestis ואילו השנייה היא שחלה או אשך תקינים). נכון להיום, ניתן להסיר שחלות ואשכים, אבל אי אפשר להפוך שחלות לאשכים או אשכים לשחלות.

מין כמערכת ביולוגית

בבני אדם, ההתפתחות של הגונדות ושל איברי המין מתרחשת בעודם ברחם ונשלטת על ידי הורמונים וגנים. הורמונים הקשורים למין, הידועים ביותר מביניהם הם טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון, גם אחראים בהמשך החיים להתפתחות ותפקוד של איברים אלה כמו גם להתפתחות של מאפייני מין משניים (כשדיים ושיער פנים), ומשפיעים על מאפיינים מורפולוגיים נוספים (למשל גובה, וחלוקת שומן ושריר).

אף כי לעתים קרובות הם מכונים הורמונים "נקביים" ו"זכריים", הורמונים אלו אינם משתייכים לשתי קטגוריות מובחנות כמו הגונדות. זאת כיון שהם מצויים בכל בני האדם, ברמות חופפות במידה מרובה או פחותה, בהתאם להורמון עצמו, לגיל, ולגורמים נוספים (נסקר אצל Hyde et al., 2019; Joel and Yankelevitch-Yahav, 2014). בנוסף, רמות הורמונים אלה הן דינמיות מאד אצל כל אדם, ומשתנות לאורך החיים (למשל, לפני הלידה, מיד לאחר הלידה, בילדות, בגיל ההתבגרות, בגיל המעבר ובגיל מתקדם), וכן משתנות בתגובה למצבים וגירויים פנימיים וחיצוניים (למשל הריון, מחזור חודשי, לחץ, תחרות והורות, ראו למשל: Geniole et al., 2017; van Anders et al., 2015). אין הגדרה מדויקת של סט הגנים הקשורים למין, אך רק מעטים מהגנים האחראים להיווצרות של הגונדות מצויים בכרומוזומי ה-X וה-Y, שמכונים כרומוזומי המין; רוב הגנים הללו שוכנים באוטוזומים (שאר הכרומוזומים) (Richardson, 2013). לפיכך, בשונה מקטגוריות המין, מין כמערכת ביולוגית הוא משתנה דינמי, רב מימדי, עם חפיפה בין פרטים משני המינים (Hyde et al., 2019; Joel and Yankelevitch-Yahav, 2014).

אף כי נכון להיום לא נעשים שינויים רפואיים בגנים הקשורים למין, שינויים רפואיים ברמות הורמונים הקשורים במין הם שכיחים מאד – משימוש של נשים בגיל הפוריות בגלולות למניעת הריון, דרך תרופות לסרטן הערמונית או סרטן השד. ישנן גם התערבויות תרופתיות אשר יכולות לחקות את הרמות הממוצעות הטיפוסיות של הורמונים של נקבות או זכרים בגיל הפוריות, בין היתר כחלק מטיפול הורמונאלי להתאמה מגדרית.

מין פנוטיפי

היות נקבה אנושית (על פי ההגדרה למעלה) קשור באופן הדוק למאפייני מין חיצוניים בצורת איברי המין הנקביים החיצוניים (פות ודגדגן), ואילו היות זכר אנושי קשור באופן הדוק למאפייני מין חיצוניים בצורת איברי המין הזכריים החיצוניים (שק אשכים ופין) (Blackless et al., 2000; Lee et al., 2016). מסיבה זו, ניתן להסתמך ברוב המכריע של המקרים על צורת איברי המין החיצוניים כדי לזהות את קטגוריית המין מיד לאחר הלידה. עם זאת, שונות באברי המין החיצוניים והפנימיים (כרחם, חצוצרה, בלוטות נוזל הזרע) – הן כזו שנוצרה באופן טבעי והן כזו שנגרמה רפואית – משמעותה כי קיים מגוון במין הפנוטיפי. כך למשל, 0.02% בקירוב מהילודים האנושיים הם בעלי אברי מין חיצוניים אשר אינם באופן מובהק נקביים או זכריים (Blackless et al., 2000; Hull, 2003). התערבויות כירורגיות ותרופתיות הזמינות כיום, מאפשרות לשנות או להסיר אברי מין חיצוניים ופנימיים רבים (למשל רחם, פין), למטרות שונות, כולל כחלק מטיפול רפואי להתאמה מגדרית.

אם אנו מבינים מין פנוטיפי ככולל מאפיינים מורפולוגיים נוספים, ובכללם מאפיינים מוחיים, הוא הופך מגוון אף יותר. כמו שנאמר לעיל, הורמונים הקשורים במין אחראים על ההתפתחות של מאפייני מין משניים (למשל שדיים, שיער פנים), ומשפיעים על מאפיינים ויכולות פיזיים נוספים כמו גובה, רוחב כתפיים וחוזק פלג גוף עליון. גם ביחס למאפיינים אלה יש שונות בין פרטים המערערת את הדיכוטומיה בין זכר ונקבה.

ראשית, בניגוד לאיברי המין, חלק ממאפיינים פיזיים אלה מושפע לא רק מהורמונים הקשורים במין, אלא, במידה מרובה או פחותה, גם מנורמות מגדריות (למשל, ציפייה מזכרים להיות שריריים, המובילה אותם להתאמן יותר). בנוסף, בעוד איברי המין כוללים צורות זכריות ונקביות ברורות ואילו צורות-הביניים שלהם נדירות, בכל המדדים הפיזיים האחרים יש חפיפה מסוימת בין נקבות וזכרים. כך, לא כל הזכרים חסרי שדיים וגבוהים וחזקים יותר מכל הנקבות, ולא כל הנקבות חסרות שיער פנים ונמוכות וחלשות יותר מכל הזכרים. עם זאת, המאפיינים והיכולות הפיזיים הללו קשורים זה לזה באופן הדוק (2013 ,Carothers and Reis), במובן שנוכחות של אחד מהמאפיינים האלה בצורה אשר שכיחה יותר אצל זכרים מאשר אצל נקבות, מנבאת את הנוכחות של מאפיינים אחרים בצורה ששכיחה יותר בזכרים מאשר בנקבות, ולהפך. בהקשר זה, לעתים קרובות ניתן לנבא באופן מדויק את קטגוריית המין של אדם על בסיס של מאפיינים מורפולוגיים אלה, אפילו אם איברי המין מכוסים.

ההשפעות של התערבויות הורמונאליות על יכולות פיזיות מהוות תחום מחקר הולך ומתפתח (למשל Jordan Young and Karkazis, 2019; Scharff et al., 2019; Wiik et al., 2020). התערבויות כירורגיות והורמונאליות יכולות לשנות מאפיינים פיזיים מסוימים לרמה האופיינית לבני המין השני (למשל שיער פנים, רמות המוגלובין), אך נראה כי אם הן נעשות לאחר הבגרות המינית, הן חסרות השפעה או בעלות השפעה מוגבלת על מאפיינים אחרים (למשל גובה, רוחב כתפיים, מסת וחוזק שריר, או רוחב אגן הירכיים) (Harper et al., 2021; Hembree et al., 2017; Hilton and Lundberg, 2021; Spanos et al., 2020).

גיוון וחפיפה בין מאפיינים שונים בולטים אף יותר במוח. ממצאים עדכניים מגלים כי השפעות המין על המוח – הן של נקבות והן של זכרים – נובעות מאינטראקציות בין גורמים גנטיים, הורמונאליים וסביבתיים (לסקירה עדכנית ראו: Joel et al., 2020). כתוצאה מכך, יש שונות גבוהה במידת ה"זכריות-נקביות" של מאפיינים שונים בתוך מוח בודד (Joel, 2011, 2021; McCarthy and Arnold, 2011). אכן, מחקרים על המוח האנושי חושפים הבדלים בין המינים במדדים מוחיים ספציפיים, אך מוחות של פרטים מורכבים לעתים קרובות מפסיפס של מדדים, שחלקם נפוצים יותר בנקבות מאשר בזכרים וחלקם נפוצים יותר בזכרים מאשר בנקבות (Alon et al., 2020; Joel et al., 2015, 2020). יתר על כן, בניגוד להיבטים אחרים של מין פנוטיפי (כלומר, איברי מין ומאפייני מין משניים), קטגוריית המין של אדם מסוים מספקת מידע מועט מאד בנוגע למבנה ולתפקוד המוח שלו ולגבי האופן בו אלו יהיו דומים או שונים מהמבנה והתפקוד של מוחו של אדם אחר (Alon et al., 2020; Eliot et al., 2021; Joel et al., 2018).

מחקרים בקנה מידה קטן על מוחות של נשים וגברים טרנסים לפני כל התערבות רפואית חושפים תמונה מורכבת של דמיון ושוני ברמת הקבוצה, בין הקבוצות הטרנסיות ובין קבוצות הסיס המתאימות (למשל, בין נשים טרנסיות ונשים סיסיות). אותה מורכבות ניכרת במחקרים המדווחים על השפעות של טיפולים הורמונאליים בטרנסים על מבנה ותפקוד המוח. השינוי הממוצע הוא בדרך כלל קטן ורק לעתים מתקרב לציון הממוצע בקבוצה הסיסית המקבילה, בעוד שהשונות בהשפעת ההורמונים על פרטים היא גבוהה מאד (לסקירה ראו: Nguyen et al., 2019). לאור כל זאת, ובצירוף התגלית כי רוב המוחות האנושיים הם פסיפסים ייחודיים של מדדים ״נקביים״ ו״וזכריים״, נראה סביר ביותר להניח שבעוד שטיפול הורמונלי משפיע על מבנה המוח, המוח ימשיך להיות פסיפס, אם כי פסיפס שונה, גם לאחר הטיפול. ואכן, ניתוח של מספר מדדים של אזור ההיפותלמוס במוח (בהם יש הבדלים גדולים בין נשים וגברים סיסים), חשף כי גם רוב הנשים הטרנסיות במדגם היו בעלות מוח פסיפסי (Joel et al., 2020).

מין: סיכום

"מין" יכול להתייחס לקטגוריית מין (זכר או נקבה), למין כמערכת (גנים והורמונים) או למין פנוטיפי (הכולל במיוחד אברי מין ראשוניים, אבל באופן פוטנציאלי גם מאפייני מין משניים ואלמנטים שונים במורפולוגיית הגוף ובמוח). מין פנוטיפי, בעיקר אחרי גיל ההתבגרות, מאפשר לעתים קרובות חיזוי מדויק של המין הגונדי (כלומר קיומם של אשכים או שחלות), וכך מוביל למה שאפשר להתייחס אליו כאל "מין חברתי" (כלומר האם אדם נתפס על ידי אחרים כנקבה, כזכר, או לא מסווג בקלות כאף אחד מהם). מין חברתי מושפע גם ממאפיינים לא-ביולוגים רבים כמו תסרוקת, לבוש, מאפייני קול, סגנונות אינטראקציה בין-אישית, מחוות התנהגות ושימוש בכינויי שם (ראו למשל Levitt, 2019; Morgenroth and Ryan, 2021; Tate et al., 2014).

שימושים שונים מאד אלה של המונח "מין" עשויים לשפוך אור על כמה מהמחלוקות המתמשכות סביב נושאים אלה, כגון האם "מין" הוא בינארי והאם הוא ניתן לשינוי. לדוגמא, קטגוריות מין הן בינאריות (כאמור, מקרי ביניים הם נדירים), ואף כי הן ניתנות לשינוי (אדם יכול להפטר מהגונדות שלו), כיום הן בלתי ניתנות להיפוך (כלומר, כיום לא ניתן להפוך שחלות לאשכים או אשכים לשחלות). לעומת זאת, בקרב המאפיינים של מין פנוטיפי ומין כמערכת יש יותר חפיפה, רב-מימדיות והשתנות. ראו להלן טבלה לסיכום של המשמעויות השונות של המונח ״מין״ ולתשובות לשאלות האם מין הוא בינארי והאם הוא ניתן לשינוי.

חשוב לציין שהוויכוחים בנושאים הללו, יותר משהם משקפים קושי ״ביולוגי״ לגבי המשמעות של מין, משקפים את החשיבות של קטגוריות המין בחברה. כפי שנרחיב למטה בהקשר של ״מגדר״, הקשר רחב המשותף לכלל המדינות המערביות שבהן מתקיימים ויכוחים אלה, הוא הארגון ההיסטורי והמתמשך של החברה סביב שתי קטגוריות של מין, זכר ונקבה. כיון שקטגוריות מין הן סיווג אדמיניסטרטיבי מרכזי, יש צורך לקבוע את קטגורית המין של פרטים, וכיון שהיבטים רבים של המין אינם בינאריים, הדבר יוצר מחלוקות.

נושאים נוספים שיכולים לעניין אותך:

ο סקירת ערב העיון אינטימיות, מגדר ומיניות בשיח הטיפולי

ο סקירת ערב העיון טיפול רגיש מגדר בגברים: מיחסי אובייקט ליחסי סובייקט

ο טראומה עיקשת כהשקפה טיפולית בעבודה סוציאלית פמיניסטית עם נערות וצעירות

המשמעויות השונות של המונח "מין"

מגדר

כתוספת לבלבול, המונח "מגדר" גם הוא בעל מספר משמעויות, ביניהן כמילה נרדפת לקטגוריות מין, כמו גם כמציין זהות מגדרית. זוהי עובדה מצערת, שכן המושג "מגדר" הוא מרכזי ליכולת שלנו לחשוב על ההיבטים החברתיים של היות נקבה או זכר. משמעות אחת כזו של מגדר מתייחסת לתכונות פסיכולוגיות והתנהגותיות של אדם אשר מזוהות תרבותית עם זכרים או נקבות (כלומר גבריות ונשיות, ראו למשל Unger, 1979). באופן רחב יותר, "מגדר" יכול להיות מובן כמערכת היררכית שמסדירה את הקשרים החברתיים בין המינים (ראו למשל Ridgeway, 2011).

נשיות וגבריות

אף כי הם יכולים להשתנות בין זמנים ומקומות שונים, ישנם הבדלים התנהגותיים ברמת הקבוצה בין זכרים ונקבות. חלק מההבדלים הם גדולים (למשל, עניין מיני בזכרים לעומת בנקבות), ורבים אחרים הם זניחים עד בינוניים (למשל, הבנת הנקרא, מוחצנות, Hyde, 2005). ביטויים התנהגותיים מסוימים הם נדירים בשני המינים, אך עדיין שכיחים יותר בקבוצה אחת מאשר בשנייה (למשל, אלימות מינית). יחד עם זאת, מאפיינים אלה אינם יוצרים שתי קטגוריות מובחנות ברמת הפרט. במקום זאת, כל אדם הוא בעל שילוב ייחודי של מאפיינים נשיים (כלומר מאפיינים שהינם יותר שכיחים בילדות/נשים מאשר בילדים/גברים) ומאפיינים גבריים (ראו למשל, Joel et al., 2015; וכן סקר לחקירת הפסיפס האישי). במילים אחרות, ההבדל בין הממוצעים ברמת האוכלוסייה אינו מאפשר בדרך כלל ניבויים מדוייקים בנוגע להעדפות, גישות, והתנהגויות ספציפיות של אדם על בסיס קטגורית המין שלו, ואינו מאפשר הכללות מועילות באשר לאיך נשים (או גברים) נראים ומתנהגים.

מגדר כמערכת חברתית היררכית

ההכללה של מין כתכונה מוגנת בחוק נגד אפליה מסמנת הכרה בעובדה כי קטגוריית המין הרשומה או החברתית של אדם מבנה את האינטראקציות החברתיות שלו בהקשרים חברתיים רבים (ואולי אף בכולם), בשל נורמות מגדריות, סטריאוטיפים ומוסדות חברתיים (ראו למשל: 2014 Lippert-Rasmussen, 2011; Ridgeway). נורמות מגדריות כוללות חוקים אשר מגבילים זכויות קניין, רבייה או זכויות משפטיות, או שמגבילים הזדמנויות חינוכיות או כלכליות, על בסיס קטגוריית מין. בנוסף, הן כוללות נורמות בלתי פורמליות אשר, באמצעות הטלת סנקציות חברתיות על אלה שמפרים אותן, מדרבנות ציות לקודים של נשיות וגבריות. סטריאוטיפיים מגדריים מייחסים תכונות פסיכולוגיות והתנהגותיות גבריות ונשיות לזכרים ולנקבות, בהתאמה, ובכך מקדמים התנהגות מפלה. נורמות מגדריות וסטריאוטיפים יכולים לעצב את ההתנהגות של פרטים באמצעות הפנמה. מוסדות חברתיים ממוגדרים, כמו התקשורת, המשפחה, מקומות העבודה והממשלה, לוקחים חלק בייצור ושימור אי שיוויון בין המינים (למשל תקשורת אשר משחזרת סטריאוטיפים מגדריים, או מדיניות בתחומי מיסים אשר מעודדת חלוקה ממוגדרת של עבודה בתשלום ושאינה בתשלום).

התוכן וההשפעות של נורמות מגדריות, סטריאוטיפים ומוסדות אלה מושפעים מגזע, מעמד, גיל, לאום, דת, מסוגלות וכן הלאה (ראו למשל: Crenshaw, 1989 ; Hall et al., 2019; Maroto et al., 2019), כמו גם סטטוס טרנסג'נדרי (Transgender status), שאליו אתייחס באופן ספציפי בהמשך. התוצאה הכוללת של מערכת המגדר היא דפוס מתמשך המשמר עמדת נחיתות חומרית, חברתית-תרבותית ופוליטית של נקבות ביחס לזכרים מקבילים (מבחינת מעמד, גיל וכו׳), אם כי בתחומים מסוימים דווקא גברים וילדים סובלים מעמדת נחיתות (לדיונים, ראו: Benatar, 2012; Robeyns, 2003).

בישראל אין שיוויון חוקי בין שני המינים בשל ההחרגה של תחומים מסוימים לדין הדתי. אך אפילו בארצות בהן לשני המינים יש זכויות פוליטיות שוות, כמו ארצות הברית, בהשוואה לגברים מקבילים, נשים סיסיות הן בעלות רמות נמוכות יותר של שכר ושל הון (Chang, 2010; Semega et al., 2020), פחות זמן פנאי (Charmes, 2022), ייצוג נמוך יותר בעמדות הנהגה (Rhode, 2017), והן מצויות בסיכון גבוה יותר להטרדה ואלימות מינית ומגדרית (Fitzgerald and Cortina, 2018; Tjaden and Thoennes, 1998). עבור, בין היתר, אימהות, נשים מרקעים אתניים ותרבותיים מוחלשים, נשים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, ונשים עם מוגבלויות, אי השוויון הוא לעתים קרובות חמור במיוחד או מופיע בצורות ייחודיות (ראו למשל Chang, 2010; Crenshaw, 1989; Hooks, 1984).

עשורים של מחקר במסגרת דיסציפלינות רבות הבהירו ותיעדו את המנגנונים באמצעותם נוצר אי שוויון זה, על ביטוייו הרבים. מחקרים מסוג זה זיהו מנגנונים הפועלים ברמות ובאופנים שונים:

* רמת הפרט (למשל, השפעות של סוציאליזציה מגדרית על תפיסה עצמית, תחומי עניין ומיומנויות)

* דינאמיקות בין-אישיות (למשל, באמצעות סטריאוטיפים הנוגעים למאפיינים שונים הנחשבים אופייניים לבני מין מסוים או מצופים ממנו)

* נורמות ארגוניות/מוסדיות ומדיניויות (למשל, נורמות "העובד המושלם" אשר דוחקות לשוליים מטפלים עיקריים [בדרך כלל נשים] הן מבחינת שכר והן מבחינת התקדמות בקריירה; חלקן הגדול יותר של נשים בטיפול ללא תשלום בבני משפחה).

* ו/או מנגנונים הפועלים ברמת החברה (למשל, הערכה פחותה או מיקום נמוך של נקבות בסדר העדיפויות במסגרת דת או חקיקה) (למשל, Chang, 2010; Ferrant et al., 2014; Jones, 2019; Pearse and Connell, 2016; Ridgeway, 2011; Rudman and Glick, 2008; Unger, 1979).

מערכת המגדר מובילה בשתי דרכים עיקריות לנחיתות משמעותית גם לא.נשים טרנסיות.ים (Spade, 2015). ראשית, הנון-קונפורמיזם של טרנסיות.ים לנורמות מגדריות הקשורות בהתנהגות וביטוי מגדריים יכול להוביל לאפליה, הטרדה, עוינות ואלימות מינית ומגדרית. אף כי חסרים נתונים ומחקרים באיכות גבוהה (מה שיכול, כשלעצמו, להיות מובן כביטוי לקיפוח), תופעה זו תועדה במשפחה, בתעסוקה, ובשירותים ציבוריים שונים (למשל חנויות קמעונאיות, מסעדות, סוכנויות ממשלה, תחבורה ציבורית) (ראו למשל ב- Report of the United Nations High Commissioner for Human Rights 2011; Ozturk and Tatli, 2016). שנית, תופעות אלו מוחמרות בגלל המרכזיות של סיווג על פי מין בתרבות ובחברה, כולל בהקשר של גישה למרחבים מופרדים מינית (Spade, 2015). לדוגמא, אישה טרנסית שהיא קורבן לאלימות במשפחה יכולה להיות מסורבת כניסה למקלט לנשים נפגעות אלימות.

זהות מגדרית

המונח "זהות מגדרית" נטבע בשנות ה-60 כדי לציין את התחושה היציבה והבלתי משתנה של אדם כמשתייך למין מסוים. הרעיון נידון תחילה בהקשר של אנשים עם התפתחות מינית לא טיפוסית (Intersex) או בקרב טרנסג'נדרים (שאז כונו "טרנסקסואלים") אשר הביעו רצון חזק לשנות מין (ראו Meyerowitz, 2002). מהתחלה, הייתה הסכמה מועטה באשר לאופן בו זהות מגדרית (במובן זה) מתפתחת, ותיאוריות לאורך השנים הציעו שזהות מגדרית נובעת ממגוון גורמים, ביניהם פעולה של גורם ביולוגי הקשור במין ברחם, מודעות של אדם לאנטומיה של איברי המין, וחיברות תלוי-מגדר (לסקירות ראו Diamond, 2004; Gülgoz et al., 2019; Martin and Ruble, 2004; Person and Ovesey, 1983). העדויות הזמינות כיום מציעות כי אף גורם אחד אינו מכריע (למשלErickson Schroth, 2013; Gooren, 2006; Gülgoz et al., 2019  Jordan Young, 2010; Olson et al., 2015; Voracek et al., 2018).

למונח "טרנס" היסטוריה ארוכה (לסקירה מעניינת של ההיסטוריה המוקדמת של המושג ושל הרעיון שלנפש יש מין, ראו: Mak, 2022). במקור הוא שימש כחלק מהמלה "טרנסווסטיט" (Hirschfeld, 1910) כדי לתאר אנשים עם התנהגות מגדרית לא נורמטיבית (למשל Cross-dressing). כשהתחילו דיווחים על ניתוחים ״לשינוי מין״ באנשים שהם Intersex, הירשפלד דיווח שחלק מהמטופלים שלו ביקשו ניתוחים כאלו, והוא כינה אותם "Extreme transverstites", שם שבהמשך השתנה ל"טרנסקסואלים" – אנשים שחשים חוסר התאמה בולט בין המין שנרשם בלידה ובין תחושתם הפנימית כבני המין השני. תופעה זו קיבלה בהמשך את השם דיספוריה מגדרית (Meyerowitz, 2002). אנשים אלה יכולים לרצות שינוי (Transition) רפואי (הורמונאלי ו/או כירורגי; אשר היום מכונה הליך להתאמה מגדרית), שינוי חברתי (שינויים לא רפואיים כדי להיות מזוהים כבני המין הרצוי), ו/או שינוי חוקי (כלומר שינוי בקטגורית המין הרשומה ברישומים חוקיים או מסמכים, כגון תעודת לידה), כדי להקל על המצוקה באמצעות חיים כבן המין הרצוי, וכדי להגן על הפרטיות. המונח "טרנסג'נדר" הוצג לראשונה בשנות ה-90 של המאה העשרים. בהדרגה, התרחב המונח למונח-גג, הכולל בתוכו הזדהויות מגדריות סובייקטיביות רבות אחרות, כגון ג'נדרקוויר, ג'נדרפלואיד, א-מגדרי, ולא-בינארי, וללא תלות בשאלה אם אותם אנשים חווים דיספוריה מגדרית, או שואפים או עוברים תהליך של שינוי רפואי או חברתי (Diamond, 2004; Levitt, 2019) בתוך כך, התרחבה גם התפיסה של זהות מגדרית מעבר לתחושה של אדם כי מינו הוא זכר או נקבה.

ריבוי הזהויות המגדריות הקיימות כיום, נלמד למשל מ- 2016 ,.James et al, אשר דיווחו כי 12% מהמשיבים בסקר הטרנסג'נדרי האמריקני בחרו זהות מגדרית שלא נכללה ב-25 הזהויות המגדריות שהופיעו בסקר, וסיפקו "יותר מ-500 מונחים מגדריים ייחודים עמם הזדהו" [p. 44, תרגום חופשי]). זהויות מגדריות הומשגו כ"סיווג עצמי לתוך קבוצת מגדר אשר יכולה להיות בתוך קטגוריות מסורתיות (זכר או נקבה), מעבר להן (למשל "ג'נדר בלנדר"), או מחוץ להן (למשל "א-מגדרי") (Tate et al., 2014, p. 303), וכ"קבוצות של מאפיינים אישיים (כגון התנהגויות, גישות, רגשות וסגנונות אינטראקציה בין-אישי) המקושרים עם מין פיזיולוגי בתרבות נתונה", למשל נשיות בסגנון "חלף עם הרוח" (Levitt, 2019, pp. 276–77). בהתאם, ניתוחי נרטיבים של טרנסיות.ים חושפים כי א.נשים בוחרים תווית של זהות מגדרית אשר משקפת באופן אותנטי את תחושת העצמי הפנימית שלהם (ראו למשל Levitt, 2019; Tate et al., 2014), ותווית זו יכולה להשתנות כאשר תוויות זהות מגדרית חדשות הופכות לזמינות בתרבות (למשל א-בינארי).

בנוסף לכך, בקרב אנשים טרנסים, ההזדהות המגדרית כבר לא בהכרח כרוכה בתפיסה בינארית או מקובעת של מגדר ייעודי. ואכן המונח הרחב יותר "טרנסג'נדר" כולל את הזהויות של אלה אשר, בשונה מאנשים טרנסקסואלים, "מאמצים ומקבלים על עצמם ברצון זהויות מגדריות נזילות, משתנות ודו משמעיות, המבקשות לשלב תכונות של גבריות ונשיות יותר מאשר "לעבור" מזהות מגדרית אחת לאחרת" (Diamond et al., 2011, p. 633). כך למשל, בסקר הטרנסג'נדרי האמריקני מ-2015 (עם 28,000 משיבים בקירוב), נמצא כי 21% מהמשיבים חיו לא כגבר ולא כאישה, וכ-15% חיו לעתים במגדר אחד, ולעתים כאחר (James et al., 2016). בדומה, בעוד שהנרטיב הטרנסקסואלי השולט היה, מבחינה היסטורית, כזה של "מעבר למין השני" (Crossing over), נרטיבים טרנסג'נדריים מאוחרים יותר מתארים גם תנודה בין מגדרים, הצגה עצמית מגדרית מעורפלת במתכוון, או תפיסת ומימוש הזהות המגדרית כפרויקט פוליטי מפורש שנועד לסייע לפירוק דיכוטומיות והיררכיות מגדריות (Ekins and King, 1999; Whittle, 2006).

כפי שמציינים Morgenroth and Ryan, עם הבנה עכשווית יותר זו של זהות מגדרית, הבינאריות של גבר מול אישה "אינה מצליחה לתאר את חוויות הזהות המגדרית של אנשים רבים", כולל אלה אשר אינם מזדהים כטרנסג'נדרים (P.1118, 2021). ואכן, חוויות זהות מגדרית אשר חורגות מהבינאריות דווחו גם בקרב ילדים ומבוגרים אשר אינם מתייגים את עצמם כטרנסג'נדרים, אשר דיווחו בחלקם שהם מרגישים לפעמים כשני המגדרים גם יחד או כאף אחד מהם (Jacobson and Joel, 2019; Joel et al., 2013; Martin et al., 2017). לדוגמא, סקר אשר כלל כמעט 5,000 בוגרים כאלה, נקבות וזכרים, מצא כי רבים השיבו באופן לא בינארי לשאלות לגבי הרגשה תמיד כאישה ולעולם לא כגבר (ולהפך), בהשיבם כי הם חשים כשני המגדרים, בין המגדרים, או כאף אחד מהם (Jacobson and Joel, 2019). הדבר עולה בקנה אחד עם הממצאים שהוזכרו קודם כי א.נשים לרוב מחזיקים בשילובים של תכונות גבריות ונשיות. בניגוד לכך, דיספוריה גופנית (סלידה של אדם מגופו בשל צורתו הנקבית או הזכרית והרצון להיות בעל גוף של המין השני) אפיינה משתתפים שהזדהו כטרנסג'נדריות.ים (אף כי לא הייתה ייחודית רק להם ולא הופיעה אצל כולם) וכן, במידה פחותה, משתתפים שהזדהו כמגוונים מגדרית (Gender diverse).

כפי ש-Whittle ציין (2006), המושג של "זהות מגדרית" מתייחס אפוא לריבוי של תופעות עם מנעד רחב ומגוון של מיני סובייקטיביות. לדוגמא: קרוס-דרסינג מזדמן לעומת שינוי רפואי; מגדר נזיל לעומת קבוע; דיספורי לעומת פוליטי; בינארי לעומת א-בינארי.

סיכום

מטרת סקירות קצרות אלה לא הייתה לספק את ההגדרות ה"נכונות" של מין, מגדר, וזהות מגדרית, אלא לנסות להבהיר, ובעיקר להבחין, בין הבנות עכשוויות שונות של מושגים אלה בתקווה שהבנה טובה יותר של המושגים תקדם דיון, חשיבה וטיפול. כמו שנכתב למעלה, אחת ההבנות החשובות ביותר לדעתי בהקשר של מין ומגדר היא המרכזיות של קטגוריות המין בתרבות ובחברה והאופנים הרבים בהם המבנה החברתי הבינארי משפיע על כל בני האדם.

אחת ההשלכות של מרכזיות קטגוריות המין בתרבות היא האמונה הרווחת, בקרב מדענים, רופאים והציבור הרחב כאחד, שהבינאריות של קטגוריות המין רלוונטית לכל מערכות הגוף, לא רק למערכת הרבייה. כפי שהוסבר למעלה, בעוד שגורמים שקשורים במין (למשל, הורמונים) משפיעים על מגוון מערכות, כולל המוח, השפעות אלו לא בהכרח מובילות ליצירת שתי מערכות מובחנות ונבדלות, זכרית ונקבית, כפי שקורה במערכת הרבייה. ואכן, לגבי המוח, הראנו בדרכים שונות שהמצב הפוך ושקטגורית המין של פרט מסוים מספקת מעט מאד מידע לגבי מבנה המוח שלו.

השלכה נוספת של מרכזיות קטגוריות המין בתרבות, היא האמונה הרווחת שזכרים ונקבות שונים באופן מהותי במגוון תחומי חיים. גם כאן, העדויות הקיימות סותרות את ההנחה הזו וחושפות חפיפה רחבה בין נשים כקבוצה וגברים כקבוצה במגוון משתנים פסיכולוגים, ושונות רבה בין פרטים. לכן, למרות שאפשר להבין מדוע ילדים וצעירים שחיים בתרבות בינארית מאמינים שכל אדם הוא בן/גבר או בת/אישה ושיש רק דרך אחת להיות גבר או אישה, חשוב שמטפלות.ים יכירו היטב את המורכבות והמגוון של מין ומגדר. מגוון זה מתבטא לא רק בפסיפס המגדרי האישי של תכונות "נשיות" ו"גבריות", אלא גם בזהות המגדרית עצמה.

מחקרים שלי ושל חוקרים אחרים, חושפים שונות רבה בזהות המגדרית של פרטים סיסים, טרנסים ולא-בינארים. היכרות עם מגוון זה יכולה לאפשר למטפלות.ים ליצור בחדר הטיפול מרחב שבו המטופל.ת יכול.ה לחקור את המשמעות של מין ומגדר עבורם, בלי לקרוס מיד לתוך הבינאריות התרבותית. אחת ההשלכות המאפשרות של יצירת מרחב חקירה כזה יכולה להיות החלשת הדרישה להתאמה בין ביטוי מגדרי למראה גופני, דבר שעשוי להפחית את הלחץ שקשור לביטויים מגדריים לא-טיפוסיים בסיסים, טרנסים וא-בינארים, וכן להגביר את חופש הבחירה של טרנסים לגבי שינויים גופניים.

על המחברת – דפנה יואל

דפנה יואל היא פרופסור בבית הספר לפסיכולוגיה ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. בעשור האחרון היא חוקרת שאלות שקשורות למוח, מין ומגדר. במחקריה היא משתמשת בשיטות אנליטיות שונות לניתוח מערכי נתונים מגוונים, מאוספים גדולים של סריקות מוח ועד מידע המתקבל באמצעות שאלוני דיווח עצמי. בסדרה של מאמרים, היא תיארה ובדקה את השערת ה"פסיפס" - הטענה שהבדלים בין המינים במוח אינם מצטברים באופן עקבי אצל אנשים; במקום זאת, רוב המוחות מורכבים הן ממאפיינים השכיחים יותר אצל נקבות והן ממאפיינים השכיחים יותר אצל זכרים. מחקרים אחרים התמקדו בתפיסת הזהות המגדרית והקשר שלה למיניות. פרופ׳ יואל היא גם המחברת של הספר: הפסיפס המגדרי: מעבר למיתוס של המוח הזכרי והנקבי. לפרטים נוספים וקורות חיים, ראו: https://people.socsci.tau.ac.il/mu/daphnajoel/

סייעה בתרגום – נועם גלזר

לתגובתו של עומר אלעד למאמר זה

מקורות

Joel, D., Fine, C. Who Is a Woman: Sex, Gender and Policy Making. Journal of Controversial Ideas 2022, 2(2), 6